להבין את מה שקרה לאמי

אני בת 38 ואחותי 32 וחצי, אצל שתינו מאוד רצתה אמי להניקנו אבל זה לא הצליח. במקרה שלי היא נסתה מספר שבועות וראתה שאני לא עולה במשקל, פנתה לרופא ראשון שרק לעג לה ואמר לה להמשיך, רופא שני (כעבור מספר ימים) אמר לה: "גברת, איך את רוצה להניק? אין לך בכלל חלב". אצל אחותי היא כבר למדה לקח, ולאחר זמן קצר של חוסר הצלחה הפסיקה. כך שבסופו של דבר שתינו לא הונקנו. כעת אני בהריון וכבר התעניינתי הרבה ואני די מבינה את מנגנון ההנקה (חשוב לי מאוד להניק). ידוע לי שכאשר אמי ילדה היא לא קבלה אותנו לידיה אלא רק 24 שעות לאחר הלידה. היום הרי ידוע שהתחלת הנקה בשלב מוקדם ככל הניתן מעודדת את יצור החלב. האם יתכן שבגלל ההפרדה ביממה הראשונה לחיינו לא הייתה מסוגלת אמי (ואולי גם אמהות אחרות באותן שנים) להניק גם אם מאוד רצו? מה דעתך?

לאחת שלום, קשה להסביר בדיוק מה קרה לאמך מפני שיתכן כי מעורבים פה יותר מגורם אחד (אולי לחץ סביבתי אולי תזונה וכדומה). לי יש שלושה ילדים (הקטנה בת שלושה חודשים אותה אני מניקה בצורה מלאה). ילדי הראשון נולד בזמן אך קטן מכפי גילו ולא נתנו לי להניק אותו 3 ימים ובבית החולים לא עודדו אותי בזמנו לשאוב. מאד רציתי להניק וכמובן שביום הרביעי הוא כבר לא רצה את השד. פניתי ליועצת הנקה שהמליצה לי לרכוש מכשיר שנקרא SNS ובעזרתו הצלחתי לחזור להנקה מלאה תוך כשלושה שבועות למרות כל הקשיים. אני ממליצה לך לבקש להניק כבר בחדר הלידה ולבקש את כל העזרה שניתן לקבל כבר בבית החולים. ישנן יועצות הנקה רבות שמאד כדאי לפנות אליהן עם כל קושי. נדמה לי גם שבבית החולים תל-השומר במועדון יולדות ישנה הדרכה להנקה עוד לפני הלידה. מקוה שעזרתי ובהצלחה. יעל.

גם היום לא תמיד נותנים לתינוק לאכול בשעות הראשונות לאחר הלידה, הכל תלוי ברצון שלו (ויש תינוקות שלא רעבים גם 24 שעות). בזמן הזה בדרך כלל גם לא מאכילים מבקבוק. זאת אומרת - שאין קשר בין ההשהיה הזו לאי-הצלחת הנקה. החלב לא מתייבש בגלל אי הנקה של שעות מספר. ויש לשער שהיה נוצר לאמך גודש אם לא היתה מניקה במשך כמה ימים. ישנם תינוקות שלא מוכנים לינוק לאחר שטעמו בקבוק, ואם את חוששת מכך - תבקשי מהאחיות במחלקת התינוקות לא להאכיל את התינוק מבקבוק, ולקרוא לך לכל הנקה (זה אומר לקום בלילה לפחות פעם אחת כדי להניק). אני ילדתי שני פגים (שבוע 34 להריון), ושניהם התחילו לאכול מזונדה ומבקבוק (חלב-אם בד"כ), שבועיים לאחר הלידה התחלתי להניק אותם, והם הסכימו. את הראשון לא הצלחתי להניק יותר מארבעה חודשים כנראה בגלל דלקת שד שהיתה לי כחודש וחצי לאחר הלידה, והשני ינק עד גיל שנה וארבעה חודשים בלי שום בעיה. ועוד משהו - גם אם לא תניקי כמה ימים (לאחר שכבר התחלת להניק) עדיין יהיה לך חלב בשד, ותוכלי להמשיך להניק אחר כך. ואם תצאי לעבוד ולא תניקי חצי יום, לא תצטרכי לשאוב כדי להמשיך הנקה. אפשר גם להחזיר חלב לאחר שכבר הפסקת להניק, אבל בשביל זה צריך ללכת עם התינוק תלוי על השד במשך ימים שלמים (-:

שלום רב, מאוד קשה לדבר ולהתייחס למה שקרה לפני מעל 30 שנה. יש דמיון לדבריך למצבים מסויימים אפילו היום. ישנם רופאים שדואגים ללמוד על ההנקה כדי שיוכלו לט0ל בבעיות הנקה או לדעת מתי להפנות אם למדריכה או יועצת הנקה. אני מקבלת פניות כמעט כל יום מיולדות שהרופאים שלהם המליצו להן לייצור קשר. מאידך, ישנם רופאים שלא יודעים בכלל על הנקה (אז לא למדו אפילו שעה בנושא ההנקה בבית ספר לרפואה ואפילו עד שנים האחרונות אחיות לא למדו על הנקה בכלל בבית ספר לסיעוד!! כמה שזה מפתיע כי אחות בלי שום ידע יכולה לעבוד בתור אחות טיפת חלב בלי כל הכשרה בנושא הזה!) אז זה גם עניין של תמיכה וידע. עובדות: כל אישה שיולדת באופן ביולוגי יכולה להיניק ולייצור חלב אפילו מספיק לתאומים!! החלב מתחיל "לזרום" ועובר מהחלב הראשוני (קולוסטרום) לחלב מעבר בין יום השני עד שבוע אחרי הלידה. אז ברור שהחלב אצל אימך אולי עדיין לא היגיע לתפוקה מלאה אבל זה לא אומר שזה לא קיים. הטיפות הראשוניות של קולוסטרום מאוד חשובות. וכדי לגרות את התפוקה, האם חייבת לגרות את הפיטמות ואפשר לעשות את זה רק על ידי הנקה או שאיבה. אם מפרידים את האם מהתינוק יש לזה השלכות של דחיית גירוי לשדיים ודיכוי של החלב. אבל זה לא מנבא על כשלון מובטח!! יש המון נשים שמסיבה זו או אחרת לא נמצאות ליד התינוקות שלהן ומצליחות להיניק אפילו שנים!! יש את הרצוי ויש את המצוי. עליך ללמוד את הנושא (כמו שאת עושה, כל הכבוד!) לבדוק איפה הכי כדאי ללדת לפי הציפיות וסוג הלידה שאת רוצה (או אתם רוצים) וכדאי להצטרף למפגש של ליגת לה לצ'ה - אמהות מדריכות מתנדבות שמנחות קבוצות ברחבי הארץ בנושא ההנקה. זה יוסיף לך לידע ולבטחון העצמי שאת, כמו כמעט כולן, יכולה ומסוגלת להינק. בדבר פרטים על קבוצות של ליגת לה לצ'ה - טל: 2411 647 03. אני מקווה שזה יעזור לך. בהצלחה!

כפי שבעצמך ציינת, אני מרבה לחפש מידע עוד מהיום הראשון בו התחלתי לחשוב ברצינות על ילדים משלי, וכבר צברתי הרבה מידע. אני כבר יודעת מה עלי לעשות בשלבים הראשוניים, ואם בהמשך בכל זאת אתקל בקשיים ברור שאפנה שסיועה של יועצת הנקה. נכון שבעבר הרחוק כן דאגתי. בנעורי שגיעה אלי שמועה, שהיום אני יודעת היטב שהיא מופרכת, שמי שלא ינקה לא תוכל להניק. אותה שמועה הדאיגה אותי מאוד. אבל כל שקראתי ושמעתי בנושא בשנים האחרונות הוכיח לי ששמועה זאת היא פשוט בולשיט, ולכן נרגעתי. היום, במרבית בתי החולים, ובודאי בזה בו בחרתי ללדת מאפשרים (ומאוד מעודדים) הנקה ראשונה עוד בחדר הלידה וגם ביות בשעות היום - כך שזה גם יעזור לנושא, וגם העובדה שהאחיות בבית החולים הזה הן גם מדריכות הנקה מוסמכות. אני מניחה שעדיין יהיו קשיים בשבועות הראשונים (ואולי גם אחרי), לשם כל יש מדריכות בקהילה, יש ספרות ויש אינטרנט וטלביזיה - לא חסרות דרכים למידע וסיוע ואמשיך להיעזר בכל אלה. ידוע לי שעדיין יש מקרים נדירים בהם באמת אין לאם חלב בכמות מספקת, עדיין אייני יודעת מה הדרכים לודא זאת, אבל ודאי שיש דרכים, ומובן שאם חלילה לבסוף יתברר שאצלי זה המצב אז ורק אז אעבור לתחליפים. שמעתי גם נשים אומרות שלא תמיד התינוק יודע לינוק. זו ממש נראית לי בעיה פעוטה כי בקלות האם (אולי בסיוע היועצת) יכולות ללמד אותו. תודה על העידוד