גמילה מהנקה

שלום, שני בת שנה וחודשיים, יונקת בלילה ולפעמים, כאשר מאוד מתעקשת בערב כשאני חוזרת מעבודה.בלילה אני מרדימה אותה במיטה שלה וכאשר היא מתעוררת באמצע לילה בבכי, לפעמים פחות לפעמים יותר, בעלי מביא אותה אלינו למיטה, היא יונקת נרגעת נרדמת וככה היא מתעוררת כמה פעמים, וממשיכה לישון אצלינו עד הבוקר. אני ובעלי החלטנו לגמול אותה א' מציצי ב' מלישון אצלינו. שני לילות הראשונים בעלי קם אליה לחדר הרגיע אותה והמשיך לישון אצלה בחדר על הספה. היא היתה מתעוררת כמה פעמים בוכה הרבה. בלילה שלישי אני לא התעפקתי ויצאתי אליה ואז היא פשוט לא רצתה להיכנס למיטה שלה רצתה להיות רק על הידיים שלי וביקשה ציצי. אני נתתי לה לבכות (היא בכתה הרבה) ובסוף נשברתי כנ"ל בלילה הרבעי. חשוב לציין שהיא קשורה אלי יותר מאשר לאבא. השאלותי הן: איך אני יכולה לגמול אותה עם כמה שפחות טראומה? האם נגרם כבר איזה שהוא נזק נפשי לילדה אחרי אותם לילות שנתתי לה לבכות כל כך הרבה ובסוך נשברתי? ברור לי שאני לא ממשיכה עם זה בינתיים, אני אתן לה קצת להירגע. ואמשיך כרגיל. מה עושים איך לנהוג??? תודה מראש אינור

שלום אינור גמילה מהנקה יכולה להיות אתגר לא פשוט כי היא מסמלת סיום של תקופה חשובה בחיכם . תינוקתך תמשיך לדרוש ה-מ-ו-ן תשומת לב וכן את חייבת להעניק לו אותה בדרך אחרת ולא באמצעות השד וזה אומר שבשעות הלילה הרבי לחבק אתו ולתת לו תחושה שאת שם בשבילה, שוחחי איתה , הציעי לה מים כתחליף ונסי להרגיעה בדרכים נעימות . לדעתי כדאי לנסות להפריד בן שתי הגמילות ,ראשית גמלי אותה מהנקה בלילה ואחרי שזה יתבסס גמלי אותה מהשינה איתכם . אני מצרפת לך קישור באנגלית שבחלקו יש רעיונות כיצד לגמול גמילת לילה וגמילה משינה במיטת הורים http://www.drjaygordon.com/ap/sleep.htm אולי זה יתאים לכם ... אני יודעת שזה מאוד קשה, אך אם החלטתם חייבים להיות עקביים ולהשתמש באפיקי התקשורת שקיימים עם ילדתכן , ביתך כבר בגיל שניתן להסביר לה בדרך אסרטיבית וברורה שאין יותר ציצי.מעבר לזה חשוב לא לתת לו תחושה שהגמילה היא נטישה אלה תהליך טבעי שקורה כאשר אימא ואבא בסביבה. בהצלחה נירית