אריאל שרון

רציתי לכתוב בכותרת איחולי החלמה אבל ההיגיון אומר שבגילו ובמצבו של ראש הממשלה קצת קשה לראות את ההחלמה. אז מה אאחל לו ? אתמול בערב נכחתי בהרצאה מאלפת אצלנו בישוב. הרצה איש צבא דתי על חורבן בית שני. ההרצאה היתה אחת ההרצאות שהכי נהנתי מהן בחיים שלי ושעתיים חלפו ביעף. אגב, למדתי המון ! חזרתי הביתה וכמובן הטלויזיה דולקת והנה מבזק חדשות מיוחד - ראש הממשלה שלנו מובהל לבי"ח. נרדמתי עם הטלויזיה והתעוררתי איתה לבשורות קשות אף יותר. אני לא מעורבת פוליטית אבל כואב ועצוב לי כל כך. כאילו מדובר במי מן המשפחה שלי חלילה. לבי עם אריאל שרון.

יקירתי מזדהה לגמרי עם תחושותייך. בלי כל קשר לעמדות פוליטיות כאלה או אחרות, הלב נצבט לי לחשוב על האיש החזק הזה נמצא בסיטואציה שהחוזק ממנה והלאה. איש כל-כך מלא חיות, עצמאות ונחישות - נמצא בסיטואציה שהיא כולה חוסר שליטה, חוסר וודאות ותלות מוחלטת בסובבים אותו. מפחיד ועצוב. כמובן שמיד עלו בי המחשבות הבלתי נמנעות על הקיום השברירי של כולנו כבני אדם בעולם הזה, ועל החרדה הקיומית הבסיסית של רובנו מפני הסוף. אני באמת מקווה שבניגוד לכל הסיכויים והתחזיות - הוא יצליח להחלים ולחזור לעצמו. וגם לבי שלי, כמו שלך, נמצא אתו ועם בני משפחתו. רק בריאות לכולנו שירה

הי בנות בהחלט, בהחלט, בהחלט, ליבי עם אריאל שרון. לא בטוחה שאחרי ארוע כזה אפשר לחזור לתפקוד אבל כולי תקוה שכוחו יעמוד לרשותו ולו לפעם אחת נוספת. לא מאמינה בניסים (הם לא קרו כשמשפחתי היתה זקוקה לכך זה היה גם כן בחנוכה)). מחזיקה אצבעות ומקוה מכל הלב אוהבת אותו (לאו דוקא מבחינה פוליטית) ב.ג