הגעתי הנה במקרה אבל אני חייבת להעלות נושא

מה עושים כשהנשיות אף פעם לא היתה חלק ממני? ברור שאני אשה (ביולוגית..) אבל מעולם לא פורגנה לי נשיות, אני בהחלט יפה ונראית טוב אבל.. לא מרגישה אשה מה זה להרגיש אישה בכלל?

אני אישה בשני מישורים - חיצונית ופנימית. במישור הפיזי אני מרגישה הכי אישה שרק אפשר אחרי מקלחת טובה, התמרחות בקרמים מסוגים שונים המדיפים ריחות נינוח נפלאים, איפור המדגיש את שאני רוצה להדגיש, מלבושים נאים אותם אני אוהבת (בד"כ חולצה צמודה עם מחשוף וחצאית). במצב שכזה אני מרגישה הכי נשית, שרק אפשר. אבל יש גם את המישור הפנימי בו אני כמעט תמיד מרגישה את היותי אישה במלוא רמ"ח אבריי - הרגישות שלי אם כלפיי ואם כלפי אחרים האינטואיציה המחשבה האהבה הנתינה מתי את כן מרגישה אישה ?

בוקר טוב לך ולכולן ! אני קוראת את מה שכתבת, על כך שהנשיות מעולם לא היתה חלק ממך, ותוהה בת כמה את (את כמובן לא חייבת לענות, דרך אגב). השאלה הזו די מהותית, כי מן הסתם יש איזו התאמה בין הגיל הכרונולוגי ובין ההגדרות שלנו את עצמנו (נערה, אישה וכו'). כמו כן, אני חושבת שחלק גדול מההגדרה העצמית מושפע מיחס החברה הקרובה אלינו, בדיוק כמו שכתבת שמעולם לא פורגנה לך נשיות. האם התכוונת שהסובבים אותך התנהגו אליך כאל ילדה או שפירשתי לא נכון את דברייך ? אישית, בתור הצעירה במשפחתי אני סבורה שהיה לי קשה יותר להתייחס אל עצמי כאל "אישה" כי תמיד הרגשתי ה"תינוקת" בהשוואה לכל המבוגרים ממני... משום מה, המילה "אישה" נראתה לי תמיד לא מתאימה לי, להווייה הצעירה ברוח שלי. ייחסתי לנשיות איזה שהוא כובד שכפי הנראה לא התאים לי... כיום אני מרגישה יותר מחוברת להגדרת נשיות עבורי, אבל עדיין הנושא כנראה טעון בהרבה משמעויות מסובכות... אז מה זה מבחינתך להרגיש אישה ??

ומורכב מהרבה מאוד פרטים, עניין הנשיות. ראיתי את אמא שלי נשית מבחינה האהבה לילדים ומבחינת הבישול. "יצאתי" נשית מבחינת הטיפוח העצמי שלא ראיתי אותו בבית ולא עודדו אותי לזה, אבל אני אהבתי. והעתקתי את האהבה לילדים ואת הבישול. לא ראיתי בבית חכמת חיים, נסיון חיים. אם כבר, אז ראיתי להיפך. לא אהבתי את זה ולא הלכתי אחרי זה. גידלתי את אמא שלי. זה לא היה לי קשה, אהבתי לעזור לה ולתרום לה. הקשה היה כשהיו רגעים ומצבים כשהיא "דרשה" ממני, שזו חובתי לעשות למענה דברים בתי-אפשריים ומבחינתי, לא הוגנים. אלה היו אצלה מצבים ורגעים שהיו מאוד לא נשיים. מאוד אפלים. אני בנויה ככה שהבחוץ והבפנים שלי הם אותו דבר. וככל שהבפנים שלי משתפר, ככה משתפר גם הבחוץ. ככל שמערכת היחסים שלי עם גופי ועם עצמי משתפרת, ככה משתפרים מערכות היחסים שלי מבחוץ. איך זה קשור לנשיות? לא יודעת. אבל אני מרגישה שזה קשור. אני מרגישה שמדובר באני האמיתי שלי, ולא בנשיות. שזה הרבה יותר עמוק.

אני בת 32...