ציצי כמוצץ

שלום רב, פניתי אליך בנושא בעבר . מדובר בתינוקת בת 8 חודשים שלא לוקחת מוצץ,נמצאת במסגרת של תינוקיה. יונקת בבוקר לפני הגן, בגן בד"כ מקבלת מטרנה (לא כ"כ משתפת פעולה עם הפירות- כנראה צריכה את הפינוק בבקבוק) בצהרים אוכלת מרק. ומהרגע שרואה אותי שזה בסביבות 14:30 היא דורשת ציצי שלא רק לצורך ארוחה. כשאנו נכנסות הביתה אני מניקה אותה, בין אם זה לצורך פיזי וגם ריגשי שיהיה לה טוב. אולם זה לא מפסיק. יש לציין כי היא שלישית במשפחה ועד שזה התחיל להחסיר ממני שינה הנקתי בכיף ולכן המשכתי עד גיל זה. את האחרים הנקתי פחות. זה כבר כמה חודשים שהיא מתעוררת בלילות. התחיל בלהתעורר פעם אחת, היתה יונקת קצת ונרדמת. ועבר להתעוררויות מרובות. לדוגמא הלילה אכלה דייסה כמעט סיימה 180 בשעה 9 בערב (המעבר לדיסה הינו להקנות לה לילה שלם) כמובן שלא ויתרה על כמה שלוקים מאימא שלה ובכיף. בשעה 12:15 התעוררה, ינקה ושוב קמה בשלוש, ואז אמרתי סביר שאם היא ערה מארוחה מלאה בשעה 9 היא בטח רעבה. אבל לא נראה ככה. היא צריכה את הציצי להירגע ומבחינתה להיות מחוברת אליו כל הלילה. בכל פעם שאני מוציאה אותה בעדינות היא מתעוררת ובוכה. הלילות הפכו קשים וחסרי שינה גם לנו ההורים וגם עבורה. מה עושים? איני רוצה להיגע למצב שבו הציצי הוא פינוק ומצד שני לא רוצה להזיק לה ריגשית נפשית .

היי ליאת, תבדקי מה קורה במסגרת. כמה שניתן את רוצה לדעת שהם מטפלים בא בראוי. תינוקות מתעוררים עדיין בגיל זה בלילות. זה טבעי ולא חריג. יש גבול לכמה שעות ארוכה בשעה 9 יחזיק אותה. גם פיפי או יציאה או כאבים בטן יכולים להעיר אותה - ואם היא כבר ערה היא רק מבקשת קצת עזרה לעזור לה לחזור לישון. כשהם נמצאים במסגרת כלשהיא - זה שולל קצת מהביטיון שלכם. לכן בגלל חוסר הביטחון היא מחפשת אותך בלילות. זה יעבור כמובן ככל שהיא גדלה ומתפתחת - במיוחד שכלית שהיא יכולה להבין מושגים של זמן יותר טוב. ועוד הרבה הבנות. היא בסך הכל בת 8 חודשים . אפילו לא חיה את אותו זמן ששהתה ברחם!! ייצר המציצה עדיין קיים - לפעמים עד גיל שנה - חלק מההתפתחויות שמאפשרות לה להסתגל לחיים היותר "עצמאיים". עד גיל שנה החלב הוא המרכיב הכי בריא וטוב והמרכזי בתזונת תינוקות. היא אמורה לקבל לפחות 5 מנות חלב ביממה. ובנוסף באים המוצקים. כל תינוק שונה - יש לך ניסיון. וצריכים לתת לכל אחד את המקום שלו - והזמן שלו להתפתח כראוי. אין 2 שהם אותו הדבר או צומחים באותו הקצב. אני יודעת שזה לא עוזר לך. אבל אולי אפשר גם להבין אותה. בכל זאת לנו יש פשוט יותר כלים להתמודד עם מצבים מסויימים. לה עדיין אין. היא מתנהגת על פי האינסטינקט ורפלקס. בחרת לחזור לעבודה או להכניס אותה למסגרת - ברור שזה לא הגיל לזה - למרות ש"כולם עושים את זה" לכן זה עוד יותר חשוב לקבל אותה עם כל הרגשות והחסרונות של המצב.צר לי שאין מקל קסמים שיכול לעזור!! סבלנות והבנה. זה לא ממש קשור להנקה. אם כי קשה גם לתינוקות שלא יונקים. בברכה אלן