קשיים
דיון מתוך פורום צמיחה אישית ונשית - מעגל נשים
ריקי לשאלתך הקשיים אכן קימיים ואני חושבת שזה יום יומי. היכולת לתפוס את הבגידה, אחרי מה שהיה בנינו: אהבה וחברות-הרגשה של גוף אחד, היא הקשה מכול. אני "מחזיקה" פחות מהבן אדם עצמו. המחשבות שלי:, האם אני כל יום הולכת אחורה במחשבות? האם יעזור לי כל היום לחשוב על זה? האם לא כדאי להמשיך הלאה (כמו שהחלטתי)? האם לא כדאי לשנות בראש שלי את המחשבה שהכל חייב להיות מושלם? האם צריך להתפשר? אני מרגישה שאני אוהבת אבל ממש לא בעוצמה של לפני? אני חושבת שלמען ילדיי אני יכולה לקיים חיי משפחה טובים ומאושרים. ב.ג
התבלבלתי
ביגי, תודה על המילים בתשובה לדנה. בטח, בטח, תקחי... כל מה שטוב ומתאים לך. איזה שיר נהדר שהבאת, המילים כל-כך נכנסות ללב. וואללה, מצאת חלק מהתשובות בתוכך. כן, לא להתמקד כל הזמן ב"מה שהוא עשה לי" וב"איזה אדם לא מושלם שהוא". כל מה שאנחנו מתמקדים בו, זה הדבר שגדל בחיינו. רגשות אפשר להעלות ואפשר לטשטש, גם באופן שכלי. כשמתמקדים בהם מעלים אותם, וכשמטשטשים, מורידים. אנחנו מייסרים את עצמנו כי יש לנו רווח מיידי מזה. אבל הרווח לטווח הארוך הוא יקר מאוד, יקר מדי. וואו, אני לא רוצה לעצבן אותך עוד יותר בקשר לבעלך, אני רק רוצה להסביר משהו. הוא התחיל להתעורר מהפסיביות. אלא שהוא עשה את התתעוררות בכיוון הכי לא נכון, במקום לפנות את האקטיביות פנימה, הביתה, הוא פנה החוצה. אבל זה מלמד שיש בו התעוררות, ושיהיה ניתן לעשות שינויים בזוגיות בהמשך. אז אל תיפול רוחך, את בדרך!
תודה,תודה,תודה בהערכה