בוקר של אור לכולנו :)

שלום בנות, מה שלומכן ? מקווה שאצל כולן הכל טוב ואתן לא כאן כי אתן פשוט עסוקות בכל טוב העולם. יש לי כל כך הרבה על הלב ובכלל לחלוק, לשתף, לשאול אבל החופש הגדול בעיצומו, העבודה מבורכת ואין לי כמעט בכלל זמן פנוי. מבטיחה לחזור במלוא כוחי אוטוטו החופש הגדול מסתיים ! האם מי מכן ניסתה לערוך מדיטציה ?

בוקר טוב מתוקה ! שמחה לקרוא אותך. ככל שעוברים הימים וחודש אוגוסט הנורא הולך ונעלם מאיתנו, כך משתפר מצברוחי והחיוך חוזר אל פרצופי ! אתמול תפסתי את עצמי לפני השינה מחייכת לעצמי, ופשוט מרגישה שטוב לי ושקט לי בלב, מין תחושה כזו של שלווה ונינוחות ונעימות. כמובן שקצת נבהלתי מהעניין (טוב לי ? היתכן ...? :-) אבל אימצתי בחום רב את התחושה. יתכן שזה נובע מכך שהחודש האחרון היה מאוד לא קל, ועכשיו כשסופסוף דברים מתחילים לחזור למקומם הטבעי והרגוע לאחר שוך הסערה, קל יותר לשים לב לכל הדברים הטובים. הלא כבר אמרו חכמינו שהכל יחסי בחיים, נכון...? מקווה שהטוב והשקט הזה ימשיכו למלא לי את הלב, זה מרגיש כמו מים צוננים אחרי צעידה ממושכת בחום כבד... :-) לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה מדיטציה, אבל אתמול תרגלתי קצת את הנשימות שדיברנו עליהן לפני שנרדמתי, היה נעים ורגוע מאוד. חיבוק גדול אם את בסביבה היום - השמיעי קול :-) שירה

שירה יקרה לי היום בסופו של דבר לא אגיע. כל התכניות השתנו לגמריי. עוד מעט אני יוצאת לרופא שיניים. עזרה ראשונה. אוף אוף אוף נמאס לי מהשיניים האלה באופן שבלתי אפשרי לתאר במילים יש לי חרדות הרופאה שלי בחופש ואני הולכת לרופא מחליף בישוב סמוך. הוא רופא ילדים ואני כל כך מקווה שאני אעבור את זה בשלום. יש לי 4 מסיבות ממחר... אני חייבת להיות במיטבי אוף כמה שאני מפחדת אולי אלך להירגע קצת... לנשום, להפיג איכשהו את החרדה המטופשת הזו שלא מרפה ממני. עכשיו אני בוכה. יופי ממש. אני לא מצליחה להתעלות מעל זה. הפה שלי במצב סופני ואני בטיפול של שיקום הפה ולמרות כל הטיפולים שכבר עברתי והידיעה בדיעבד שזה ממש לא נורא בכלל אני עדיין לא מצליחה להשתחרר. אני רוצה את הרופאה שלי אבל היא תחזור רק ביום שישי. אני מרגישה כמו ילדה קטנה. ואור בכל חושך הורדתי עוד קילו... מהפחד לאכול שלא יכאב לי חלילה. גם זה לטובה לא ?!