שכחה

יש לנו הסטוריה של אלציהמר במשפחה. בשנים האחרונות הזכרון של סבתי (בת 76) הולך ונחלש ואני מתלבטת האם להעלות בפניה את הנושא, או להמתין מפחד שזה חכניס אותה ללחצים סביב הנושא. בשנים עברו היא היתה תמיד מספרת על אביה ואחיה שהיו חולים במשפחה, ומוסיפה "שרק אני לא אגיע למצב הזה".

הילה שלום! ראשית חשוב להבין למה את מתכוונת כשאת מתארת "זכרון הולך ונחלש". באופן טבעי יש עם הגיל ירידה בזכרון. אין בכך כל חשש וזה קורה לרוב האנשים. כמו כן לעתים מצבי חיים או מצבים פיזיים שונים משפיעים גם הם. לדוגמא אדם שבריאותו הפיזית נחלשת והוא מרותק יותר למטתו, סביר להניח שפחות יתמצא בנעשה בחוץ. עדיין אין כאן תהליך פתולוגי. יחד עם זאת את מתארת הסטוריה של אלצהימר במשפחה. האם היא מבולבלת לפעמים? האם ישנם קשיי התמצאות? האם היא פתאום נראית לך מנותקת או לא מבינה את הקורה סביבה? במידה וקיים חשש כזה כדאי לפנות למרפאת זכרון לשם אבחון נוירוגריאטרי. ישנן כיום תרופות וטיפולים שונים שמעכבים את התהליך הדמנטי. כדאי שהדבר יעשה במשותף איתה. תצטרכו לדבר על כך איתה. אולי כדאי להביא לידיעתה שכשיש בסיס גנטי כדאי לשלול התפתחות מחלה אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה. כמו כן תוכלו , את ומשפחתך להתיעץ עם איש טיפול המומחה לנושא זה כיצד לעשות זאת. במידה ותרצי תוכלי להעזר גם בפורום הזה. בברכה נעה