אהבה אלכימית, איחוד הנשי והגברי בתוכנו - מס ' 2

ביגי, מבוסס עם הרחבות שלי, על קטעים מתוך "אהבה אלכימית" המסע אל הנשמה התאומה, מאת יואב ברנזון. מביאה את כל החומר בבת-אחת, ולא בשלבים. • כשנולדנו היינו שלמים: כשהגענו לעולם היינו שלמים ומאוחדים. היינו תוצאה של כוח אחד – מיזוג בלתי נפרד של גבריות עם נשיות. היינו תוצאה של "פרדוקס בלתי נתפס", המכיל בו זמנית שני כוחות מנוגדים בתכלית. לכן היינו כה טבעיים ומשוחררים בילדותנו המוקדמת, לכן גם היינו כה אהובים. אי-אפשר להתעלם מתינוק – מילד קטן, כי יש בהם משהו טבעי ויפה כל-כך, פשוט ונכון כל-כך, שמונע מאיתנו להסיר את העיניים מהתופעה הזאת. ילדים קטנים הם תענוג לעיניים כי הם "שלמות". ילדים קטנים הם שלמות טהורה ומאוחדת – גם גבריים וגם נשיים. גם עצמאיים וגם תלותיים. גם תובעניים וגם מר?צים. גם נחושים וגם מבולבלים. גם תקיפים וגם סלחניים. רובנו שכחנו, שכחנו שהתופעה הזו היא חלק מאיתנו. השלמות הפנימית שנולדנו איתה היתה תוצאה של אותה אחדות מופלאה. כילדים הגבנו באופן טבעי ומשוחרר לכל דבר שקרה לנו. כשכאב לנו – בכינו. כשהיה לנו טוב – צחקנו. כיון שהיינו שלמים בתוכנו – כל פעולה שעשינו היתה פעולה שלמה וטוטאלית. כל החושים שלנו פעלו ללא מעצורים, ללא מחסומים. כל דבר שעשינו היה "בסדר", ולכן הבענו את עצמנו בצורה חופשית ומלאה. ילדים קטנים יודעים לאהוב, הם אינם זקוקים לשום הדרכה. רק אנחנו, המבוגרים, זקוקים להדרכה. כי שכחנו מה זאת אהבה. ילד קטן חי ומגיב באופן טוטאלי; הוא מחבק, מנשק, נוגע. הוא מרגיש. הוא מתמסר ומתמזג עם האנשים סביבו. אם הוא אוהב מישהו – הוא יאהב אותו באופן שלם ומוחלט. אם הוא שונא מישהו – הוא ישנא אותו באופן טוטאלי ומוחלט. כל עולם המושגים שלו הוא מוחלט. אם הוא רוצה משהו הוא יתן את הנשמה כדי להשיגו. אם הוא אינו מעוניין במשהו שמציעים לו – הוא ידחה את זה. ילדים רואים את כל מה שהאחרים רואים, רק מסתכלים על זה אחרת. • גן-העדן שבו חיינו הוא תוצאה של השלמות שלנו: גן-העדן שבו חיינו כילדים הוא תוצאה של השלמות הפנימית שלנו. מכיון שהיינו: טבעיים, ספונטניים משוחררים ואמיתיים – המציאות שלנו היתה גן-עדן. כל התרחשות שקרתה סביבנו היתה התרחשות חדשה ומרתקת עבורנו, כיון שהגבנו אליה באופן חדש ויצירתי. גן-עדן אינו מקום שצריך לשאוף אליו. גן-עדן מתאר מצב מסוים מאוד אליו אנחנו יכולים לחזור. אנחנו גן-העדן. אם רק נבין שאנו שלמות, אם רק נקבל את התפיסה, שהשלמות שלנו היא הדרך לגן-העדן הפנימי הממתין בתוכנו כדי שנגלה אותו שוב. הגיהינום – אף הוא איננו מקום – אלא מצב. הגיהינום קורה לנו כשאנו חצויים, מפוצלים, חסומים, קפואים, נוקשים ומלאכותיים. הגיהינום מתגלה לנו שוב ושוב בחיי היום-יום, כיון שאיבדנו את מצב השלמות שלנו. בכל פעם כשאנו שבים למצב השלמות שלנו – אנו מרגישים בגן-העדן. בכל פעם שאנו מאבדים את השלמות – הגיהינום שב ומופיע. • איבדנו את השלמות כשהכנסנו פיצול לתוכנו: כל-אחד התפצל באופן שונה. חלק מאיתנו בחרו להיות רק גבריים, חלק בחרו להיות רק נשיים, וחלק בחרו לחיות בפיצול בין הנשי והגברי שבתוכם והיו מבולבלים. כך או כך כולנו הלכנו בדרכם של הורינו. הנשים שבינינו הפנימו את הפיצול של אימן, כיון שבאופן טבעי הן הזדהו עם מודל נשי. הגברים שבינינו הפנימו את הפיצול של אביהם, משום שבאופן טבעי הם הזדהו עם מודל גברי. אשה שהיתה לה אם נשית – הפכה אשה נשית. אשה שהיתה לה אם גברית – אשה גברית. אשה שהיתה לה אם נשית שחיה בחוסר הרמוניה עם החלקים הגבריים שבה – הפכה להיות אשה כזו. מי שבחרה להיות רק גברית – איבדה חלק מהנשיות שלה. מי שבחרה להיות רק נשית – איבדה חלק מהגבריות שלה. מי שבחרה לחיות בתוך הפיצול בין הנשיות לגבריות שלה – איבדה את הכוח שלה ואיבדה את עצמה. מאותו רגע שבחרנו להיות רק נשיים, או להיות רק גבריים, או לחיות בתוך הצל שבתוכנו – איבדנו את חופש הבחירה. תפיסת עצמנו היתה תפיסה מפוצלת וחצויה, במקום תפיסה שלמה. • שלמות פנימית היא פרדוקס: פרדוקס – היא דעה שהיא בניגוד גמור למקובל ולמוסכם, אמירה יוצאת דופן, הסותרת לעתים רק לכאורה! את השכל הישר. פרדוקסליות – מצב שיש בו סתירות פנימיות הסותרות את המקובל והמוסכם. השכל אוהב למצוא היגיון וסדר. השכל מעדיף בהירות על פני בלבול. לכן הפרדוקס שבתוכנו הוא תופעה, שהשכל האנושי אינו מסוגל להבין או לקבל. ההבנה הלוגית מסוגלת לתפוס חד-מימדיות, לא דו-מימדיות. לכן אין צורך שננסה להבין פרדוקס רק באמצעות השכל. רק ברגע שאנו מבינות שהחיים הם שלמות של שני קטבים, הנשי והגברי שבתוכנו, הפרדוקס נפתר מעצמו. אם נבחר להשקיף על עצמנו רק באמצעות השכל – לא נוכל לתפוס לעולם את השלמות שלנו. השכל הוא מפריד מטבעו. לכן תפיסה לוגית בלבד, תאפשר לנו להיות בכל פעם רק נשיות או רק גבריות – אך לעולם לא שניהם בו זמנית. • הפרדוקס נעלם: הפרדוקס מפסיק להיות פרדוקס וסתירה, רק כאשר אנו תופסות שהטבע ואנו, כחלק בלתי נפרד ממנו, מעגליים. איננו קו ישר – אנו מעגל. איננו צריכות ליישב את הסתירה שבתוכנו של הנשיות והגבריות, עלינו לתת לניגודים שלנו להתבטא. איננו צריכות להקרין רק גבריות או רק נשיות. אנו חופשיות לבטא את שניהם – בו זמנית. נקודת המבט השלמה מקבלת את כל עצמיותנו ללא הפרדה לגברי ולנשי, היא חושפת את עצמיותנו השלמה. היא מגלה לנו לא רק את הנשי, או לא רק את הגברי, אלא את האיחוד שלהם, את השלם. את המיזוג הפנימי הקיים בכל אחת מאיתנו. אם נשקיף על עצמנו באופן מאוחד, נוכל להחיות את שני הצדדים הקיימים בתוכנו. השלמות שלנו היא האיחוד של הנשי עם הגברי. משמעות האיחוד בין שני הכוחות הללו היא שאנו מסוגלות להיות נשיות רק אם אנחנו גם גבריות, והגברים מסוגלים להיות גבריים רק אם הם גם נשיים. אם גברים הם רק גבריים, לא רק שאינם מסוגלים להיות גם נשיים, הם גם אינם מסוגלים להיות גבריים באופן שלם. כי גבריות שלמה היא תוצאה של גבריות ונשיות. באותו האופן אצל הנשים. אם נשים הן רק נשיות, לא רק שהן אינן מסוגלות להיות גם נשיות, הן אינן מסוגלות להיות נשים באופן שלם. כי נשיות שלמה היא תוצאה של נשיות וגבריות. אי-אפשר להיות רק נשיות, כי כדי להיות נשיות באופן שלם, עלינו להיות גם גבריות באופן שלם. כדי שאצלנו יהיה אור יום, חייב לשרור חושך לילי בחצי הכדור השני. כך פועלת גם השלמות שלנו. כדי שנגיע לשיא הנשיות שלנו, עמוק בתוכנו אנו חייבות לשחרר בו זמנית אנרגיה אדירה של גבריות. אם איננו מאפשרות לאחד הכוחות הללו להתבטא – גם השני יוצא חסר וחלקי. • קל מאוד להישאר כפי שאנו. הקושי האמיתי הוא להשתנות ולהיות מה שאיננו רגילות להיות: כאשר הגענו לעולם היינו שלמות, כי היינו גם נשיות וגם גבריות. היום עלינו לשוב אל השלמות שאיתה נולדנו. עלינו לחוות גם את הצד ההפוך שלנו. רק כך נוכל לשוב אל השלמות שאיתה נולדנו, עלינו לחוות גם את הצד ההפוך שלנו. ואז נהיה בשלים ליצור שלמות אלכימית בחיינו. תהליך השיבה אל השלמות מפחיד רבים. יחד עם זאת, בהתמדה ועם מעט אמונה – התוצאות המדהימות אינן מאחרות לבוא. והתוצאות אכן מפתיעות ומדהימות. הן נוגעות לא רק בחיי האהבה והזוגיות שלנו, אלא משפיעות על כל תחומי החיים שלנו, כי ברגע שאנו משתנים – כל החיים, כל המציאויות של החיים שבהן אנו חיות – משתנות איתנו. • גברים התפצלו לגברים נשיים או לגברים גבריים: גברים – כשהם נמצאים מול אשה כחלק ממערכת יחסים איתה – מתחלקים לשני טיפוסים הפוכים – טיפוס גברי וטיפוס נשי. ישנו הטיפוס הגברי ששולט בנשים שאיתו, וישנו הטיפוס הנשי המאפשר לנשים לשלוט בו. בעקבות הפיצול הפנימי שיצרנו בתוכנו – נטתה כל אחת מאיתנו במידה גדולה יותר לכיוון אחד משני הטיפוסים הללו. יחד עם זה, ישנם טיפוסים של גברים שהם "גברים-נשיים בהתקדמות", וגברים שהם "גברים-גבריים בהתקדמות", כאלה שכבר עשו דרך והתקדמו, אך עדיין פן אחד הוא השולט בהם. באותו אופן ישנן נשים שכבר עשו כברת דרך לעבר האחדות בתוכן, הלכו עם הצד הגברי שבתוכן. נשים וגברים שהצד הגברי והנשי שבתוכם כבר אינם מפוצלים, הם חיים עם עצמם באיחוד ובשלום, חיים באותו אופן עם בן-הזוג. רק כשאנחנו משיגות איחוד ואחדות עם עצמנו, אנחנו מצליחות להשיג אחדות עם בן הזוג. נשים וגברים שכבר התקדמו לעבר השלמות שבתוכם, אך טרם הגיעו לאיחוד בתוכם, עליהם להמשיך לשמור על האיזון והאיחוד בתוכם כדי להגיע לשלמות. להשיג את התפיסה השלמה, לא המפוצלת. • גברים – כשהם נמצאים מול אשה כחלק ממערכת יחסים איתה – מתחלקים לשני טיפוסים הפוכים – טיפוס גברי וטיפוס נשי. ישנו הטיפוס הגברי השולט בנשים שאיתו, וישנו הטיפוס הנשי המאפשר לנשים שאיתן לשלוט בו. בעקבות הפיצול הפנימי שיצרנו בתוכנו, נטתה כל אחת מאיתנו במידה גדולה יותר לכיוון אחד משני הטיפוסים הללו. האשה הנשית לעבר הגבר הגברי, והאשה הגברית לעבר הגבר הנשי. אנחנו חיפשנו את החצי שלנו בן-זוגנו במקום בעצמנו. • הגבר האקטיבי הגברי הגבר האקטיבי הוא גבר בעל גישה גברית וזכרית לנשים. הוא מחוספס, שכלתני, אנוכי, נוקשה, עקשן, חשדן, נקמן, אטום, נחוש, הישגי ותחרותי מאוד. הוא עצמאי, מעז, מחפש אתגרים, מסתער על מכשולים ח-ז-י-ת-י-ת. נמצא תמיד צעד אחד לפני האירועים ולוקח אחריות מלאה למעשיו ולמעשי אחרים. הוא מחפש אשה נשית, שאותה הוא יוכל להוביל, להנחות, לשפץ ולתקן. הוא "אלוהים". מבחינת הגבר האקטיבי – האשה נחותה – כי הוא השולט. הוא אינו נותן לה מספיק מקום. הוא אינו רואה אותה ואינו מתחשב בצרכים שלה, כי הוא ממוקד רוב הזמן בעצמו ובצרכים שלו. הוא טיפוס המחנך המסורתי, ועל כן הוא יודע להוביל גם ביד קשה ותקיפה כשצריך. אי-אפשר לרצות אותו, כי הוא לעולם אינו מרוצה. הגבר הגברי הוא אדם שאינו חושף יותר ממה שהוא רוצה. לעומת זאת הוא יודע כיצד "לשאוב" מהאשה את מחשבותיה ורגשותיה. הוא אוהב סיפוקים מהירים ושונא להמתין בסבלנות. המוטו שלו בחיים הוא – כאן, עכשיו ומהר. הגבר האקטיבי אינו מושפע מדעות אחרים – הוא נוהג לעמוד על דעתו. הוא אינו מתייעץ, הוא מכתיב. הוא אדם מעשי, המעורה היטב במציאות היום-יום, ולכן קל לו להוביל אחריו את בת-הזוג – כי הוא משדר לה ביטחון רב והתמצאות. הוא חסכן במילים שהוא אומר לה, עומד במילה שלו ואינו מפזר הצהרות סתמיות. הוא ממקוד, תכליתי וברור. כשבת-זוגו מנסה להתנגד לו, הוא לא יתאמץ לשכנע אותה, להסביר לה או לקיים דיון או משא ומתן, הוא פשוט יתעלם ממנה ויעשה את מה שהוא החליט לעשות מלכתחילה. הגבר הגברי הוא טיפוס אנרגטי בדרך כלל המקרין שמחת-חיים. הוא לוקח את החיים בקלות, אוהב גיוון ושינוי תמידיים. הוא אוהב להיות לבד, מעין "זאב בודד", ואינו רואה את עצמו קשור לאף אשה (גם כשהוא נשוי....). הגבר הגברי אינו נצמד לנשים. הוא יודע לשחרר אותן – מה שגורם לרבות מהן לחזור אליו שוב ושוב. הגבר האקטיבי נמשך באופן טבעי לנשים תלותיות וחלשות. החולשה שלהן מוצאת חן בעיניו בתחילה, כיון שהיא מדגישה את תפקידו כמציל וכמושיע שוב ושוב. הוא האביר על הסוס הלבן. אבל ככל שהקשר מתהדק, הוא מתחיל למאוס בתפקיד שבחר לעצמו, כיון שהוא אוהב להציל אך לא לטפל. הוא אוהב לנוע הלאה לכיבושים חדשים ומשתעמם במהירות מיחסים ממושכים. • הגבר הפסיבי הנשי: הגבר הפסיבי הנשי הוא בעל גישה פסיבית נשית ביחסיו עם בת-זוגו. הוא עדין, רגיש, מתחשב, נוח, ותרן, מבין, הססן, לא תחרותי. הוא תלותי, פחדן, איטי, חסר העזה, מעדיף לעקוף מכשולים ולא להתמודד איתם. הוא מגיב לאירועים והוא חסר יכולת לקחת אחריות למעשיו ולמעשי אחרים. הוא מחפש אשה שתטפל בו, שתוביל אותו, שתנחה אותו ושתחליט בשבילו את ההחלטות הקשות. הוא מחפש אמא, ומבחינתו, זוגיות, היא ניסיון לשוב אל הרחם. מבחינת הגבר הפסיבי, האשה היא השולטת – כי הוא הנחות והחלש. במציאות במצב המאוחד, גם אם האשה מנחה ומכוונת, היא איננה שולטת. הגבר הפסיבי אינו רואה את עצמו, כי הוא ממוקד בה רוב הזמן, בצרכיה וברצונות שלה. הגבר הפסיבי אינו טיפוס של מחנך. הוא רגיש ועדין מדי מכדי להוביל בצורה נחושה ותקיפה כשצריך. אף שהוא מנסה לגרום לה ללכת בעקבותיו בעזרת ניסיונות שכנוע, הסברים ולפעמים אף תחנונים – הוא מוצא את עצמו שוב ושוב נשלט על ידה. במאבקי הכוח הוא הראשון שנשבר. קל מאוד לספק אותו ולרצות אותו, כי הוא מסתפק במועט. מרבית הזמן הוא מרגיש עצמו "בר-מזל" על שהיא בחרה בו. הוא טיפוס מבין ומזדהה, שיסלח על דברים שבת-זוגו לעולם לא היתה סולחת. הוא נוהג לחשוף את רגשותיו מיד בהתחלה, ואילו הצד האחר נשאר חידה מבחינתו, וכך הוא חי בערפל קרב. המוטו שלו בחיים הוא לאט לאט. הוא פזרן במילים, בדרך כלל אינו מסוגל לעמוד במילה שלו. הוא משדר חוסר אונים ומוגבלות, מבולבל, לא מעשי, אינו יודע להחליט, ובמקום לפתור בעיות הוא ממתין שהזמן יעבור והן יפתרו מעצמן. כשבת-זוגו מתנגדת לרצונותיו, הוא ייסוג, הוא לא יעמוד מאחורי הדברים שלו. אך גם אם הוא יתווכח איתה, הרי שבסופו של דבר הוא יוותר, ובמרבית המקרים אף יתנצל. הוא טיפוס מופנם, שקט ועצור בדרך כלל. הוא לוקח את החיים ללב, ומחפש באישה יציבות ובטחון. הוא שונא להיות לבד, כיון שאז הוא מרגיש כמו ילד נטוש. לכן הוא רואה עצמו קשור לבת-זוגו, המתפקדת עבורו כגלגל הצלה שלו. ככל שהקשר מעמיק, הוא רואה את בת-זוגו פחות ופחות כחברה ושותפה, ויותר כאמא שלו וכמשענת. מצד שני הוא טיפוס סוציאלי ומבין, אכפתי מאוד. הוא נמשך לנשים דומיננטיות וחזקות כי הוא רואה בהן את האמא שלו. • אנו מחפשים את החצי שלנו בבני זוגנו במקום בעצמנו: הפיצול והחציצה שיצרנו בעצמנו, יוצרים בנו תחושה תמידית של חוסר. חוסר זה הוא הגורם לנו לחפש ללא סוף, עוד ועוד, אחר פתרון חיצוני. ואולם הפתרון נמצא כל הזמן ממש מתחת לאף שלנו. הפתרון: אנחנו נותנות לעצמנו את הכוח שאנו זקוקות לו, מטפלות בעצמנו באהבה, יודעות לדרוש את מה שהוא שלנו, יודעות לדרוש מאחרים למלא את האחריות שלהם, מסרבות למלא את האחריות של מישהו אחר בנוסף לזה שאנו ממלאות את שלנו, יודעות לדרוש הכרה בערכנו. אנחנו מלמדות את הסביבה איך להתנהג אלינו. אם אנחנו מתנהגות ומתפקדות כקורבן, זה בדיוק מה שאנחנו מלמדות את האחרים להתנהג כלפינו, להתייחס אלינו כאל קורבן. אם לא התייחסנו לעצמנו כבעלות ערך, אם איננו מכירות בערכנו, אם אנחנו לא עומדות עם הרגליים על הקרקע, אם איננו מחוברות למציאות, גם היחס אלינו לא יהיה מחובר לקרקע ולמציאות. • אנחנו יצרנו את הפיצול והחציצה בתוכנו, ואנחנו יכולים גם ליצור איחוד בתוכנו: מה שחסר לכל אחד מאיתנו הוא תחושת שלמות. רק אדם שלם יכול להתחבר לאדם שלם אחר. אדם חצוי יימשך לאנשים חצויים וימשוך אל עצמו אנשים חצויים. הפחדים שלו מובילים אותו, והוא נשלט על-ידם. פחדים שאנחנו נשלטים על-ידם הם חרדה. ההבדל בין פחד לחרדה: פחד – רגש טבעי, מצב טבעי, וכשאתה מחובר אליו אתה ממזער את הסכנות. אתה הוא זה ששולט מפחד משום שאתה מחובר אליו, מקשיב לו. חרדה – רגש לא טבעי, מצב לא טבעי, זו השתלטות של הפחד עליך, אתה לא שולט בפחדים. הם מאבדים פרופורציות ונעשים עצומים. חרדה תוקפת אותך כשאתה לא מחובר לפחדים שלך. מה שחסר לכל אחד מאיתנו הוא תחושת השלם. מה שמניע אותנו הוא החיפוש אחר המחצית השניה ש-ל-נ-ו, שעליה ויתרנו ושמנו אותה בצד. אם אנחנו נשים נשיות בלבד – חסרה לנו העוצמה (הגברית). אם לא נעשה זאת, נעביר את כל חיינו בתחושת חוסר שלמות תמידית. קשרים ומערכות-יחסים מוסיפים לשלמות שלנו, הם אינם גורעים ממנה. אם הם גורעים, זה סימן שאנחנו מבזבזות אנרגיה במקום להשתמש באנרגיה. בזבוז האנרגיה שלנו, במקום יחסים הדדיים והטענת אנרגיה הדדית. • אנו מוצאים את בעלי המחצית השניה שלנו: כיון שאיננו מסוגלים להדחיק את השאיפה ואת הכמיהה חזרה לשלמות, אנו יוצאים למסע חיפוש. התת-מודע שלנו מכוון אותנו למצוא אדם משלים, במקום אדם שלם. כשאנחנו מחפשים בן-זוג שלם איננו יכולים להתחבר אליו עדיין, משום שלא נתאים לו. אדם שלם יחפש בת-זוג שלמה. לכן אנחנו מחפשים אדם משלים. כשאנחנו מחפשים אדם משלים, אנחנו מבקשים למצוא אדם שיש לו את מה ש-כ-ב-י-כ-ו-ל אין לנו, כדי שתיווצר סוף סוף השלמות, כדי שנוכל לחזור אל השלמות האבודה שלנו, לגן-העדן. לכן באותו שלב בחיינו – אם אנו נשים נשיות – אנחנו נימשך לאדם גברי (גבר או אשה). אם אנו בשלב הגברי – אנו נימשך לאדם נשי. לצערנו, ניסיון זה מועד לכישלון. הסיבה פשוטה: כל עוד לא הצלחנו ליצור איחוד ושלמות בתוכנו – לעולם לא נוכל ליצור לאורך זמן איחוד עם האחר. אדם (גבר או אשה) גברי נמשך לאדם נשי, ואדם נשי נמשך לאדם גברי. כשאדם נשי נמשך לאדם גברי זה קורה משום שהוא לא מסוגל להכיל את הגבריות שלו. במקום לאהוב את הגבריות הפנימית שלו, הוא מכיל את הגבריות של האחר. זה יכול לשמש פתרון זמני, אך לעולם לא פתרון אמיתי. הסיבה: יבוא יום והאדם הנשי ישנא את הגבריות שבאחר ולא יהיה מסוגל להכיל אותה, כפי שבתוך תוכו הוא עדיין לא מסוגל להכיל את הגבריות שלו. אשה נשית, כל עוד לא תרשה לעצמה לחוות את הצד הגברי-עוצמתי שבה, וכל עוד היא לא תהיה מסוגלת להכיל אותו, לא תוכל להבין גבר ולהתאחד איתו באמת. גבר גברי, כל עוד לא ירשה לעצמו לחוות את הצד הנשי-המשתף והטיפולי שבו, וכל עוד הוא לא יהיה מסוגל להכיל אותו, לא יוכל להבין אשה ולהתאחד איתה באמת. אשה גברית, כל עוד לא תרשה לעצמה לחוות את הצד הנשי-המשתף והטיפול שבה, וכל עוד היא לא תהיה מסוגלת להכיל אותו, לא תוכל להבין גבר שלם ולהתאחד איתו באמת. גבר נשי, כל עוד לא ירשה לעצמו לחוות את הצד הגברי-העוצמתי שבו, וכל עוד לא יהיה מסוגל להכיל אותו, לא יוכל להבין אשה שלמה ולהתאחד איתה באמת. לכן, לפני שאנחנו מטפלים בזוגיות, קודם עלינו לטפל בעצמנו, לחוות את הצד הנשי ואת הצד הגברי בתוכנו, ולהיות מסוגלים להכיל את החלקים הנשיים והגבריים בתוכנו. • התיקון הפנימי והחתירה לשלמות הפנימית שלנו הם הייעוד שלנו: באנו לעולם כדי לבצע תיקון פנימי. הייעוד של כל אחד הוא לבצע את התיקון הפרטי שלו. יש לנו את הכל, כאן, בכדור הארץ, כדי לבצע את התיקון הזה. לנשים הנשיות משמעות התיקון היא לעבור לצד השני של עצמן, להיות גבריות. משמעות התיקון היא להפנים את השקפת העולם הגברית, שכה זרה להן. אם את אשה נשית, הנשיות מתבטאת אצלך באופן טבעי. אינך צריכה לדאוג לה כלל, כי הנשיות שלך נמצאת איתך כל הזמן. הנשיות היא הצל שלך, ולכן היא תתבטא בכל פעולה שאת עושה. כשהבעיה שלך היא עם הגבריות שלך, את חסומה שם. שם אינך מתבטאת כל הזמן אלא לעתים רחוקות יותר. לכן בכל פעם שאת פורצת גבול חדש ביכולת הביטוי הגברי שלך – את נוגעת בו זמנית בגבריות ובנשיות שלך – כשלמות. אבל זה אינו נצחי, הוא זמני, כיון שהצד הגברי שלך הוא אינסופי. את חייבת להמשיך ולפרוץ עוד גבול ולעבור עוד משוכה בתוך המימד האינסופי שלך. בכל פעם שתפרצי גבול גברי – הפרס שלך יהיה השלמות. בכל פעם שתתקדמי עוד צעד לעבר הגבריות שלך – את תגעי בשלם, באיחוד בתוכך. בכל פעם שתגדילי את יכולת הביטוי הגברית שלך, תגדילי באותו האופן גם את יכולת הביטוי הנשית שלך. כך תהפכי לאדם עמוק יותר ויותר, ותנועי עוד ועוד לתוך השלמות האינסופית שלך. • כדי להשתחרר.... כדי להשתחרר מאחיזתו של ההרגל – עלינו ליצור בתוכנו הרגל הפוך. זה מתאים גם לגישתו של הרמב"ם שטען שאנו מגיעים לדרך האמצע כשאנחנו עוברים מקיצוניות אחת לקיצוניות שניה. אשה נשית – במקום ההרגל להגיב באופן נשי, עליה להגיב באופן גברי. הדבר הזה מגדיל גם את הנשיות שבתוכנו, מעמיק אותה. ההרגל הוא זה החוסם אותנו ומשאיר אותנו בצד אחד של עצמנו בלבד. ההרגל הזה הוא הרגל של שנים, ולכן הוא טבוע בנו עמוק-עמוק בפנים. ההרגל הזה הוא השולט בחיינו, כי הוא זה היוצר אצלנו דפוסי תגובה קבועים. ההרגל הזה גורם לנו להגיב למצבים שונים באותה הצורה: או רק בגישה הנשית, או רק בצורה הגברית. בכל צעד ושעל שבהם הלכנו נוכל לראות את עקבותיו של ההרגל. הוא שב ומופיע מתוך התת-מודע שלנו, בכל פעם שאנו עומדים לעשות צעד אחר, שונה. בכל פעם שאנו רוצים להשתנות, הוא פורץ אל התודעה שלנו ומנסה לעצור אותנו. להרגל הזה יש אלף פרצופים, ואין-סוף תירוצים. הוא ישכנע אותנו בכל צורה אפשרית מדוע לא להשתנות, כי מבחינתו שינוי הוא מוות. הוא יהיה צריך לפנות את מקומו להרגל אחר. כל פריצה של תבנית התגובה הקבועה שלנו, ממיתה עוד חלק מההרגל, וההרגל הזה אינו רוצה למות. אל תטעו, להרגל הזה יש חיים משלו. הוא רואה את עצמו כבעלים שלנו. הוא אינו מוכן לוותר על השליטה בנו. כל עוד הוא חי – הוא יגרום לנו למות מבפנים. ההרגל הזה מייצג את "הגורל", את חוסר השליטה ואת חוסר המודעות. ההרגל הזה מעדיף שנישאר ישנים, שלא נפקח את העיניים, העיקר שלא ניקח מידיו את השליטה על חיינו. • דבר שלילי שקורה לנו בחיינו החיצוניים – הוא השתקפות של היחס שלנו לעצמנו. אם אנשים לא מקשיבים לנו ולרגשותינו – זה משקף את זה שאנחנו לא מקשיבים לרגשותינו האמיתיים. עלינו להתחיל להאמין לרגשותינו. אם הירקן מזלזל בנו – אנחנו מזלזלים בעצמנו. עלינו להתחיל להעריך את עצמנו יותר. אם מישהו מאחר לפגישה איתנו באופן קבוע – אנחנו מאחרים בטיפול בדברים חשובים של עצמנו, מזניחים אותם, לא מייחסים כבוד וערך לזמן שעובר ופועל נגדנו. עלינו לטפל בדברים שלנו הרבה יותר מהר. מישהו מדבר אלינו בגסות-רוח? אנחנו לא מדברים עם עצמנו ברגישות, באהבה ובהבנה מספיקים לצרכים האמיתיים שלנו. הדיאלוג הפנימי שלנו צריך להשתנות. עלינו לתת לעצמנו יותר אהבה, התחשבות ונועם. לפנק את עצמנו. לדבר עם עצמנו באהבה. מישהו מתעלם מאיתנו? אנחנו לא מתייחסים לעצמנו ברצינות המתבקשת. עלינו להעריך את עצמנו יותר ברצינות. מישהו מתנהג כלפינו באמהות-יתר או באבהות-יתר? זה מה שאנחנו עושים לעצמנו, אנחנו לא מתייחסים לעצמנו כבוגרים מספיק, עלינו להתבגר יותר. מישהו מתייחס אלינו ברצינות-יתר, מנדנד, לא "יורד מאיתנו, לא מניח לנו? עלינו להיות קלילים יותר ביחס לעצמנו. לרדת מעצמנו, לא לטפס על עצמנו, לא לנדנד, להניח. מישהו לא מאמין לנו? אנחנו לא מאמינים לעצמנו. עלינו להתחיל להאמין לרגשות, לדעות ולאמונות שלנו. מתייחסים אלינו כאל רכוש, כאל אובייקט, מישהו חושב שהוא בעל הרכוש? אנחנו נוהגים כלפי עצמנו ברכושנות, אין לנו מספיק יצירתיות, עלינו לברוא את עצמנו שוב. זה לא מסיר אחריות מהאנשים חיצוניים ומהירקן, לא הופך את התנהגותם השלילית לחיובית, אבל זה סימן למה שקורה בתוכנו. • יש פתגם האומר: "הפוסל באחר, במומו הוא פוסל". מה קורה לכם? לא נכון. זה לא תמיד: זה נכון רק אם התנהגותו של האחר, זו שאנחנו מבקרים אותה, מכעיסה ומעצבנת אותנו. זה סימן שהמום, הפגם הזה קיים גם בנו. אם התנהגות מסוימת של האחר לא מוצאת חן בעינינו, לא נזעמנו, אבל לא נעים ולא נוח לנו להיות בקרבתה, זה לא שלנו. • איך אני יודעת אם אני אשה גברית או נשית? תבדקי את עצמך לפי הגישה שלך, לא לפי מעשיך. אל תסתכלי רק במה שאת עושה – תסתכלי יותר איך את עושה את זה. אם את מחליטה בעניינים משותפים במהירות, בנחישות, מתוך יוזמה ועצמאות – זה מעיד על הגישה הגברית שלך. אם את מהססת, מתלבטת, פוחדת, מתייעצת, דוחה את ההחלטה עד לרגע האחרון – הרי שזה מעיד על הגישה הנשית שלך. עליך לשאול את עצמך מה קשה לך יותר, מה טבעי לך פחות – להיות נשים עם אנשים, או גברית? מה שקל לך יותר – זה את. מה שקשה לך יותר – זה בדיוק התיקון שלך. • כשאני נפגשת בפעם הראשונה עם גבר או אשה, האם כבר אז אני מסוגלת לדעת אם אני נשית או גברית איתם? כן, את יכולה. עליך רק לשים לב לתחושותיך הפנימיות. אם את מנסה להרשים, אם את מתרגשת, אם את חוששת לומר דברים שהם לא יאהבו לשמוע, אם את מרגישה צורך לרצות אותם, אם את שואלת את עצמך: "האם הם רוצים אותי?" אם את ממוקדת בהם, אם את מרגישה נחותה וחלשה לידם – אז כבר בפגישה הראשונה את הנשית והם הגבריים. לעומת זאת אם את מתנהגת באופן טבעי כהרגלך, אם את מבטאת את דעותיך ללא חשש ואינך משתדלת לומר דברים שאת יודעת שי?יר?צו אותם, אם את רגועה ואינך שוכחת את עצמך, אם את חשה שהם רוצים בך, אם את מרגישה חזקה ושולטת לידם – אז את הגברית והם הנשיים. • ישנם אנשים שאני מרגישה איתם גברית; ועם אחרים אני מרגישה נשית. איך אוכל להגדיר את עצמי? כרגע את גם גברית וגם נשית. אבל כדי שתביני את המשמעות של המצב שלך, עלייך להכיר את השלבים. ישנם שלושה שלבים בדרך לשלמות הפנימית, לאיחוד: 1. השלב הראשון הוא השלב המפוצל ביותר. אלה אנשים שעדיין לא החלו בתהליך התיקון. הם חסומים בתוך עצמם באותו קוטב שהם מכירים, ובכל קשר שהם יוצרים הם מתפקדים רק על פי אותו קוטב. אם מדובר בנשים נשיות, הן תמיד יוצרות מערכות-יחסים המבוססות רק על הנשיות שלהן. הן תמיד יוצרות קשר עם גברים גבריים ועם נשים גבריות. 2. השלב השני הוא שלב הביניים. אלה אנשים שהתחילו בתהליך התיקון, אך עדיין לא הפנימו אותו ממש. לכן יש קשרים שבהם יפעלו על פי הגישה הנשית, וקשרים אחרים בהם יתפקדו כגבריים. 3. השלב השלישי הוא שלב השלמות. אנשים הנמצאים בשלב הזה, נמצאים בעיצומו של תהליך התיקון. הם כמעט תמיד יוצרים קשרים עם אנשים זהים. למשל, אם מדובר באישה נשית, רוב הקשרים שהיא יוצרת הם דווקא עם גברים-נשיים ועם נשים-נשיות, ומיעוטן – עם גברים-גבריים ונשים-גבריות. ברוב הקשרים שלהן הן מעיזות לבטא את הצד הגברי שלהן. את נמצאת בשלב הביניים, ותבדקי היטב. אם תראי שאחת הקבוצות הללו גדולה יותר, זה הכיוון שאליו עליך לתקן את עצמך. אם הקבוצה הגדולה יותר היא נשים וגברים גבריים – את אשה נשית עם התקדמות גברית, ולכן עליך להמשיך לנוע לעבר הצד הגברי המוביל שלך. אם את אשה גברית עם התפתחות נשית, הקבוצה הגדולה יותר היא אנשים נשיים, עליך להמשיך לנוע לעבר הצד הנשי המוביל שלך. • האשה הנשית צריכה להיות המובילה את עצמה: אם עד היום היית אשה נשית; אם עד היום נהגת לרצות את האנשים סביבך, התביישת לומר, התביישת לבקש, פחדת להעמיד את עצמך שם; אם עד היום נתת לצרכים "שלו" ולצרכים "שלהם" לבוא לפני הצרכים שלך; אם עד היום פחדת להגיד גם "לא" – היית צמודה לקוטב הנשי הקיים בך, ועתה זה ישתנה. כדי לנוע לעבר הקוטב הגברי שלך, עליך להעמיד מעכשיו את הצרכים שלך, קודם. קודם את, ורק אחר-כך הוא או הם. מעכשיו בכל מה שקשור לעצמך, את קובעת, את מחליטה, את יוזמת. החזירי לעצמך את כבודך האבוד, את עובדת קיומך. מעכשיו תחווי את הצד האקטיבי הקיים בך. • התיקון הפנימי מתרחש: כשאנו עוברים לצד השני של עצמנו, מתרחש נס. בכל פעם שאנו נעים עמוק יותר אל המחצית האבודה שלנו – מתרחש נס. מתרחש איחוד פנימי. כל איחוד כזה טומן בחובו תחושת גן-עדן ממכרת. כל איחוד פנימי יביא עימו תוצאות מופלאות בשבילנו: גילוי, הפתעה, כוח, שליטה, אושר, אהבה, שלווה, אחדות, הרמוניה. בכל פעם שאנו נשארים חסומים בפני הצד השני שלנו – אנו חווים עוד קצת גיהינום. בכל פעם שאנו עוברים לצד השני של עצמנו – אנו חווים עוד טיפת גן-עדן. אם אנו נשארים כפי שהיינו ולא משתנים – הגיהינום הפנימי צובר כוח. גן-עדן אינו תוצאה של "מעשים טובים". גן-עדן הוא תוצאה של תיקון, של מאמץ, של התגברות על הקושי שמציב לנו ההרגל. גן-העדן הוא תוצאה של שינוי עצמנו. • כשאני מנסה לעורר בתוכי את המחצית השניה שלי, אני מרגישה שאני צריכה לעשות סיבוב של 180 מעלות. מה לעשות? אל תהיי טכנית, היי איכותית. אל תפגיני את המחצית החדשה שאליה את נעה ואל תנופפי בה. עליך להיות טבעית. תני לשני הצדדים לנבוע ממך ב-י-ח-ד. תני להם להתמוסס זה בזה. אל תיצמדי לאף אחד מהם – אל תפגיני אף אחד מהם ואל תתרברבי בהם. פשוט הניחי להם לצאת ממך באופן טבעי ומשוחרר. כשאת נמצאת בתהליך התיקון, המחצית שלך מתעוררת מתוכך באופן ספונטני. אם היית כל חייך אשה נשית, פתאום "ייפלטו" לך משפטים גבריים. תראי שאינך צריכה לתכנן את השינוי מראש. כל שעליך לעשות הוא להקשיב לטרנספורמציה המתחוללת בתוכך. אם תתכנני – זה יצור רושם מלאכותי, כי זה באמת יהיה מלאכותי. הגבריות כבר נמצאת בתוכך. אל תעצרי אותה ואל תדחפי אותה החוצה בכוח. תני לה לזרום ממך בכוחות עצמה, ואל תתערבי. תני לגבריות ולנשיות לצאת ממך בלי מאמץ, בלי כוח, בלי אובססיה, בלי כיוון. פשוט צפי בתוצאות. תופתעי עד כמה זה קל כשלא מתכננים. דווקא כשאינך מתכננת קורים לך הדברים הכי יפים, הכי שלמים. המשפטים היפים ביותר הם המשפטים הספונטניים שאת אומרת ברגע שהם חולפים לראשונה במוחך. אלה משפטים בתוליים, שלמים – הם עדיין לא הושחתו על-ידי החשיבה שלך, על-ידי האמונות שלך, או על-ידי הפחדים שלך. • אם טוב לי כפי שאני, מדוע עליי לתקן את עצמי? אם אינך מרגישה צורך, אל תשני את עצמך. שינוי הוא תוצאה של רמת מודעות מסוימת. אם המודעות שלך עדיין אינה רואה את השלמות שבך ואת השלמות שלך, את היכולת שלך לעבור טרנספורמציה ולחוות את הצד השני של עצמך, סימן שאינך בשלה לשינוי. לכן אם תעשי עכשיו שינוי – זה יהיה מלאכותי מאוד. לא תביני באמת מה את עושה ולא תפיקי מהמאמץ הזה תוצאות משמעותיות. עליך להמתין עד שתהיי בשלה לכך. אל תעשי שינויים בחיים רק מפני שאנשים אחרים עושים זאת. תעשי מה שאת מרגישה שנכון בשבילך, כרגע. אם אינך מוכנה, השינוי שתנסי לעשות יהיה תיאורטי, הוא לא יהיה שינוי חווייתי כי אינך בשלה לחוויה הזאת. • אני מאמינה בתקשורת בין אנשים. הרבה פעמים החברה שלי ואני מתווכחות במשך שעות, עד שאנו מגיעות לעמק השווה, ואז אנו מסכימות. הבעיה היא שהשיחות הן ארוכות מאוד. מדוע אי אפשר להגיע לתוצאה הסופית מהר יותר? אם את מוצאת את עצמך מדברת הרבה כדי להגיע לעיקר – את אשה נשית. אשה נשית מדברת הרבה – אך עושה מעט. ככל שאת מדברת יותר בעניין מסוים, כך את עושה פחות באותו עניין. השיחות הארוכות שאת מנהלת הן המפלט שלך, הן הבריחה שלך מעשייה. במקום להשתמש באנרגיה שלך לשינוי ולעשייה – את מדברת. את פוחדת לעשות, לשנות. כשיש חיבור ואיחוד פנימיים – אין צורך ביותר מדי דיבורים. לעומת זאת כשיש פיצול פנימי – גם שיחות אינן עוזרות בדרך כלל. הבנה פנימית ועמוקה היא הרבה מעבר למילים. כשמתווכחים – יש צורך בהרבה מילים – וגם הן לא תמיד מחזירות אותך לאיחוד ולשלמות. השלמות שלך היא תוצאה של מעשים, של שינוי – לא של דיבורים. אם את רוצה להפוך לאשה גברית – תמקדי את התקשורת שלך. הפכי אותה מתקשורת נשית לתקשורת גברית; דברי באופן תכליתי וקצר, אל תאריכי במילים; אמרי את מה שבאמת יש לך להגיד – וזהו. תגידי מה מפריע לך ותגידי מה בדיוק את רוצה שיהיה. תני עוצמה למילים שלך. עמדי מאחורי הדרישות שלך. אל תסגי, אל תתפתלי ואל תצטדקי. תקשורת גברית היא תקשורת המיועדת לבטא עוצמה וכוח. אינך משתמשת בכוח שיש לך, לכן את מבזבזת אנרגיה רבה כל-כך בשיחות ארוכות ומייגעות. כשאת מנהלת את השיחות הארוכות הללו, את בעצם מנסה להבין באמצעות השיחה עם החברה שלך, מה בעצם את רוצה. אם תלמדי להשתמש באנרגיה שלך נכון, תראי שככל שתדברי מעט יותר – כך תשיגי הרבה יותר. התקשורת שלך צריכה להיות תוצאה ולא סיבה. אינך ממוקדת בצרכים שלך. לכן התקשורת שלך היא תקשורת מבולבלת ולא ממוקדת. לכן אל תחפשי את התשובות שלך רק על-ידי תקשורת עם חברתך. אינך זקוקה לה כדי להבין את עצמך. נסי לשוחח עם עצמך. נסי להבין את עצמך לבד. את כבר ילדה גדולה. כשתגיעי לתוצאות והחלטות – תביאי אותן לחברתך. • אני אשה נשית הרוצה לחוות את הצד הגברי שבי. אם בן-הזוג שלי אינו מודע למסר המועבר כאן, איך אוכל לשנות את מערכת-היחסים שלנו ללא שיתוף פעולה מצידו? הסכמה היא דבר טוב תמיד, אך היא איננה הכרחית. אינך זקוקה לשיתוף פעולה מלא מצד בן-הזוג שלך כדי להתחיל בתהליך. אין צורך בהסכמה שלו, כיון שמדובר בחוקי הטבע. שניכם מושפעים מאותו כוח – כוח האיזון של הטבע. הים אינו צריך לקבל את ההסכמה של הנהר לכך שהמים יזרמו אליו – אלה הם חוקי האיזון של הטבע. לכן גם את אינך זקוקה כרגע להסכמת בן-זוגך, כדי שהוא ישתנה ויהפוך לגברי. ברגע שאת הופכת לים – הנהר זורם אלייך, כיון שאת נמצאת במקום הנמוך ביותר. באותו האופן, אם את משתנה והופכת לאשה נשית, באופן אוטמטי יהפוך הגבר שלך לגברי. זהו תהליך אוטומטי שמתרחש גם באופן לא מודע. בכך שאת משתנה בפנים והופכת לאשה נשית – את הופכת אותו באופן אוטומטי לגבר גברי. אם הוא מסרב להתנהג כגברי – סימן שבמקום כלשהו את עדיין מסרבת להיות נשית. אם את הופכת לאשה נשית באופן מלא, שלם ומתמסר – הוא יהפוך אוטומטית לגבר גברי ללא כל התנגדות, כיון שאתם בנויים כמשוואה. כשאת משנה את הצד שלך במשוואה, גם הצד השני של המשוואה חייב להשתנות. • מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי פסיבית ונשית. זה מה שאני. אינני מרגישה שאני מדחיקה בתוכי דבר, האין זה אפשרי שזה פשוט האופי שלי? ה"אופי" שלך זהה ל"טבע" שלך. זהו רק משחק מילים. אמנם נולדת פסיבית ונשית, ולכן אינך מכירה אופי או טבע אחרים. אבל אין זאת אומרת שלא קיים בך האופי הנגדי – דהיינו, הטבע הגברי. אבל זה מה שאת מכירה, ולזה את רגילה. את אוהבת להיות נשית, כי הפנמת את מערכת היחסים של ההורים שלך. אמא שלך היתה נשית ואבא שלך היה גברי. זו מערכת-היחסים המוכרת לך ביותר. וזה נכון – כך עוצב האופי שלך, אבל זו אינה המהות שלך. שלמות היא המהות שלך. במהותך נולדת שלמה – וכך נשארת תמיד. פשוט הפסקת להיות מודעת לשלמות שלך. • האם רק כשאנו לבד אנו מסוגלים לחזור לשלמות שלנו? אם אנו חצויים, תהליך התיקון מחייב תקופת זמן עם עצמנו. רק לבד נוכל למצוא את השלמות מתוך עצמנו. ביחד לא נוכל – כי אנו נשארים חצויים, ואז אנו מסוגלים ליצור רק מערכת יחסים של השלמה ולא של שלמות. אל תנסי למצוא תחליפים, אל תיכנסי למערכות אקראיות מתוך חולשה פנימית, מתוך צורך ולא מתוך בחירה. אל תחזרי אל הסם – נסי פעם אחת להיגמל ממנו. תראי שבתוך זמן קצר תתחזקי בכוחות עצמך, ולא בעזרת תחליפים זמניים. ______________________________________________

מילי שלום. גם אני, כמו ב.ג. , צריכה על מנת לקרוא בעיון לחזור בקריאה נוספת. האמת שהתחלתי והתיאשתי. אני בטוחה שזה מאד מעניין, כפי שדברייך עד עכשיו היו אבל, בכל זאת.... זאת נראית משימה רצינית..... לילה טוב

אני צריכה למצוא זמן שקט ומתאים כדי לקרוא ולהעמיק. יישר כח

ריקי ואסנת, חשבתי שיהיו שירצו לקרוא הכל. אז! כל יומיים אעביר קטע אחד, והוא יהיה באורך קצר. תיכף אסדיר את העניין, ויגיע הקטע מס' 2 שיהיה באורך קטע מס' 1, הקודם. יום מתוק.