לעצב את הבעל - הבהרה

ב. ג., אסנת, מילי, שירה יקרות! היות שאני אמרתי לראשונה "לעצב את הבעל" לפני שפרץ הויכוח ונאמרו מילים קשות תרשו לי להבהיר: אין מה לעשות. גברים עשויים מחומר אחר. אשה שהגבר שלה עבר את גיל הארבעים תדע בדיוק למה אני מתכוונת. בין גברים לנשים יש הבדלים בדרכי החשיבה וברגשות. כמו שאני מנסה לעצב את התנהגותו של הבן הקטן שלי, את יחסו לזולת, לערכים,את יכולתו להתמודד עם דברים ועוד... בדיוק כך ניסיתי לעצב את התנהגותו של בעלי מתחילת הנישואין. זאת כדי שנחיה כפי שאני רואה לנכון ולא כפי שראיתי בבית הוריו. וראו איזה פלא: היה לו נוח מאד ונעים מאד לקבל את הערותי והארותי בקשר לנישואין, בקשר לחינוך ילדים, בקשר לשותפות ושיוויון ובקשר לכל דבר כמעט. כמובן שגם דעותיו חשובות ונחשבות אבל, בהחלט אני המובילה אני מסכימה בהרבה דברים עם מילי. ב. ג. יקרה עוד לא מאוחר. תעצבי, תדרשי, תנהיגי............ יהיה טוב. הרבה אושר. מגיע לך ריקי

ריקי אהלן אני מרשה לעצמי להגיב לך היות וגם הגבר "שלי" עבר את גיל הארבעים אז אני מניחה שיש לי זכות דיבור בדיון הזה... :-) כהורים, בוודאי שאנחנו אחראים על עיצוב דמותם, אופיים ונפשם של ילדינו, אבל ההשוואה שהעלית היא בעיניי מהות ה"בעיה": ההתייחסות לגברים שלנו, לבעלינו או לבני זוגינו כאל "ילדים" שיש לחנך אותם, לעצב את התנהגותם ואת אופיים... צר לי, אבל אני לא חולקת את השקפת העולם הזו, ואני מתנגדת לה בשני הכיוונים כלומר - אני גם לא חושבת שתפקידו של הגבר "לעצב" את האישה. אני לא חושבת שבזוגיות אנחנו צריכים לעצב את בני זוגנו כפי שאנחנו רוצים שיהיו ובינינו ריקי - אם תשאלי כל יועץ זוגיות מתחיל אני די בטוחה שהוא יאמר לך שזה המכנה המשותף לכל הבעיות בנישואים: אנשים מתחתנים זה עם זה, ואז מנסים "לעצב" האחד את השניה/האחת את השני לפי ראות עיניהם... וזה פשוט לא עובד ככה. אדם מגיע אל קשר כאשר הוא כבר בוגר, מעוצב לפי דרכו הוא. בוודאי שאפשר לעשות שינויים בדרכי הההתנהגות, אבל זה חייב לבוא מתוך רצון של *האדם עצמו* ולא כי בן/בת הזוג רוצים שהוא ישתנה ו"יתעצב"... כל אישה שתבחר את הגבר עמו היא רוצה להינשא ותגיד לעצמה: "טוב, לא נורא אם יש בו תכונות שאני לא כל-כך אוהבת, לאחר הנישואים במשך הזמן אני כבר אעצב אותו כרצוני" - כל אישה כזאת פוסעת בדרך מאוד לא טובה, כי היא נידונה לאכזבות קשות. אפשר להתעצב ביחד, אפשר להשתנות ביחד, אפשר לעבוד על דפוסי התנהגות שלא תורמים לקשר - אבל רק בתנאי שהאדם עצמו רוצה לשנות *את עצמו*. לגבי ההבדלים בין גברים לנשים - אני לא חושבת שיש אדם בעולם הזה שמנסה לטעון שאין הבדלים בין גברים לנשים... יש הבדלים מהותיים במבנה האישיות של שני המינים, בחלקם כנראה שהם גנטיים ובחלקם הגדול הם תוצר של נורמות חברתיות. אבל... האם הגברים שווים יותר מהנשים ? האם הנשים שוות יותר מהגברים ? האם אפשר בכלל להגיד את אחד המשפטים האלה ברצינות ולא להבין עד כמה ההכללה הזאת מופרכת מיסודה ? אני מצטערת, אני לא מרגישה שווה יותר מהגבר שאני איתו, ואין לי ספק שהוא לא מרגיש שווה יותר ממני. אנחנו שני אנשים, שני אינדיבידואלים, כל אחד הוא עולם שלם ומלא בפני עצמו ששווה הכי הרבה בעולם... ובדיוק כמו שאין מחיר להרבה מאוד דברים בעולם (בריאות, אהבה, צחוק, אושר) כך אין מחיר לאנשים, בעיניי.

ריקי שלום רציתי להגיד לך שאני מאוד מסכימה למה שאמרת, הגברים בנויים מחומר אחר וניתן ורצוי לעצב אותם. לעצב אותם אין כאן כוונה למילה שלילית או גזענית, נכון שזה קשור גם לעיצוב הזוגיות בדרך שטוב לשני הצדדים. תודה על העידוד והכוח אני חושבת שאני בדרך הנכונה. תודה, תודה

אני מנסה לרדת לסוף דעתך ולא כל כך מצליחה. אני ממש בטוחה שיש כאן קצר כזה או אחר בתקשורת ובהבנה. הרי אינך מתייחסת ברצינות לבן זוגך כמו אל ילד נכון ? אני אשמח לקרוא דוגמא למה את מתכוונת לכך שאת מעצבת אותו ו/או את התנהגותו ו/או את אופיו... משהו קצת יותר נקודתי אם אפשר כדי שאני אצליח להבין את הנקודה.

אני חייבת להגיד שעצם המילה "עיצוב" בהקשר של בעל/בן זוג קצת משעשעת אותי, כי בעולם החינוך (ממנו אני מגיעה) יש מונח המדבר על "עיצוב התנהגות" המתקשר ל*חינוך ילדים* (או לחילופין אילוף בעלי חיים, אגב). מדובר על עיצוב התנהגות של ילד לפי רצוננו, כמובן על בסיס נורמות חברתיות ומוסכמות מקובלות, ויש דרכים מגוונות לעצב התנהגות - לרוב מדובר על חיזוקים חיוביים על התנהגות טובה והתעלמות מהתנהגות שלילית, כדי ללמד את הילד שהוא זוכה בתשומת לב החיובית רק כאשר הוא מתנהג בהתאם לרצוננו. אני מתקשה להאמין שיש נשים שברצינות חושבות שגם הבעל צריך "עיצוב התנהגות"... אבל אותי באופן אישי זה די משעשע. אני חוששת שאם גברים היו נכנסים לכאן זה היה משעשע אותם קצת פחות. (מזל שהם לא נכנסים...!) :-)

ריקי היי, וואללה, ריקי, כתבת דברים נכונים ואמיתיים. את מה-זה אשה. את מה-זה אשה מנוסה וחכמה. אף פעם לא חשבתי על האפשרות "לעצב את הבעל". עכשיו כשאת מסבירה את זה ככה, כפי שהסברת, זה נשמע לי מעניין ומציאותי. האם תוכלי לשתף אותי במה שעשית ואיך עשית את זה? האם תוכלי לשתף אותי מה התוצאה שבעלך הגיע אליה, ומה היתה נקודת המוצא שלו? האם תוכלי לשתף אותי באיך זה עזר לזוגיות שלכם, ואיך זה עזר לכל אחד מכם כאדם? תודה רבה!

שלום בנות! כוונתי היתה לעודד ולעזור (ביכולתי המועטת) ל ב.ג. היא עשתה את הבחירה שלה ולקחה החלטה חשובה מאד.נכונה לה עוד דרך ארוכה וקשה. ב.ג. יקרה! חיזקי ואימצי. קחי רק את מה שנראה לך ומה שאת מתחברת אליו. מילי יקרה! חן חן על התמיכה והמחמאות. שירה יקרה! "עיצוב" זו לא מילה גסה. כן. גבר הוא כמו ילד (תיראי אותם כשהם חולים) מותר לי לחוות את דעתי וכך עשיתי. אין לי שום רצון להעמיק את הדיון בענין עיצוב הבעל (אם כי יש לי המון מה להגיד) אני רוצה לחשוב יחד אתכן איך עוזרים לב.ג. ונותנים לה טיפים, עצות ותמיכה להמשך. אסנת יקרה! (ואני עונה גם למילי) אין לי משנת קסם. הגעתי עם בעלי לזוגיות מדהימה (בלי עין הרע) אהבה, הבנה, שיתוף, ילדים מקסימים והכל טוב. גם לו וגם לי. המון המון המון שיחות. לא לשמור בבטן (את זה למדתי ממנו) . גם בשעת כעס צריך להתייחס בכבוד ובהבנה לצד השני. במקרים שאני רוצה להעיר אני משתמשת במשפט:"אתה רואה, לדוגמא, במקרה הזה הייתי מצפה ש.....". אחרי שיחה כנה קשה לי להאמין שהבעל יתנהג באדישות לאותו עניין. לילה טוב לכולכן והצלחה בזוגיות

בסך הכל מילים ואיך מילים יכולות לשנות את הכל. אני קוראת את דבריך וכל כל מבינה וכל כך מסכימה כי בסך הכל ? אני נמצאת לשמחתי באותה הסירה. אבל זה לא לעצב את הבעל, זה לא לחנך אותו וזה לא להיות אמא שלו ו/או להתייחס אליו כמו אל ילד אלא שוויון ! שוויון נפלא ומבורך בו יש תקשורת פתוחה וברורה וזה הכי טוב שרק אפשר. אנחנו כאמור באותה סירה ורק המילים... המילים הן שונות :)

ריקי היי, אני מעריכה ומכבדת אותך, ריקי, מאוד. מעריכה אותך על חיי הזוגיות הטובים שלך, על העבודה שהשקעת, ואני בטוחה שאת ממשיכה להשקיע בה כל הזמן. על האכפתיות שלך כלפי ביגי, אכפתיות אמיתית. בקשר לשאלות ששאלתי אותך, קיבלתי תשובה אחת שהספיקה לי: "במקרים שאני רוצה להעיר אני משתמשת במשפט: "אתה רואה, לדוגמא, במקרה הזה הייתי מצפה ש.....". אחרי שיחה כנה קשה לי להאמין שהבעל יתנהג באדישות לאותו עניין." מה שאומר שבעלך מעריך, אוהב ומכבד אותך. מה שעוד יותר אומר, שאת מעריכה, מכבדת ואוהבת לא רק אותו, אלא קודם כל את עצמך. את אומרת, ריקי, "אחרי שיחה כנה קשה לי להאמין שהבעל יתנהג באדישות לאותו עניין." זה נכון, אבל כי זה בעלך. וזה נכון כי את מעריכה, מכבדת ואוהבת את עצמך. וכאחת שמכבדת ומעריכה את עצמה, אני בטוחה שאת לא אומרת לו שהציפיות שלך הן לדברים לא הגיוניים ולא סבירים, את מדברת על מה שמגיע לך. זה כיף וזה משמח לפגוש אותך.

ריקי תודה על עצותיך, על הרצון האמיתי לעזור ולו במעט בהרגשתי ובביטחוני. להאיר את דרכי קדימה, יום יום עלמנת להצליח לשים את זה בצד. בסה"כ אני לא רוצה ליצור הרגשה לחברות הפורום כי אני חיה במראה שחורה וחיי אומללים אלא, חיי טובים יש לי 3 ילדים מ ק ס י מ י ם בעל שהוא אוהב ותומך אך כמובן שעברתי בעקבות המקרה תהליך בראש. (שהיה צריך להעשות מזמן). הרצון האמיתי לעשות שינוי, המודעות העצמית השתנתה והתחזקה, השאיפה לשיויוניות, הביטחון העצמי בעיני עצמי עלה. מקווה לעצמי שזה לא סיסמאות ואישם את הדברים והחוזק לאורך זמן

ברור שעיצוב אינה מילה גסה, בהחלט. שום מילה היא לא גסה בעיניי, דרך אגב, אבל היא תלויה בקונוטציה ובהקשר בו עושים בה שימוש. השאלה היא רק אם המילה "עיצוב" מתאימה לך גם כאשר בעלך ישתמש בה כלפייך, כלומר - האם תסכימי לקרוא בפורום אחר שבעלך מציג אותך כ"ילדה" ומספר איך הוא מעצב את התנהגותך בהתאם שנוח ומתאים לו.... בעיניי זו שאלה מעניינת. גברים הם לא ילדים בעיניי, למרות שאני מסכימה איתך שכאשר הם חולים זו בהחלט חוויה מיוחדת להיות במחיצתם, אני אישית חושבת שזה קשור לכוח הסבל השונה שיש להם מאשר נשים (וכמובן שיש יוצאים מן הכלל גם כאן). משום מה, אני חושבת שנשים מסוגלות לשאת כאבים בצורה שונה מאשר גברים, אבל לא בטוחה שזה בגלל שהן לא "ילדותיות"... ואולי אני פשוט היחידה בהיסטוריה שבורכתי בגבר שהוא לא ילד, גם זאת אפשרות. אני לא רואה סיבה להתייחס אליו כאל כזה. ב.ג. - עשית את בחירתך וזאת כבר חצי מהעבודה בעיניי. נדמה לי שהמלצתי לך בעבר ואני חוזרת שוב על ההמלצה: הדרך שממתינה לך לא פשוטה ויהיו בה הרבה מכשולים, נראה לי קשה מדי לצפות שתעברי אותה בכוחות עצמך, והייתי מאוד מאוד ממליצה לך להיעזר בגורם מקצועי שיסייע לך. זה שונה מאוד מהטיפול הזוגי שכבר עברתם. הפעם המוקד תהיי רק את והרגשות שלך, ונראה לי שזה יכול מאוד לעזור לך.