אסנת, אני עונה לך כאן
דיון מתוך פורום צמיחה אישית ונשית - מעגל נשים
בעניין החברה טובה, מהשרשור למטה, רחוק-רחוק ביער. אין לך מושג כמה שבעיניי את קרובה לתשובה... אם לא נוח לך להתקשר לחברה אחרי 22 בלילה, אני לא יודעת אם זה מפני שאת לא אוהבת שמתקשרים אליך אחרי 22 בלילה, או שלא אכפת לך וזה בסדר, כמו ג'ול. ואני לא יודעת האם יש מקרים שהיית רוצה, ואת לא מתקשרת כי לא-נוח לא-נעים לך. אז בעניין הזה - התשובה שלך. בכללי, אני חושבת, שמה שאת לא אוהבת שעושים לך, את לא אוהבת לעשות לאחרים. אבל...! אם ג'ול אומרת לך שזה בסדר, את יכולה להרגיש בנוח להתקשר. גם אם לך זה לא מתאים שיתקשרו אליך בשעה הזו. ההדדיות היא לא אחד לאחד, היא באיזון הכללי. בנוגע לנתינה ולקבלה, בעיניי אם את מרגישה לא נוח לקבל משהו ממישהו, אני מאמינה שאת יכולה לסמוך על ההרגשה שלך. במערכת-יחסים, הצרכים של שני הצדדים צריכים להתמלא. ואם את מקבלת כדי שלשני יהיה נעים ונוח, זו הקרבה. צריך שהשני יתן לך את מה ש-א-ת צריכה באמת. אם מערכת יחסים מסתיימת על ידי צד אחד, זה בדרך כלל מפני שהצד השני לא מסוגל/לא רוצה לספק לו את הצרכים ה-א-מ-י-ת-י-י-ם שלו. או שהוא לא מסוגל/לא רוצה לספק לאחר את מה שהאחר צריך. אני מאמינה, שלא מצאת עד היום את החברה הטובה, לא בגלל שלא הסכמת לקבל מאחרים. אני מאמינה שאם זה היה מתאים לך, היית מקבלת מהם. אני מאמינה שאת לא "מקבלת" חברה טובה מ"היקום", משום שאת לא מקבלת מספיק מעצמך. כלומר, לא מספיק מבינה את עצמך, ולא מספיק מפרגנת לעצמך. יש דברים בסיסיים וחזקים שאת צריכה, ואולי את לא מספיק מודעת עד כמה שהם חשובים ומשמעותיים עבורך. ככה אני רואה את הדברים...
בעיניי היא כזו: אני לא מקבלת מספיק פירגון מהסביבה, זה ראי, שיקוף מהיקום, לכך שאני לא נותנת לעצמי פירגון. (מוותרת מדי על דעתי למען דעתם של אחרים, עוצמת עיניים מהרגשות שלי ועוד ועוד.) אנשים פוגעים בי ומכאיבים לי - אני פוגעת ומכאיבה לעצמי. "אין לי מספיק", "זה לא מספיק לי", - אני לא נותנת לעצמי מספיק מהצרכים האמיתיים שלי. אני משתמשת בתחליפים שאינם הצרכים האמיתיים שלי. "אין לי זמן" - אני לא עושה סדרי עדיפויות נכונים עבור עצמי. אני לא נותנת לעצמי את הזמן.
כיון שאני עושה את העבודה הזו עם עצמי (לא בתחום החברה הטובה) גיליתי שהפירגון העצמי צריך להיות גם פנימי וגם חיצוני. גם בחומר וגם בנפש. בשניהם. אצלי, אחד לא מתקיים ללא השני... ואהבה, הערכה, פירגון, נאמנות, אמון, תמיכה - עצמיים ופנימיים - חיוני לעשות אותם, בפנים ובחוץ. בפנים - בנשמה, ברגשות ובהפעלת השכל, בחוץ - בחומר, בפיסיות, ביופי, בסדר, בבריאות ועוד.
