מצטערת שאני לא כאן.

שלום לכולן אני קצת לא כאן כי אני מאוד מבולבלת/מוטרדת לא יודעת מה קורה לי אבל התחושות חזקות כל כך ומפחידות כל כך. הבטן שלי קוראת לי האינטואיציה מאותתת ואני לא יודעת מה. פתחתי קלפים ולא הבנתי כלום. הסנדלר הולך יחף ? ועוד איך. לפחות במקרה הזה. אני נטולת אנרגיה ולא מבינה ועל כן לא כאן נותנת לעצמי לנסות להתחבר, להבין ואולי אף לחוות. מצטערת סיפור מעניין שהגיע אלי במייל - שלח אלי ידידי הטוב שמואליק בונה, את הסיפור הזה, של לב טולסטוי, על חוואי כפרי מצליח שלא היה מרוצה מחלקת האדמה שלו. גם הוא תמיד רצה יותר. הקשיבו: יום אחד הוא קבל הצעה נדיבה. תמורת אלף רובל הוא יכול היה לקנות את כל האדמה שהוא יכול לחצות ביום אחד שלם. היה תנאי אחד לעסקה: הוא חייב לחזור לנקודת ההתחלה בסוף היום, עם רדת החמה. מוקדם בבקר המחרת, עם הנץ החמה, הוא החל לצעוד בקצב מהיר. בצוהרי היום הוא כבר היה עייף מאד, אך הוא המשיך לצעוד, מקיף יותר ויותר שטח. מאוחר אחר הצהריים הוא הבין שחמדנותו לקחה אותו רחוק מידי מקו ההתחלה. הוא החיש את הקצב וכשהשמש החלה לשקוע, הוא החל לרוץ, מבין שהוא לא יצליח לשוב עד השקיעה וכי ההזדמנות להיות בעל קרקעות רבות, תאבד. כשהשמש החלה לשקוע מעבר לקו האופק, הוא הגיע כמטווחי ראייה מקו הסיום. בלב פועם בחוזקה, בריאות מחפשות אויר בקדחתנות, הוא גייס את כוחותיו האחרונים ודידה מעבר לקו הסיום בדיוק לפני שהשמש נעלמה. אז הוא התמוטט, זרזיף דם דק ניגר מזוויות פיו ותוך דקות הוא נפח את נשמתו. משרתו הנאמן חפר אז את קברו. הקבר לא היה הרבה מעבר למטר ושמונים - אורכו, ותשעים סנטימטר - רוחבו. הכותרת שבחר לב טולסטוי לספרו הייתה: "לכמה שטח אדמה אדם זקוק?" איני חושב שיש לי מה להוסיף. בעצם כן, נזכרתי במשהו ששמעתי: אמר מי שאמר, שכשאתה הולך לעולמך, כל חייך המתוארים על המצבה מסתכמים למקף הקטן שבין השנים. (2004- 1920) . בסוף, אלה חייך - המקף. אז תיהנו ממה שיש.

יקירתי קחי את הזמן לברר לעצמך מה קורה לך בפנים, ותזכרי שאני כאן (או בטלפון) בכל רגע שאת זקוקה או רוצה. חיבוק גדול שירה

אסנת הי סיפור מקסים עם כמובן חומר למחשבה, יש תקופות שאין כלכך מצב רוח וגם לא יודעים להסביר בדיוק, ס.. ת.. ם האמת, מתחשק לי לחבק אותך, מכל הלב, תתחזקי (אולי ספורט) ותשובי בקצב שלך, יש לנו סבלנות (אבל לא יותר מדי.. בצחוק) ב.ג

נשמה טהורה שכמוך

בוקר של אור יקרות לי יום חמישי הגשם מכה בכל כוחו האוויר כל כך נקי ומזמין וההרגשה שלי נעימה יותר עדיין הבטן מאותתת ובכל זאת בפנים נעים לי יותר. שיהא לכולנו יום מאושר אסנת