קבלת שבת - קצת אחרת
דיון מתוך פורום צמיחה אישית ונשית - מעגל נשים
לא רעיון מקורי שלי אלא משהו שקראתי באחד הטורים האחרונים של ליהיא לפיד וגרם לי לחייך. האמת, אני גם לא בטוחה שזה רעיון מקורי שלה כי זה הזכיר לי משהו שראיתי בסרט שנקרא "הסיפור שלנו" (נדמה לי) עם מישל פייפר וברוס וויליס, אבל לא חשוב של מי הרעיון - הוא חמוד לטעמי, ובהחלט שווה ניסיון. עבור מי שרוצה להפוך את ארוחת שישי בערב למשהו קצת שונה מבכל ערב אחר, מי שרוצה לייחד את הערב הזה אבל לא מתחבר לטקסים דתיים למשל, יכול לנסות את ההצעה הבאה: כאשר כל המשפחה יושבת סביב שולחן האוכל, זה יכול להיות בזמן הקינוח או תוך כדי האוכל או לפני שמתחילים - כל משפחה תחליט כמובן מה התזמון המתאים לה - עושים מעין סבב של כל היושבים, לפי סדר הישיבה או לפי גילאים או איך שמתאים ונוח, וכל אחד מספר מה הרגע הכי טוב שהוא חווה השבוע, ומה הרגע הכי פחות טוב שהוא חווה השבוע. (בסרט שציינתי, אגב, זה מוזכר כ"רגע השיא" של היום ו"רגע השפל" של היום, כי המשפחה נהגה לערוך את הטקס הקטן הזה כל ערב בשעת הארוחה). זה מאפשר לכל אחד לשתף, לחלוק משהו מעצמו ומעולמו הפנימי, זה גם מאפשר למצוא נקודות חיבור בין בני המשפחה - וכאשר כל אחד מספר על הרגע הפחות טוב של השבוע זה גם מעניק הזדמנות נעימה להציע תמיכה והזדהות. אהבתי !
ולמעשה עושה את זה במעגלי הנשים שאני מנחה. פתאום זה עקום לי כי... לביתי אני לא עושה את זה. בכל יום שמעין חוזרת מבי"ס אני שואלת אותה מה היה טוב ומה חלילה פחות טוב. אבל אהבתי את הקונספט הזה, כפי המעגלים שאני מנחה. אז איך אומרים ? משישי הזה ! ואולי גם כאן ?
כשהזכרת שאת מדברת עם מעין כשהיא חוזרת כל יום מבי"ס, שואלת אותה מה היה טוב ביום שלה ומה פחות טוב... פתאום עמדה מול העיניים שלי תמונה כל-כך מוחשית, כמעט חיה, שלי ושל אמא שלי לפני ה-מו-ן שנים (יותר מדי...) היא תמיד חיכתה לי, עם חיבוק גדול, ארוחה טעימה להפליא ועם השיחות הנעימות האלה של אמא ובת, על היום שהיה ועל הכל, בעצם... תודה אסנת, סתם ככה ובלי להתכוון החזרת אותי אחורנית אל זיכרון מתוק ונעים :-)