תינוק בן שנה- גמילה מהנקה

שלום, בני בן שנה בדיוק. אוכל סימילאק, יקרות ופירות טחונים, אבוקדו, קצת ביצה וגבינה ויונק בדרכ פעם אחת אחהצ, כשאני חוזרת מהעבודה, ובלילה כל הזמן! ישן איתנו במיטה (לא מוכן במיטתו..) וכל כמה דקות מתעורר ורוצה רק ציצי (אני אפילו לא בטוחה כמה חלב נשאר לי...חושבת שזה יותר מטעמי חום וקירבה..)מרגישה שזה כמו מוצץ. בדרכ לוקח מוצץ, אבל בסיטואציה הזו לא מוכן מוצץ ולא בקבוק- רק ציצי. בנוסף, אני בשבוע 12 להריון, מאוד עייפה ורגישה בגוף, בעיקר בפטמות, וההנקה ממש התחילה להציק לי (עד כה, ממש נהנתי מההנקה..). הלילות הופכים לסבל וסיוט עבורי וגם עבורו- הוא לא ישן טוב. מה ניתן לעשות? כיצד ואיך ניתן לגמול בלי עוגמת נפש וכאב לב..? אני על סף יאוש...תודות רבות..

היי צופי, זאת תשובה שהשבתי לאימא לבת. רק תהפכי את הנקבה ללשון זכר!! מקוה שזה יעזור. אני רק אוסיף במקרה שלך, שהבן זוג יכול לעזור לתינוק לחזור לישון בלי ציצי אם הוא אכן מוכן. יכול להיות שתצטרכי לישון במקום אחר - או שהם יכוליםלישון יחד על מזרון בחדר התינוק. שאולי זה יעזור לו להתרגל לחדר/מיטה שלו. לעשות את זה כדי שלא יהיה אוגמת נפש - אם תגלי איך באמת עושים כזה דבר - אם כי תינוקות עדיין זקוקים לנו בגיל הזה, תהיי מיליונרית!! בהצלחה אין כל קשר בין ההתעוררויות שלה לרעב אז את יכולה להיות רגועה לגבי התפריט היומית שלה. זאת תופעה ידועה כאשר אימא "עוזבת" תינוק אז התינוקת פשוט מתגעגעת ורוצה לבחון אותך בלילה ולהשלים את הקרבה שחסרה במשך היום שהיא אינה איתך. היא אוהבת את היניקה לאומת ההאכלה מבקבוק (מה את היית מעדיפה?) ההנקה מהווה עבורה ביטחון - כאשר היא קצת מאבדת אותו במשך הזמן שאת לא איתה. כמה שהיא נראת בסדר והיא מתנהגת בסדר עם מטפלת או מעון (אני מקוה שהיא נראת ומתנהגת בסדר ואם לא כמובן את זה תבדקי לפני שאת חושבת שזה ה,אוכל") אבל בכל אופן זה לא גיל שתינוק אמור להפרד מהאם. ככל שהיא תתרגל למצב החדש - זה עוד ישתנה אבל היא זקוקה לך לא פחות מאשר קודם. הבנה, קבלה, וסבלנות יעזרו לך לעבור את הלילות. היא יודעת מה טוב - ולכן לא רוצה תמ"ל. אם הייתה ממש בעייה של כמות או אוכלת היא הייתה טורפת. זה ממש לא זה. תתנחמי בזה שכל דקה איתה בלילה מקרבת ובונה בסיס בריא מבחינה נפשית לתינוקת. זה ישתפר בהמשך. היא עדיין לא שליש מחוץ לרחם לאומת הזמן שהיא שהתה שם. לוקח קצת זמן להתרגל שוב לשינוי דרסטי בחייה. אצלנו - בתור בוגרים לוקח זמן להתרגל למצבים חדשים - ויש לנו (רובינו) כלים להתמודד. אז תארי לעצמך מה עובר עליה בלי הכלים האלה. אני לא באה ממקום לחזק כל רגשי אשם אלא להסביר יותר מה עובר עליה כדי לגרום לה לבחון. בברכה אלן