שליית פתח חלקית

בוקר טוב אני בת 34, שבוע 35+2. ואני מטופלת במרפאה להריון בסיכון יתר עקב בעיה של קרישיות יתר ומקבלת קלקסן. עוד בסקירה השנייה אובחנה אצלי שלייה נמוכה והייתה תקווה שהיא תתרומם עם גדילת הרחם. אולם, נכון להיום, השלייה מוגדרת כשליית פתח חלקית ועל פי דעת הרופא- אין סיכוי ממשי שמצב זה ישתנה. לא נעשתה לי בדיקה וגינאלית על מנת לבדוק מה אחוז החסימה ונאמר לי על ידי הרופא המטפל כי הדבר יוחלט בסמוך ללידה בבית החולים. למיטב הבנתי, הסיכוי שהמצב ישתנה הוא מזערי ולכן קשה לי להבין מדוע צריך לחכות למצב של צירים ודימום כדי שאובהל לחדר ניתוח. חשוב לציין כי הייתי מעדיפה לידה רגילה אבל אני חוששת לסכן את עצמי או את העובר- במיוחד בגלל שאני מטופלת בקלקסן ומצב של דימום אינו בדיוק עדיפות. האם עלי לגשת להתייעצות עם רופא אחר? מה דעתך? תודה רבה ויום טוב

אם את לא מרגישה בטוחה ושלימה עם התשובה שקבלת, פני לרופא נוסף. דר' יפת יובל, רופא נשים מומחה ברפואת נשים וילוד בצוע דיקור מי שפיר, סקירת מערכות ויעוץ ומעקב הריון בסיכון גבוה ברודצקי 43, רמת אביב, טל. 0544564018 מנהל המיון הגינקולוגי, בי"ח "שיבא" תל השומר

אני שואלת לדעתך. ראה את עצמך כ"רופא נוסף" וענה לי! למה כולם מתחמקים מלענות? זה לא נושא כל כך נדיר. מה קורה בדרך כלל? אם השלייה מכסה את רב פתח צוואר הרחם, האם יש סיכוי שבשלב זה היא תתרומם? מה היתרון בלחכות עד להופעת דימום? מה היתרון בבדיקה ביום הלידה והחלטה על פעולה לעומת בדיקה היום אם אין סיכוי שהמצב ישתנה. למה לא "סוף מעשה במחשבה תחילה"?