התרגשות יתר עד דמעות מכל אירוע שולי

דיון מתוך פורום  תמיכה ויעוץ לגיל הזהב

27/05/2007 | 08:32 | מאת: מג

אבי בן 81, מוטרד מ א ד מנטייתו להתרגש עד דמעות מכל אירוע ש ו ל י ומחפש דרכים כיצד לטפל בבעיה כי המעמד מביך. בהרבה תודה מראש.

27/05/2007 | 18:30 | מאת: דני לא רופא ולא מטפל

קודם כל - למה זה בעיה. גם אני (בן 81) נוטה הרבה יותר להתרגש מכל מיני דברים ולא פעם אני מוחה דמעה ובכלל לא מתבייש בזה. במאמר מוסגר - ביום הזכרון וביום העצמאות ישבתי מול הטלויזיה והרטבתי כמה ממחטות כשנזכרתי מה רצינו כשבנינו את המדינה הזאת - ורחב ליבי כשחשבתי כמה הרבה מזה אכן הושג, ועוד יותר כמה יותר ממה שחלמנו בחלומות הכי ורודים שלנו לפני קום המדינה ובשנים הקשות אחריו. אם אכן הדבר לא נעים לאביך שהוא מראה את התרגשותו, אני מציע שיבקש בקופת החולים שלו הפניה לרופא גריאטרי וייתיעץ אתו. אני מציע שתתני לא לקרא דברים אלה, ואולי יאות להתכתב אתנו מעל דפי הפורום ישירות. לי עצמי, ההתכתבות באינטרנט נותנת הרבה מאד.

07/06/2007 | 22:34 | מאת:

מג שלום. האמוצונליות היא תכונה מולדת . ככל שמתבגרים תכונות הופכות קיצוניות יותר ויתכן וכך הדבר גם אצל אביך. ישנם גם גורמים רגשיים שמעצימים את הרגשנות בזיקנה. ריבוי האובדנים המחלות הפרידות יוצרים אימפקט רגשי חזק ביותר. לעתים הם יוצרם תחושה של "עור חשוף" ואז כל דבר קטן מערער את שיווי המשקל. אז טיפול נפשי ו/או תרופתי יכולים להקל. יחד עם זאת אזהרה קטנה. במידה וההתנהגות סותרת את אופיו בדרך כלל ומנוגדת לה ,יתכן ויש בכך סימן לבעיה ואז כדאי לפנות להתיעצות רפואית ואפילו נוירולוגית.

08/06/2007 | 08:12 | מאת:

עוד לינק לציטוט מחקר בנושא הזה שנותן הסברים נוספים http://www.haderech.co.il/zugiut5.html מקווה שהדברים מובהרים נעה