אושר, מה עושה אותך מאושרת?

אבל באמת מאושרת ! אני מסתובבת הרבה ברשת, מחפשת חומרים/מאמרים/תוכן וענין בנושא הנשיות והצמיחה הנשית. מצאתי את המאמר הזה באתר הנפלא והמעמיק "אמא אדמה אבא שמים". המאמר והתרגיל שבתוכו מצאו חן בעיני עד מאוד והנה הוא לפניכן - http://www.ima-adama.co.il/know_yourself/femininity/femininity_arian_lev1_enjoyment.htm אז... מה עושה אתכן באמת מאושרות ? והשאלה החשובה ביותר לטעמי מתוך המאמר - האם החיים שלכן משקפים את מה שמביא לכן אושר ? מעניין... :)

אסנת יקרה ערב טוב שאלת השאלות, לא ?... הלא כולנו מחפשים את האושר הגדול, זה ששווה לקום כל בוקר למענו, זה שהופך את הכל לראוי ושווה וכדאי. אתמול ושלשום היה לי דיון מרתק בפורום אחר כאן על משמעות החיים, והאם יש באמת אושר מוחלט או שאנחנו סתם טועים כאשר אנו מחפשים את האושר הגדול, בעוד שעלינו להבחין בשברירים הקטנטנים של האושר, הרגעים החולפים האלה של המשמעויות הקטנות, שיתכן שאנחנו מפספסים אותם מרוב שאנחנו עסוקים בחיפוש אחרי אותה "משמעות" אחת ויחידה.... אני מקנאה בך מאוד על שאת חשה מאושרת בעבודה שלך, על שמצאת לך עבודה שהיא גם המהות עבורך, שהיא מאפשרת לך לבטא את עצמך בצורה הכי טובה שאפשר, נותנת ביטוי לכשרונותייך ויכולותייך. לגביי, המציאות העכשווית אינה כזאת. העבודה עבורי היא מקור פרנסה (ולרוב גם מקור גדול לתסכול). מקורות האושר שלי נמצאים מחוץ לשעות העבודה, ואולי לכן אני מנסה כל-כך לא לוותר עליהם ולהשקיע בכל זאת, ולמרות המחסור בזמן, בסרט טוב, בהצגה, בהופעה חיה של מוסיקה שאני אוהבת, בספר מרתק, בשיחות באינטרנט, באהבה אהבה אהבה ועוד אהבה... רגעי האושר שלי מורכבים מהדברים הללו שמניתי, לצערי הם עדיין לא מורכבים מתחושה שמצאתי את דרכי המקצועית בחיים, כיוון שכפי הנראה אני עדיין בחיפושים אחריה... אני אבצע כל עבודה שאתבקש לבצע על הצד הטוב ביותר פשוט כי אלה הם קווי האופי הפרפקציוניסטי שלי, אבל הלב שלי, הנפש שלי לא תחוש מסופקת מהעבודה. כך שבתשובה לשאלתך, החיים שלי כרגע משקפים רק בחלקם את ההגדרה שלי לאושר. בהגדרה האידיאלית שלי לאושר אני עוסקת בתפקיד שממלא את לבי ואת נפשי בסיפוק, משהו שעבורו אקום כל בוקר מתוך ציפייה לעשייה וליצירה, משהו שבזכותו אסיים כל יום עבודה בתחושה של הנאה מכך שתרמתי משהו, עזרתי במשהו, השגתי משהו. נכון להיום, אני "מסתפקת" בחלק אחר של הגדרת האושר שלי - האושר בשעות הפנאי. את החלק הזה של הגדרת האושר אני לפחות מנסה ככל יכולתי כן למלא על הצד הטוב ביותר. לפעמים מצליחה יותר, לפעמים פחות... אני לא חושבת שיש אדם שאם ישאלו אותו "האם אתה מאושר ?" יוכל להשיב בחיוב. אני חושבת שיש רגעים שאדם מאושר. החוכמה האמיתית היא לעצור בדיוק באותו הרגע, לעשות "פריז" ולהבחין ש - רגע, הנה , ז - ה האושר ! שיהיה ערב מאושר... שירה

בוקר אור שירה ייתכן שהמפתח לאושר הוא לא לחפש אחר האושר... ! לעשות כדי להיות שלמה ומכאן יגיע האושר. אני חושבת שאם "רק" העבודה שלך לא מספקת אותך היום ואילו בשאר תחומי החיים את מסופקת אז אשרייך וטוב לך. מקום עבודה יחסית פשוט להחליף... רק צריך את האומץ והתעוזה לעשות את הדבר הנכון, שאוהבים אותו ושלמים עמו. כל מסע ויהא הארוך ביותר מתחיל בצעד אחד קטן. אפילו מהסס במידה מסוימת. בקלפי הטארות מסמל את הצעד הראשון קלף השוטה (הלוואי ויכולתי להעלות תמונה על מנת להמחיש את הקלף לעומק). רואים שם בחור צעיר על קצה צוק, מאושר לקראת הבאות. הוא לא יודע לאן הוא הולך, יש לו מעט ניסיון אבל הרבה מאוד אופטימיות ואמונה בדרכו שלו. הוא מאושר למרות שכמעט ואין לו כלום וזאת בגלל האמונה הפנימית שלו שהוא בדרך הנכונה וכי יהיה טוב. הכי טוב שרק אפשר !

שאלה כל כך קשה... על הבוקר... :-) קראתי את המאמר וניסיתי לחשוב לרגע מה עושה אותי מאושרת. האם אני מאושרת? אז כמובן שישר עלו לי לראש הילדים. האם הם אלו שגורמים לי להיות מאושרת? האם בזכותם בא האושר לחיים שלי? כן, לפעמים. לפעמים הם אלו שגורמים לי לכאב הכי גדול. אז מה? הבעל? נו... כן, לפעמים... גם שם יש גורם כאב לא קטן. נו, אז מה? העבודה? כן. דווקא שם יש מקור אושר רחב. אבל גם המון תסכול. אוף, אז מה מקור האושר שלי??? למה אני לא מצליחה להתמקד בו? אז עצמתי לרגע את העיניים וחשבתי קצת יותר פנימה, קצת יותר נמוך. נזכרתי לשניה ברגע של הליכה על חוף הים, יד ביד, נרגשים מהקרבה (לפני מליון שנה בערך), כמה הייתי מאושרת... ונזכרתי בלידה הראשונה, והשניה, והשלישית והרביעית. הרגע שבו הניחו אותם עלי, מלאים דם ואיכס ומקומטים וכל כך יפים. ובא לי שוב לבכות מרוב אושר... והפעם הראשונה שאמרו אמא, והצעד הראשון (שאחריו האושר התחלף בכל כך הרבה לחץ, שלא ירוצו לכאן, שלא יפלו וכדומה). בת מצווה, בר מצווה... איזו התרגשות, כמה אושר מילא אותי לראות את יוצאי חלצי עומדים מול הקהל ומודים לו, כמה אושר מילא אותי כשלא נתנו לי דקה מנוחה להיות עם האורחים אלא דאגו שאהיה צמודה אליהם וארקוד איתם כל הערב... והפעם הראשונה שהגיעה לכאן חברה של הגדולה כי אין לי איפה להיות ובבית היא לא רוצה להיות (ריבים, גיל הנעורים, אתם מבינים...) ואמרה לי שאין מקום שהיא מעדיפה להיות בו, ושאצלנו היא מרגישה פשוט חופשיה ומאושרת. הלב התרחב לי והיה לי רגע של אושר. וכשדיברתי עם ההורים שלה, כדי להסביר להם שהילדה לא ברחוב, אלא בבית ואמרו לי: אהה, היא אצלך, טוב אז אנחנו רגועים... גם אז היתה שניה של אושר (ומאז לא פסק זרם הילדים שהגיעו אלינו בשעת צרה... המקלט של יעל... ) ושאומרים לי: וואו, זה טעים לאללה... מד האושר שלי מרקיע שחקים. וכשהבעל שלי מסתכל עלי ואומר לי: איזה מזל יש לי שאת איתי. מה הייתי עושה בלעדייך? גם אז מד האושר שלי נתקל בתקרה. וכשהילדה מתקשרת מהצבא ואומרת: אוי אמא, אני אוהבת אותך. וואו... אני מתרחבת מרוב אושר... וכשאני יושבת עם ספר ופשוט שוקעת פנימה. או כשאני עם חברות ואנחנו הכי אוהבות אחת את השניה. או סתם נוסעת בדרך ופתאם נגלה לי ענן בצורה מוזרה או קשת בענן, או להקה של ציפורים משייטת בשמים, או ריח של דשא שרק נקצץ, או של אדמה אחרי הגשם. או כהיינו בנופש, בכרמל, וכל יום יצאנו לטייל ביער. רק שנינו, יד ביד. ודיברנו וצחקנו והייתי כל כך מאושרת שאי אפשר לתאר... ועוד ועוד רגעים. יכולתי להמשיך עד אין סוף. והבנתי שהאושר שלי הוא לא משהו רציף אלא אוסף של רגעים. אוסף של שניות ודקות שנותן לי כח לעבור את הרגעים הפחות קלים, את האכזבות והתסכולים והכאבים. בחיי, כשאני חושבת על זה שוב, הרי מה שעוזר לי להתגבר על הכאב באיבוד אבי הוא האושר שאני מרגישה כשאני חושבת על כל הרגעים היפים שהיו לנו ביחד. זהו. האושר מבחינתי הוא נקודות על רצף הזמן. נקודות שהן העוגנים שלי, המחזיקים אותי כאן ועכשיו.ותודה לאל על הרגעים האלה... יופי, עכשיו הדמעות זולגות... ואני מאושרת. כל הרגעים שכתבתי מציפים אותי... יעל

יעל איזו הודעה מקסימה שמחממת את הלב, תודה :-)

יעלי זהו אושר לקרוא את ההודעה שלך הודעה שגורמת לי לחייך ושולחת אותי למחוזות נעימים במיוחד לי באופן אישי. כתבת כל כך יפה ונכון וחזק בסוף הודעתך "והבנתי שהאושר שלי הוא לא משהו רציף אלא אוסף של רגעים. אוסף של שניות ודקות שנותן לי כח לעבור את הרגעים הפחות קלים, את האכזבות והתסכולים והכאבים. " הכי פשוט ונכון שרק אפשר. אני מתחברת ומצטרפת ומבינה כי אושר הוא אכן לא משהו רציף אלא נקודות נפלאות בחיים אשר נותנות כוח להמשיך את הנקודות הפחות טובות. מחייך לי להיזכר ברגעי האושר שלי מחייך לי יותר להבין כי רגעי האושר שלי הם די מרובים כשאני חושבת על זה. מחייך לי בשבילך נשיקה וחיבוק

בוקר טוב מה שלומכן? אסנת אני מסכימה עם כל מילה שכתבת, ודברים שעושים לנו טוב וגורמים להרגיש הכי נוח וטוב שאפשר אז בשביל מה לשנות, אולם דברים ומצבים שמכבידים עלינו למה לנו לשאת אותם על גבינו. במיוחד בזוגיות זה הדבר הכי חשוב בחיים וכשהזוגיות לא זורמת חבל לעצור ולתת לחיים לחלוף לידנו כך סתם, חייבים לשנות ומיד. תודה לאל אני מחזיקה עם הזוגיות שלי המון שנים וטוב לי עם זה מאד, אך אני תמיד מזכירה לבעלי שזה לא ברור מאליו, ועל זוגיות טובה צריך לעבוד. וכמו שכתבת בשיר אין דבר כואב ועצוב כמו אהבה שמתה, ובהחלט מגיע לשיר וואו גדול, כי השיר מדהים. נ.ב הוספתי י בשמי כדי שהאיימל שלי לא יופיע באופן אוטומטי בפורום, אתכם הסליחה. שיהיה לכולנו יום הכי מוצלח שאפשר אור ואהבה לכולם.