החברה הטובה !

דיון מתוך פורום  צמיחה אישית ונשית - מעגל נשים

18/07/2005 | 22:10 | מאת:

מי לדעתכן היא החברה הטובה? יש לי הרבה לכתוב וזאת מנסיוני בהנחית מעגלי נשים. אני נתקלת בכל כך הרבה חברות טובות. אך ברשותכן אני מבקשת לקרוא את דעתכן קודם לכן אז.. מי היא לדעתכן חברה טובה באמת ?

19/07/2005 | 09:41 | מאת: ליאת

לאסנת בוקר טוב, בקשר לשאלתך מי היא חברה טובה, הריני להביע את דעתי בעניין. הואיל ובמהלך חיי ועד היום הנני מוקפת חברות (שברובן, מה לעשות, לא הכי טובות, יותר אינטרסנטיות ליציאות, בילויים וכו' - למרות שכעת, אני נשואה - אך גם זוגות חברים בדרך כלל כאלה). אבל והדגש על האבל. יש לי שתי חברות טובות באמת וכמו כן, לי ולבעלי יש זוג חברים שהם באמת טובים והכי קרובים אלינו. חברה טובה: הווה אומר, מישהי שניתן לספר לה הכל לא פחד, ללא חשש שהיא תעביר זאת, מישהי שהיא לא רק לבילויים, גם לבילויים, אך גם לשיחות נפש עמוקות (מישהי עמוקה בשיחה), מישהי שאני יכולה לספר לה דברים הכי אינטימיים והיא לעולם לא תעביר. מישהי שבעת צרה תושיט לי יד וההפך, כמובן, גם אני אושיט לה יד בצרה. החכמה בחברים זה להיות שם בשביל החבר גם כשרע לו ולא רק ברגעים שטוב לו, אם כך היכן החברות. יש לי חברה רווקה עם המון בעיות, אנחנו בסטטוס שונה לחלוטין, אני בכלל נשואה ומקימה משפחה. אבל אני חברה אמיתית שלה, עוזרת לה, מייעצת לה, מדברות על הדברים הכי אינטימייים שמדברים עליהם בחדרי חדרים ובדלתיים סגורות. ממני לא יעבור כלום ולא לבעלי, הואיל ובעלי מכיר אותה ואם היא תבקש שלא אספר לו, לא אספר לו - כי זאת חברות! אני תמיד שם בשבילה, בוקר, ערב,לילה... הייתי איתה ברגעים הכי קשים בחיים - שהיא כמעט קבלה התמוטטות מאהבה נכזבת והיה לי קשה לעזור לה, אך עשיתי זאת ולא הפנתי עורף. בנוסף אני חושבת שחברות צריכה להתבטא בפירגון האחת לשניה ולא בקנאה (זאת יותר יפה, זאת יותר חכמה) כל אדם באשר הוא וכבודו של כל אדם במקומו מונח. אנחנו בריאות ולכל אחד זכות להביע דיעה גם אם שתי חברות חולקות האחת על השניה. צריך המון פרגון בין חברות טובות - ולא קנאה, כאמור. ועוד משהו, בחברות טובה (במקרה שלנו בין בנות) ובכלל, אני חושבת שצריך להגיד את האמת גם אם היא כואבת, הואיל ומהצד אנו רואים אם חברתנו עושה טעות בחייה ועלינו להגיד לה, גם אם זה כרוך בפגיעה. חברות טובות לא צריכות להיפגע האחת מהשניה. ולסיכום: חברות בנות ובכלל חברות, אין מצב (לפחות אצלי) של ריב ומדון. מה שכן, יכול להיות ויכוח, קונפליקט וגם על זה מדברים בצורה תרבותית. אך ריב? לא מבית ספרי וכך נראה לי שצריך בין חברות טובות. ודבר אחרון שנזכרתי, בין חברות טובות ובכלל. ללמוד לסלוח. כולנו בני אדם, כולנו עושים טעויות, בקשת סליחה לא מורידה מערך האדם ונהפוך הוא, היא מעלה את ערכו ואני חושבת שכולנו צריכים למחול אחד לשני ובחברות בין האחת לשניה, בפרט. המשך יום נעים... לאחר המגילה שכתבתי.... ליאת. (-:

19/07/2005 | 10:37 | מאת:

אני חושבת שמה שהצגת כאן זו החברה האידיאלית מן האגדות. הלוואי עלי להיות כזו ו/או שתהיה לי חברה כזו. חברה שמתאימה בהכל. אני מוצאת את עצמי עם חברות שונות ומגוונות כאשר עם כל אחת יש לי מכנה משותף אחד או שניים מקסימום. שוב, אשרייך וטוב לך.

19/07/2005 | 10:55 | מאת: שירה

אסנת יקרה, עבורי, למילה חברה יש משמעות ענקית ומיוחדת. אני יודעת שיש אנשים שיש להם מליון חברים וחברות, וכל אחד הוא אוטומטית "חבר"... אני כל-כך לא כזאת. מכרים יש לי כנראה הרבה. ידידים וידידות - גם כן. אבל חברים אמיתיים, אנשים שפשוט חדרו אל תוך לבי ומצאו להם בו מקום של קבע - כאלה יש ספורים, וכך אני מעדיפה ורוצה. את יודעת, במזרח הרחוק יש מקומות בהם המקומיים מאמינים שאסור בתכלית האיסור להצטלם, כי בכל פעם כאשר מישהו מכוון אליך מצלמה ומנציח את דמותך - הוא בעצם "לוקח" חתיכה מנשמתך. ובכן, אני מרגישה בדומה לגבי חברויות. כאשר אני בקשר עם חברה אמיתית - אני מרגישה שאני מעניקה את לבי ואת נשמתי, כאילו נותנת לה חלק ממני. לכן כל-כך חשוב לי לעשות זאת אך ורק עם האדם שאיתו יש לי חיבור אמיתי ונכון. כאשר הקשר הוא נכון הוא יוצא מהלב ונכנס אל הלב, ואז לא מוותרים בעצם על שום חלק מהנשמה, כי את החלק שאת מעניקה את גם מקבלת בחזרה שבעתיים. החברה הטובה שלי היא אישה נפלאה שמלווה אותי מאז ששתינו היינו בנות 6... הזיכרונות שלי ממנה משולבים בהיסטוריה האישית שלי לאורך השנים, החל מבית הספר היסודי ועד היום. כל צעד בחיי, משמעותי יותר או פחות - היא היתה שם, אתי ובשבילי. בטוב וברע. חברות אמיתית נמדדת בעיניי לא רק ביכולת להיות שם כאשר המצב רע, אלא דווקא כאשר קורים גם דברים טובים ! זה מתקשר לדיון ש(כמעט והתחיל) כאן לפני כמה ימים אודות פרגון בין נשים. הזדמן לי לצערי להכיר חברות (או כאלה שטעיתי לחשוב שהן חברות) שהיו נ פ ל א ו ת כאשר קרה לי משהו רע; ידעו לתמוך ולחבק ולעודד ולנגב את הדמעות, אבל באופן מוזר ביותר - דווקא כאשר קרה משהו טוב בחיי, ופניתי אליהן כדי לשתף בשמחה ובגאווה - - - הכתף שמצאתי היתה קרה ומנוכרת... כנראה שיש אנשים שקל להם יותר להיות לצידך כשאת נכשלת, אבל כשאת מצליחה זו כבר אופרה אחרת... החברה הזו שלי, היא הרבה יותר מאחות. הכינוי שלי עבורה הוא "אחות לבי", כי זה מגדיר את מהות הקשר בינינו באופן הקולע ביותר. היא לא אחותי מהבחינה הגנטית, אבל היא האחות של הלב שלי, במלוא מובן המילה. אני יודעת שאין דבר בעולם שלא אוכל לספר לה, כי האהבה שלה אלי היא הדבר הקרוב ביותר ל"אהבה ללא תנאי", כלומר - גם אם תהיה לה ביקורת כלפיי אני יודעת שזה לא אומר שהיא אינה מקבלת אותי, על הטוב ועל הרע שבי. יש תמיד מקום לביקורת אבל לא לשיפוטיות, ואני יודעת מניסיון עשיר של שתינו שתמיד אזכה ממנה לקבלה נטולת שיפוטיות. אני מרגישה זכות גדולה שהעולם העניק לי את האישה הזו והכניס אותה אל חיי, ו.... מצטערת אבל אני עושה הפסקה כי כל ההודעה הזו גורמת לי לחשק בלתי נשלט לכתוב לה איזה אס.אם.אס ולהגיד לה שאני אוהבת אותה :-)

19/07/2005 | 11:05 | מאת:

תענוג לקרוא אותך, אמרתי לך כבר פעם. את ממש כמו מנגנת על המילים החודרות עמוק ללב. קראתי את דבריך ולמעט החיוך של הנאה נצבט לי הלב, קנאה מסוימת. גם לי היתה חברה מגיל 6, החזקנו מעמד ביחד עד גיל 20 לערך ושם נפרדו דרכנו. כבר לא התאמנו זו לזו. כל אחת לצערי הלכה לכיוון שלה (לאו דווקא הפיזי). יש לי בעיה... אני לא יודעת להיות חברה טובה כנראה :( אני תמיד אהיה בשביל החברות שלי (ידידות, מכרות), לעולם לא אסרב לבקשת עזרה. תמיד אעזור, אתמוך וכן, גם אשמח בשמחתה של... הקושי שלי מתבטא אצלי. קשה לי נורא לקבל. דוגמא הכי פשוטה - הנה את הזמנת אותי להצטרף אליכן להצגה.. התביישתי להגיד כן. ואולי היא לא מזמינה אותי כי היא באמת רוצה ? אולי זה מתוך נימוס כי כך התגלגלו העניינים. לפני כשנתיים אושפזתי בבית חולים לשבועיים. שוב כשל ההיריון שלי. לא התקשרתי לאף אחת. רק כשהן התקשרו ושאלו מה העניינים סיפרתי להן... וכעסו עלי נורא. למה את לא מספרת, משתפת... ואני רק לא רציתי להכביד ולהעיק. אולי בגלל זה אני לא מרגישה שיש לי חברה טובה. יש לי הרבה חברות (ידידות, מכרות - לא אוהבת את המילים הללו, צריך מילה חדשה) אבל לצערי כבר אין לי חברה טובה. אחת מיוחדת שכזו. אחות לבי :)

19/07/2005 | 11:09 | מאת: נוע?ה'לה

אני מרגישה שהכנסת אותי למקום שלך, מאוד פרטי ואישי. ותודה, ותודה על האמון. ותודה לך על המושג ועל ההסבר - ביקורת ללא שיפוטיות. מגיע לך עבור זה סל מוצרים גדול...!

19/07/2005 | 11:17 | מאת: JOLE

חברה טובה המממ..... היא תמיד קרוב- come rain OR shine , גם כשהיא מעבר לאוקינוס לא צריך לחשוב פעמים כדי להרים לה טלפון באמצע הלילה היא יודעת לשמוח איתי ולפרגן היא יודעת לבכות איתי ולתת כתף היא יודעת לשתוק איתי ולהקשיב היא לא מנהלת פינקסנות היא לא פוחדת לומר לי את האמת היא לא פוחדת לתת לי תשובות שאני לא רוצה לשמוע היא לא פוחדת לשאול שאלות נוקבות ולהוכיח אותי תמיד אפשר לבקש ממנה והיא ויודעת שיש לה את האופציה לומר לא, וזה בסדר. מה שביני לבינה נשאר ביני לבינה בנינו שמות הכל על השולחן, לא צוברות בפנים. כשעולה משהו פותרים אותו. יש שם חיבור בלתי מוסבר שלא תלוי בזמן ובמקום. חיבור של נשמות.

19/07/2005 | 11:52 | מאת:

גם לחברה אחרי שעה 22 בלילה. לא מרגישה נוח, מרגישה שאני מפריעה. עכשיו כשאני חושבת על זה אני יודעת שזה לא נכון וזו רק ההרגשה שלי ובכל זאת... אני תמיד אתן שיתקשרו אלי גם בחצות אבל להיפך ? לא נראה לי... אוף ! מה לא בסדר בחשיבה שלי ?!