צמיחה אישית, נשית, עסקית...

דיון מתוך פורום  צמיחה אישית ונשית - מעגל נשים

06/07/2005 | 11:42 | מאת: יעלי

שלום לכולן, קבלתי מייל שהודיע לי על הפורום החדש של אסנת (שאני כל כך אוהבת, באופן אישי). החלטתי לבדוק. מה יכול כבר להיות? עוד פורום? על מה כבר אפשר לדבר, מה אפשר לחדש? כבר הכל אמרנו והכל דיסקסנו... נו... הפתעה! נשים!!!! ישששששששש!!! נשים למען נשים. נשים למען עצמן. נשים למען החברה. נשים למען... אישה כיף!!! כאחת שנטשה שנים של עבודות אדמיניסטרציה לטובת הגשמת חלום כקונדיטורית, שנאבקת יום יום כדי להוכיח שהיא מספיק טובה, שכדאי לבוא אליה, שכדאי לתת בה אמון, כאחת שמשתתפת באופן קבוע בקבוצה של נשות עסקים שנאבקות יום יום בבירוקרטיה, בסחבת, בגברים שמבטלים אותנו ככאלה ש:"נו, את בבית, מה את כבר יכולה להשיג בזה? לאן כבר תוכלי להגיע? חבל על המאמצים שלך"... כאחת כזו אני יודעת ומאמינה בכל ליבי ש:אין, אין כמונו הנשים להבין את הצרכים שלנו האישיים, הרוחניים, המשפחתיים, העסקיים, החברתיים. וכשיווצר המעגל הזה, מעגל הנשים המבורך הזה, מי יוכל עלינו? מי יעיז לקום נגדנו? כשיווצר המעגל נחזור למקומנו הנכון, הטבעי: ראש הפירמידה. אז בהצלחה לכולנו, בכל אשר נחפוץ להשיג! נשיקות וחיבוקים לאסנת והמון אהבה לכל נשות הפורום. יעל

06/07/2005 | 12:27 | מאת: נוע?ה

יעלי יקירה, אני שמחה שאת מצטרפת למעגל הנשים האוהבות את אסנת. כי זה דבר משותף בינינו. אני לא מתכוונת להצטרף למעגל כדי להיות חלק מ"דת", "כת", "תנועה לשחרור האשה" או משהו דומה. אני מאמינה שאם הנשים מחזקות אחת את השניה בחיים הפרטיים, אם הן יודעות שהחופש ישנו, ולכן אף אחד לא יכול לקחת אותו מהן או לתת להן אותו, זה משליך לעבר כל התחומים האחרים שבחיים. אבל זה מתחיל מבפנים, ולא מבחוץ. אגב, אנחנו כבר נמצאות בראש הפירמידה. רק שלא תמיד אנחנו יודעות... ושולחת לך חיבוק גדול בעבודה שלך כקונדיטורית, והרבה כוח...! המבחוץ זו כבר התוצאה.

06/07/2005 | 14:06 | מאת:

יעלי יקרה שלי - ברוכה הבאה למעגל שלנו :) בבקשה אל תקשיבי לכל אלו האומרים לך "נו, את בבית, מה את כבר יכולה להשיג בזה? לאן כבר תוכלי להגיע? חבל על המאמצים שלך"... לא חבל על שום מאמץ. כל מאמץ ולו הקטן ביותר סולל את דרכך אל עבר העתיד המואר והמוצלח. תאמיני לי, אפילו שאני כבר שנתיים וחצי עובדת ומתפרנסת כמיסטיקנית עצמאית אמא שלי לא מצליחה להבין שאני באמת ובאמת מתפרנסת מכך שלא נדבר על תגובותיה כמו "מחיפה הזמינו אותך?" או "את רוצה להגיד לי שבאים אליך מראשון לציון ?" מחשבה יוצרת מציאות יקירתי המיוחדת. תמשיכי בעבודתך המבורכת ואת הפירות את עוד תקטפי ובגדול. אוהבת ושמחה לראותך כאן אסנת

06/07/2005 | 15:25 | מאת: יעלי

אנחנו הנשים לא כת, דת או משהו דומה. אנחנו הדבר החזק ביותר עלי אדמות! וכל אחת מאיתנו יודעת זאת בעצמה. ואני יודעת שמחשבה יוצרת מציאות ואני יודעת שאני באמת טובה במה שאני עושה ושאצליח, אני מרגישה את זה ברמ"ח אברי. ולמרות זאת רפות ידי כשזורקים לי משפטים שכאלה, וכשאומרים לי שאני לא מתקדמת לשום מקום. אז בטח שאני לא עושה כלום, מאטה את הקצב עוד יותר. ההרגשה הזו שלא משנה לאן אני מתקדמת, ובקצב שלי שהחלטתי שהוא יהיה איטי ומדוד ושקול, תמיד יש מי שיגיד שאני לא עושה את זה נכון ולא מספיק או יותר מדי מהר/לאט, וכדומה. אז כשזה בא מבחוץ זה מחליק עלי כעל מחבת משומנת (קונדיטורית או לא...), וכזה בא מבפנים, מתוך הזוגיות שלי, מתוך הנשמה שלי, זה כואב ומרפה ידיים. ופה אני צריכה א התמיכה האין סופית של המעגל הנשי, של חברותי האהובות שתמיד ישנן שם למעני, לא משנה מה קורה, לטוב ולרע. כולנו, האחת למען השניה. אז שוב, תודה על קבלת הפנים לפורום, מביאה איתי המון אהבה. יעל