טראומה אחרי ניתוח

שלום, הילדה שלי כבת 3, עברה ניתוח להוצאת גידול ממאיר מהראש. כל הימים של שהותינו בביה"ח היו סיוט אחד גדול עבור הילדה שרק פחדה ולא נתנה לעשות לה כלום, עד שנאלצו לטשטש אותה או לעשות לה בכח (אינפוזיה, זריקות, בדיקות...). הגענו הביתה לפני שבועיים ומאז הילדה מתעוררת כל לילה עם זעקות ובכי "אל תעשה לי כלום"..."אל תכאיב לי"...כל אותן מילים שהיא היתה אומרת בביה"ח. שלא לדבר על זה, שהיא חרדה כשאנחנו מדברים בטלפון (אני ובעלי) שמא אנחנו מדברים על בתי-חולים, רופאים או בדיקות שהיא צריכה עוד לבצע וממש דורשת שנסגור את הטלפון. ממש כואב לנו הלב, כי חשבנו שהזמן יפחית מהזיכרון או מהטראומה ונראה שלא כך. עוד כשבועיים אנחנו אמורים להגיע שוב לביה"ח לבדיקות, ואני לא רוצה לחשוב איך זה יהייה... מה עושים במקרה כזה? איך מתמודדים? איך עוזרים לילדה להיות נינוחה ושלווה? איך עוזרים לה להרגיש בטוחה שוב כמו פעם?

לנועה שלום רב מכתבך נוגע לליבו של כל הורה ובמיוחד הורה שלקח פעם את בנו לבית חולים.ילדים באופן טבעי פוחדים מאד מבית בחולים ,מהמראות,מהזרות ומהטיפולים שהם חיבים לעבור.ילדים פוחדים מכל דבר זר שאותו הם לא מכירים.התגובה הטבעית שלהם זה בכי. למרות הקושי שלנו כהורים לראות ולשמוע את הילד שלנו בוכה ,הרי האירוע הזה אינו גורם נזק כלשהו לילד ואינו מונע ממנו לתפקד בעתיד ,לשמוח ,ללמוד ולממש את יכולותיו. בברכה טובי פלד

לנעמה המשך המכתב לגבי התנהגותך כשהילדה מגיבה בחרדה ,לפי דעתי עליכם להתנהג בצורה רגועה,לדבר אתה בצורה רגועה להסביר לה במידת האפשר מה עושים לה ולמה.לומר לה ולחזור ולומר לה שזה נעשה למען בריאותה,ולטובתה ןבסופו של דבר היא תרגיש טוב .המסר העובר ממכם צריך להיות חיובי כל הזמן,לא צריך לומר לה שום דבר שלילי ולא להפחד אותה,.והזכירו לעצמכם שאתם עושים את הטוב ביותר עבורה ואחרי שהפחד יעבור והוא יעבור היא תחזור להיות כמו מקודם. במדה ותרצי להתיעץ יותר את מוזמנת להתקשר אלי גם בטלפון 036724077 או 0505406680 בברכה ואיחולים של חוזק ובריאות טובי פלד

אתר תמיכה להורים לילדים חולי סרטן http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2216-12313,00.html שם תוכלי לשוחח עם הורים עם בעיה דומה רפואית נפשית ועצות שוות לעיתים הרבה כל טוב ובריאות