איך להפוך מגבלות לאתגרים?

דיון מתוך פורום  צמיחה אישית ונשית - מעגל נשים

17/06/2005 | 10:01 | מאת: נועה

איך להתגבר על מגבלה, איך לפתור אותה? איך לא לחיות איתה בצורה שהיא תגביל את חיי? למשל, דוגמא. ניקיון הבית. אני שונאת לעשות ניקיון. זה משעמם פחד וגם אין לי כוח. זה להשקיע מאמץ במשהו שאני לא אוהבת לעשות, וזה לא מסוג הדברים של פעם אחת ודי, המאמץ שווה, ואחר-כך יהיה לי שקט ממנו. פתרון לטווח ארוך: לקחת עוזרת ולהוריד לי את העול הזה מהראש. זה ירוויח לי "שחרור". פתרון לטווח קצר: להתלונן, לקטר, לנקות כל פעם קצת. הרווח שיש לי מזה הוא להרגיש שאני סובלת ושאני קורבן. שקשה לי. אני מתחממת מהשהייה בב??יצה. ולהרגיש שאני מנקה. אבל אני בעצם סתם צב. האם אני מטורפת? בהחלט, כן. האם אני רואה את זה ככה? מה פתאום?! אני?! אני מה-זה הגיונית ומעשית. למשל, שוב התחלתי להדרדר במשקל, אחרי שכבר התקדמתי יפה וירדתי 10 קילו. איך להפוך את המגבלה שלי של האהבה לדברים המתוקים והשמנים ליתרון? אולי למרוח על הפנים קצפת? ואולי למרוח על הידיים גבינה שמנה? זה מתייבש ועושה פילינג נהדר. אני לא אפרד מהדברים שאני אוהבת, רק אחליף את צורת הקשר בינינו, לקשר יותר "בריא". הצעות יעילות נוספות, או בנושאים מעיקים אחרים, יתקבלו באהבה ובשמחה. ומי אמר שצמיחה אישית זה רק מבפנים? זה גם וגם. גם מבחוץ. למרות שהבפנים בא קודם. הוא יותר חשוב.

17/06/2005 | 10:26 | מאת: אילנית

היי נועה, קראתי את מה כתבת וחייכתי. את כותבת ומתבטאת מאוד יפה, אהבתי את הסגנון. ניקיון הבית והמרדף אחרי הרזון, אכן נושאים "כאובים". את עניין ניקיון הבית ניתן לפתור ביתר קלות ע"י עוזרת, כמובן שזה תלוי גם במצב הכספי. ואת החלום הנכסף לרזון המיוחל כנראה שנסחב איתנו כל החיים. ישנם הרבה פיתויים, אנחנו מארחים ומתארחים ובכלל כל אירוע שלא יהיה תמיד מלווה באוכל. אז יקירתי , תאכלי ותהני מכל רגע, הציבי לעצמך גבולות פה ושם( אני מדברת מניסיון, הורדתי 6 ק"ג והעלתי 2 ק"ג רק משבועות... ) ובנינו, הרי לא נוותר לעצמנו ונמשיך להוציא מפינו את המשפט " מחר אתחיל בדיאטה..." שבת שלום אהובתי, אילנית

17/06/2005 | 10:58 | מאת: נוע?ה

תודה על החיזוקים, באמת לא היית צריכה, אבל תמשיכי, תמשיכי... "אז יקירתי , תאכלי ותהני מכל רגע, הציבי לעצמך גבולות פה ושם( אני מדברת מניסיון, הורדתי 6 ק"ג והעלתי 2 ק"ג רק משבועות... )" יקירתי, את לא מכירה אותי! אין לי גבולות כשזה מדובר במאכלים שאני אוהבת. פשוט אין. ואין לי גבולות במשקל שאני יכולה להגיע אליו. דיאטה - לא. דיאטה זו מילה שלילית. מלאה בחסך ובחסר. לעשות מאמץ לא על-ידי דיאטה, אלא על-ידי שינוי התזונה, ואחר-כך אם להעלות במשקל זה קילו, שניים ולא יותר. אממה, פחות חשובות לי העצות שנתת לי, אם הן מתאימות לי או לא. במקרה הזה, הכוונה חשובה פי אלף. כלומר האהבה. החיבוק. ההתייחסות. האכפתיות. הרוח הטובה. ותודה אחותי.

17/06/2005 | 13:37 | מאת: נוע?ה

מה אני מוכנה לעשות, כדי להפוך ללוזרית בעניין ההתקדמות שהצלחתי להשיג בירידה במשקל. 1. לקנות 2 קופסאות ענבים ולאכול הכל ביום אחד. לשכוח שההבטחות שלי לאכול כל יום רק טיפה לא שוות גרוש. אסור לי להאמין. ואני עוד מאמינה להן... עדיין מאמינה לעצמי... מצליחה לשכנע את עצמי... 2. לאכול עוגיות קפואות. בטח שהן במקפיא, כדי שהן לא תהייה זמינות עבורי. ומי אמר שאני לא יודעת להיות מתוחכמת ולהפשיר או לאכול אותן חצי קפואות? 3. לשכוח את כל ההבטחות שהבטחתי לעצמי בעניין המאמץ החד-פעמי לעשות את השינוי, כשאני רק מתחילה להרגיש מסכנה או חלשה. לשכוח שיש לי גבולות ושיש לי אלוהים. במצב הזה האלוהים שלי הן העוגיות, ואני נשמעת לפקודה של העוגיה הכי פשוטה והכי נבזית. מה אכפת לי שאני נמצאת בפורום. אז אני עושה דיאלוגים עם עצמי...! ואולי אני אתבייש קצת היום אחר-הצהריים ובערב, להמשיך את השטויות ולהרוס לי את מה שהשגתי.