בבקשה עיזרו לי !

אני בת 34 בעלת מקצוע חופשי והמון זמן בלבטים לגביו - בררתי עם עצמי ועם חברים ומשפחה ואפילו במכון הדסה הייתי (עסק לא זול...). לא מצליחה להחליט מה הכי מתאים לי בעולם לעסוק בו לא כפשרה - אלא כמשהוא שימלא אותי ויעשה אותי מאושרת. אני מנסה להתחבר לעצמי שוב ושוב בעניין הזה והדבר היחידי שעולה הוא דיילות אויר או עיסוק בייבוא מהמזרח הרחוק (בגלל הטיסות). אבל לא ברור לי אם דיילות אוויר תתאים במידה ואחליט להיות אמא ולגבי הייבוא אין לי מושג לגבי המקצוע וקשייו. בינתיים הזמן רץ ואין לי פרנסה. לא נעים. מה דעתך בבקשה? פרט לכך אני כבר מס' חודשים עם חבר מקסים וכיון שאני בעלת בי איי והוא לא בעל תואר אני בסתר ליבי מזלזלת בו הוא הרבה יותר אינטיליגנטי ממני ועולה עליי באופי ובתכונותיו ובמוסריותו הוא חמוד מתוק ישר ואוהב מאוד מאוד אני בטוחה שיהא אב מקסים איך עוקרים את הספק על מנת שלא ישתלט וישבור את היחסים היפים שנרקמו ביננו : ) אני לא רוצה לזרוק אותו אחרי כמה שנים כמו שכבר עשיתי עם מישהוא אחר מאותה סיבה אני רוצה להתפכח להתבגר להבין שהשכלה זה כלום תודה

שלום סיווני, לגבי החלק הראשון של שאלתך - חושבת שענינו לך בפורום מקביל בהשתתפותי בתפוז. החלק הראשון קשור קשר רב לחלק השני - והתחושה שאת מעבירה הינה קושי להגיע להחלטות והתלבטויות אינסופיות לגבי דברים שנראה כי מתאימים לך או לפחות כך נאמר לך. קודם מקצוע ואחר כך שותף לחיים. יש לך שני כיוונים ובשניהם את מתקשה לבחור מה יהיה לך טוב - כאילו בתום הבחירה תהיה חווית החמצה או פספוס כלשהו. השאלה שעלייך לשאול את עצמך היא בעצם - מדוע את חייה בספק גם אם בחירות או רצונות (חבר/עבודה) שנראה כי יהלמו אותך? האם הספק קשור לחוויה שהיא שלך עם עצמך (למשל חרדה מכישלון)- ואת משליכה אותו מהפנים החוצה - על מי או מה שנחווה כטוב עבורך? סבורה שאולי התלבטות אינסופית זו יחד עם שיקולי בעד ונגד - תוכל להיות מוכרעת דווקא בטיפול פסיכולוגי שיסייע לך להבין במה את בעצם מתלבטת ומדוע דבר לא מניח דעתך כך שבכל דבר טוב (למשל החבר) את גם מוצאת פגם (לא מלומד). חשבי על כך והמון הצלחה בבחירותייך, טל.