מה קורה לי?

אני בת 36, יש לי 3 ילדים מקסימים ובעל טוב, למרות שהוא די עסוק בעולמו. לכאורה הכל נראה טוב, אני גרה בדירה מפוארת באיזור טוב וכולי. ולא חסר לנו דבר. אך מצד שני אני מרגישה כמו רובוט מהלך, כל היום רק עושה למען הילדים והבעל והבית, ולא מרגישה את ניצוץ השמחה וחדוות החיים שהיה לי ברווקות. אני מזניחה את עצמי, עליתי כבר יותר מ-10 קילו מאז החתונה (כל לידה 3 קילו) ומסתובבת עם בגדים לא ממש יפים. אפילו הנעליים שלי כבר בלויות ואני לא מוצאת זמן או רצון ללכת לקנות עוד זוג. האם זה תהליך נורמלי של כל הנשים אחרי שמתחתנים ויולדים ילדים או שבכל זאת כדאי לי לחפש ניצוץ של חיות שיוציא אותי מהתחושה הזאת? אציין שכבר כמה שנים אני לא עובדת אלא בבית למען הילדים. אני לא חושבת שאני בדיכאון, אלא פשוט איבדתי כל תחושה של חיות ושמחה. פשוט קיימת בצורה רובוטית למען כולם, רק לא למען עצמי.

דנה, היי בהנחה שאת לא בדיכאון, כי זה כמובן עניין חמור יותר. את כמו חשבון בנק, אי-אפשר רק לרוקן אותך ולהאמין שאת כד השמן. את גיבורה, את מוכשרת, את משתפת פעולה, את חרוצה, יש לך אינטגריטי, אבל את לא כד השמן. את חשבון בנק. את יכולה לא להאמין לי, אבל את יכולה להאמין לתוצאה. את מרוקנת מבחינת הנתינה לאחרים בלי לקבל גם. ואת מרוקנת מבחינת הנתינה לאחרים בלי לתת גם לעצמך. לתת! לתת לעצמך! הכל! מרווח, גבולות יותר רחבים, לאחרים לתת גבולות יותר צרים וברורים, לא להיות טרומפלדור, לתת לעצמך הערכה, אהבה, כבוד, פינוק. הכל!!! ~~~ ~~~~ ~~

מילי איזה מילים..., לקחתי גם לעצמי. דנה - תהיה חזקה וחכמה וכמובן לישם לאט לאט ובבטחה, הרבה עבודה אבל מגיע לכולנו אושר,הערכה וכבוד. חברות הפורום הנהדרות נראות לי בשלות יותר לעזור ולתמוך בך הרבה הזדהות ואהבה ב.ג