גמילה מהנקה

שלום שלום. יש לי בת , עוד כמה ימים תהיה בת שנה וחצי, עדיין יונקת, בעיקר בערב ובלילה. יש לה מיטה וחדר משלה אבל אף פעם לא מעבירה בו לילה שלם, ישנה שם כמה שעות בד"כ, ואז מתעוררת ועוברת לישון איתנו. מסרבת בתוקף לחזור למיטתה. (אגב היא לוקחת גם בקבוק כבר מגיל ארבעה חודשים). אני רוצה להפסיק להניק, מרגישה שתשו כוחותיי, בעיקר בלילה שהציצי יותר משמש כמוצץ, אבל ממש לא יודעת איך. אמרו לי להסביר לה שאין יותר ופשוט לא לתת לה ורק לחבק, כך עשיתי, ליבי נשבר וגם אני. אמרו לי שמדובר ביום יומיים קשים שאחריהם זה ייגמר- אבל איך עוברים את היומיים האלה? אין דרך אחרת? מה לעשות? אודה מאוד לכל עזרה ועצה. תודה.

היי מאיה, לגמול תינוק לפני הזמן הטבעי תמיד יהיה קשה. שנה וחצי היא עדיין בין להיות תינוק לילדה "גדולה" אך עדיין קטנה. לכן אני מאמינה שעדיין אין את ההבנה או את הכלים לעזור לה להתמודד עם ה"נתישה" המוקדמת - ז"א פרידה מהשד והקרבה. אם את לא יכולה לעמוד בזה אז זה באמת לא הזמן הנכון. זה שהיא ישנה אצלכם - תתפלאי כמה הורים עדיין ישנים עם התינוקות. זה פשוט מקל על הקימות הלילה. אבל למה לחשוב שתינוק בגיל הזה אמור להיות בחדר לבד ולישון לבד? זה ממש אנטי - טבע. הם עדיין לא עצמאיים ולא יכולה לשרוד בלעדינו. עוד שנה היא תהיה כבר אחרת עם הבנה מחודדת יותר. וכמובן עם יכולות יותר ממה שיש לה כיום. ככל שהם קטנים וקשה להסביר לה באופן הגיוני למה כדאי לישון ולא לינוק בלילה - אז קשה יהיה לגמול. את לא שלמה עם זה ובוודאי היא תרצה להמשיך. היא לא משתמשת בך כמוצץ - נהפוך הוא - תינוקות שלוקחים מוצץ מלאכותי הם אלה שמשתמשים במוצץ במקום אימא. השד הוא ה-REAL THING. עד שנתיים ייצר המציצה נעלמת. לכן עד אותו גיל תינוקות אמורים לענות על הייצר הזה בעזרת השד. כמובן אם את צרגישה שהכל נעשה עם עצבים ואת ממש סובלת אז כדאי לשקול גמילה מוקדמת אבל יהיה קשה לצפות שזה יעבור בשלום - אכן אין לנו דרך לדעת איך העצב משפיע על התינוקות. ואם את שוקלת לגמול אותה כי את חושבת שההתנהגות שלה לא מתאימה לגילה - (לא ישנה לבד וכו') אז תדעי שאת בחברה טובה. הרבה תינוקות לא ישנים לבד. בהצלחה אלן

שלום, בתי בת שנה ושמונה וחצי חודשים ועדיין יונקת (רק פעם אחת בערב לפני השינה) בימים האחרונים בגלל שאני רוצה להפסיק להניק אותה, יוצא שלא כל ערב.ההרדמות שלה קרובה להנקה ומה שבעצם קורה שהיא נרדמת על הציצי שלי שאני יודעת שזה הרגל לא טוב. בפעם האחרונה שלא הנקתי אותה היא התחילה לבכות מכיוון שכנראה רצתה לינוק או יותר נכון להרדם על הפיטמה שלי. חשוב לי לציין שהיא לא לוקחת מוצץ/בובה או משהו אחר שהיא נרדמת איתו. יש לי שתי שאלות: הראשונה- האם אני לא עושה לה "נזק" או מין עצב\תסכול בזה שאני לא נותנת לה, ולעומת זאת אני מחבקת אותה עד שהיא נרדמת. והשאלה השנייה: האם ההורדה של הנקה בערב משמעותית מכיוון שלא תמיד היא אוכלת כמו שצריך, (חשוב לי לציין שמגיל מאוד קטן לא אוכלת פורמולה בגלל שהיתה אלרגית לחלבון חלב וכיום זה מאחורינו אבל אין סיכוי שתיקח בקבוק). תודה ומחכה לתשובה.

אני הנקתי את התאומות שלי עד גיל שנה ושלושה חודשיים ודי בקלות יחסית. מה שעשיתי בשלב הראשון זה להגביל את ההנקה לשעות הערב והלילה. לאחר מכן, כשהן היו קמות בלילה, הייתי מחבקת אותן וקצת מנענעת עד שהן היו נרדמות וזאת כמובן כשהמוצץ בפיהן. עד מהרה הן למדו שכבר אין חלב של אמא והיו חוזרות לישון במיטתן. נכון צפוי בכי כמה לילות ראשונים, אך הם לומדים מהר. הכי חשוב זה המון סבלנות והתמדה במטרה. שיהיה בהצלחה.