האם הגיע הזמן להעניש.?????

אני סבתא צעירה לכמה נכדים תודה לאל. ישנם כמה זוגות הגרים לידי ביתי שהילדים שלי מיודדים קצת עם ילדיהם. באירועים שלהם ושלנו אנו מזמינים אחד את השני. תקופה אחרונה, אני לוקחת מאד קשה את התנהגותם. כשרואים אותי מבלי שעשיתי להם משהו רע, או מתעלמים ממני או בקושי אומרים שלום, אבל ברגע שהנכדים עומדים לצידי פתאום מתקרבים אלי ומתשתעשעים איתם ואפילו מתעלמים ממני. אני מרגישה זלזול אדיר, לא רצוייה, דחוייה ועוד שאין סיבה לכך. החלטתי (ומעניין דעתכם) להפסיק ללכת לאירועים שלהם כשנקבל הזמנה כי עבורי זה התנהגות של אנשים זרים.ואם בעלי ירצה דווקא כן להשתתף בשמחה שלהם, אני לא אמנע זאת ממנו למרות שבעלי לא ירגיש הכי נעים כיוון שאני תמיד תמיד נסענו יחדיו לאירועים. לא יתכן שכל הזמן נותנים הרגשת ריחוק, ופתאום כשיש להם אירוע זוכרים לשלוח לנו הזמנה. האם אני צודקת בהחלטתי? מה דעתכם ותודה רבה.

מדוע אין תשובה בפורום???

1. נעה לא עונה כל יום, אלא פעם פעמיים בשבוע. 2. לי לא כל כך מובן מה את בעצם שואלת. את מי את רוצה להעניש ולמה. הנכדים מתעלמים ממך?? זה די טבעי. שמעת פעם על פער דורות? יש בטוי באנגלית שאני מאמץ תמיד: DONT CUT OFF YOUR NOSE TO SPITE YOUR FACE לאמור - תעשה תמיד מה שיהיה לטובתך בתווך הארוך, ואל תכנע לאימפולס שיכול לפעול לרעתך. אני לא רואה מה יצא לך מהמנעות להענות להזמנת ילדיך. אם את מרגישה שהם מתעלמים ממך, אולי תקחי אתך עתון ותקראי אותו או סריגה או משהוא. כדי לתת לילדי ולנכדי הרגשה שיש לי מה לענין אותם, אני מקפיד להיות מעודכן באותם דברים שמענינים אנשים צעירים. מה שהיום IN זה רשתות חברתיות. מלבד שזה IN ו COOL זה גם מענין, למצוא אנשים מענינים ברשת ולשוחח אתם דרך ה"רשתות החברתיות" חוץ מזה, את יכולה לתת להם להרגיש שאת עסוקה, ואין לך כל כך זמן בשבילם. חשוב מאד שלקשישים יהיו הרבה שטחי ענין. זה טוב לשמירת הזכרון, וטוב לתת לסביבה את התחושה שאתה "צעיר" ואולי גם מענין.

סליחה על העיכוב בתשובתי. עד כמה שאני מבינה מדובר במספר זוגות של שכנים בני גילך שילדיהם וילדייך מיודדים. אני מבינה שמדובר ביותר ממקרה אחד. האם הזוגות האלו בינם לבין עצמם כן מיודדים? האם יש להם הווי חברתי שאת לא מוזמנת אליו? או שמא זה איזשהיא אוירה כללית כשאת בקרב השכנים היותר מבוגרים? הם מתיחסים לילדייך ולנכדייך אבל אלייך ולבעלך לא במיוחד למרות שהם כן מזמינים אותך לארועים. יש את המשפט האוטופי "טוב שכן קרוב מאח רחוק". הבעיה שהמצב במציאות לא תמיד כך. יש הרבה פעמים אוירה של קורקטיות וקנאות לפרטיות בקרב שכנים שמאוד שונה מהמשפט האוטופי הזה. יתכן שיש במקום מגורייך כללים חברתיים שהתגבשו לאורך 20 השנה שאתם יחד. שאולי אחד לא מפריע לפרטיות של השני אבל מפאת הנימוס והכבוד מזמינים זה את זה לארועים. אולי נוצר מעגל חוקים כזה שלא פשוט לפרוץ אותו. אני בטוחה שבמהלך ה20 שנה כל אחת מהמשפחות ידעה עליות וירידות ולא יודעת כמה אפשר היה או כמה היתה לגטיימציה להתערב במצב כזה. יתכן גם שבין שכנייך משתפים בשמחות אך נמנעים מלשתף באופן אנטימי יותר. יתכן שהתענינות בנכדים היא התענינות בחלק השמח והיא דרך להתקרב אלייך ולהתעניין בך בלי לעבור על החוקים הבלתי פורמליים שהתגבשו ביניכם במהלך השנים. נשמע שאת צמאה לקשרים עמוקים יותר שיש בהם מעורבות וששכנייך אינם קנדידטים כל כך טובים לעניין. במקרה כזה אין לך ברירה אלא לחפש מעגלים חברתים אחרים. את מתארת את עצמך כאדם חם וחברותי. יחד עם זה יתכן ושכניך קולטים ממך משהו אחר.אדם לעולם אינו יודע מה הוא משדר באופן לא מודע (אולי ריחוק, אולי התערבות יתר, עצבות). אולי שווה לך לשוחח איתם ולברר לפני שאת מענישה אותם. יתכן שתוכלי ללמוד גם על עצמך משהו אחר. לשאול למה בעצם אתם לא יכולים לנהל מדי פעם שיחה טובה בלי קשר לילדים ולנכדים. בלי שהם יצטרכו לשבור עבורכם את הקרח. מקווה שעזרתי קצת ואת מוזמנת שוב לפנות נעה

נעה. את מקסימה. נתת לי המון מקום למחשבה. עזרת לי. כל הכבוד לך ותודה רבה רבה על העזרה. אם יהיה בעתיד איזה חידוש מעניין-איידע אותך בשמחה. תודה קרב לב.