שירה היקרה....

אני נמצאת עכשיו בתקופה רגישה בחיים שלי, הגעתי לכאן - לפורום הזה במקרה, ושמחתי לגלות עד כמה הפורום הזה תומך ואוהב ומתמלא בנשים כמוך, חכמות וקשובות שיודעות לייעץ ולתת את המילה הטובה בזמן הנכון ובמקום הנכון. נפגעתי על ידי נועל'ה בתגובתה שאני מרצה את כולן, ואני מתנהגת כמו ילדה קטנה. (ראי את תגובתה למטה בשירשור). אני מאד מעריכה את נועל'ה ואותך כנשים בעלות ידע נרחב, ולא ידעתי על איזה ליאת מדובר, עד שגיליתי שהיא מכפישה כאן ומנסה להרוס את הפורום העדין והמיוחד הזה. אני לא ממש בעניינים, ניסיתי סה"כ להיות בסדר ושהכל הסתדר לטובה כאן בפורום. אין לי כח להתמודדויות ובטח לא כאן. אולי עוד אחזור בקרוב. תודה על התייחסותך. אוהבת ובהצלחה מכל הלב. אביבית. :)

אינני יכולה ואינני מתכוונת כמובן לדבר בשמה של נועה'לה, כך שבואי נניח את העניין הזה בצד. ללא כל קשר, דווקא בגלל שאת נמצאת בתקופה רגישה של חייך כפי שהגדרת זאת, יתכן (ואני רק מעלה אפשרות) שלקחת ללב קצת יתר על המידה הערות כאלה או אחרות שנאמרו לך ? אם אינני טועה, עד אתמול בעצם הרגשת נפלא בפורום, לא ? זכורות לי די הרבה הודעות אוהבות ונעימות שהוחלפו בינך לבין הנוכחות כאן. האם לא נראה לך חבל לעזוב את כל הטוב רק בגלל כתם אחד קטן...? אולי, רק אולי, כדאי לנו לנסות להתייחס לכל זה כאל שיעור לחיים ? תסתכלי על השם של הפורום אביבית: פורום צמיחה נשית. אנחנו נשים ? (אני מקווה שהתשובה חיובית גורפת). אנחנו רוצות לנצל הזדמנות לצמוח ? (חזק יותר, אני לא שומעת את ה"כן" שלך). הדבר הכי קל בחיים זה לברוח מהבעיות. הדבר הכי קל זה להרים ידיים ולהגיד "אני פורשת" כאשר הקושי הראשון מגיח באופן בלתי צפוי ומפתיע אותנו. אבל... לא חבל, אם אפשר לנצל בדיוק את הקושי הזה ולהפוך אותו להזדמנות לצמיחה ? צמיחה בין היתר משמעותה לעשות משהו שהוא לא באינסטינקט שלנו. אם האינסטינקט אומר לנו לקחת את הרגליים ולברוח - - אז דווקא לא נעשה זאת. במקום זאת, ניקח נשימה עמוקה, נספור עד עשר (ולפעמים עד עשר בחזקת עשר, אם צריך) ונישאר דווקא במקום של הקושי, ננסה לראות למה הוא גרם לנו להגיב כמו שהגבנו. מה היה בסיטואציה הזו קשה כל-כך, עד כדי כך שהרגשנו צורך להימלט ממנה ? הבחירה היא כמובן שלך, אף אחד לא יכול להכריח אותך להישאר. זהו היתרון הגדול שלנו בהיותנו מבוגרים, יש בידינו שתי האופציות - או לברוח או להישאר. בידינו יש את הזכות לבחור. שיהיה לך ערב נעים

אני קוראת את דברייך ולא מבינה... למה את מענישה את עצמך ? נכנסה ליאת וניסתה להרוס לנו את המעגל היפה שיצרנו. המעגל האוהב והתומך שנתן לך לא מעט בשבוע החולף... היא לא הצליחה. מה שאני לא ראיתי נועה ושירה ראו והתמודדו על הצד הטוב ביותר. מעגל אוהב ותומך הוא לא רק נשיקה וחיבוק, הוא גם להציב מראה ולהראות בפנינו את הצדדים הפחות נעימים, את אותם צדדים המכשילים אותנו. אני אכבד כל שתבחרי לעשות אך אצר על כך שתעזבי ולו בגלל, שאני לא חושבת שנכון לעשות כך. נועה, מי אמר - לכעוס פירושו להעניש עצמנו על טיפשותם של אחרים?

אני לא חושבת שהיה אפשר לכתוב את זה טוב יותר. אני לא עושה טובה לאפאחד, אבל אפילו לא להפגין איזושהי נאמנות, אפילו לא את המינימום הזה, בעיניי זה חוסר אמינות. ובהחלט רצוי לקרוא את הדברים ולהבין במה שמדובר, לפני שעונים, ולא להתנער מאחריות, ולהעלב. ...ובקשר ללכעוס פירושו להעניש עצמנו על טיפשותם של אחרים... לא אני אמרתי... ואפילו לא ציטטתי. אני חולקת על המשפט הזה, אבל רק מפני שהוא כוללני מדי, וגם לא מדויק. כעס, הרבה פעמים יכול בהחלט להיות גם רגש מקדם, במידה והוא מוביל לשינוי גישה או לעשיה.