היי חברים מה שלומכם?

מה חדש אצלכם? אני לא יודע מה איתכם אבל מאז אותה הודעה אחרונה ששלחתי לא זז כל כך הרבה חוץ מהעובדה שאני כניראה יוצא ללימודים (אי"ה). ניסיתי גם להשיג לעצמי עבודה אבל זה לא הולך...(שקלתי להיות שליח בחברת תעופה בין לאומית, אבל אין לי מספיק שעות טיסה, נמשיך לחלום אולי נגיע לדרישה המקובלת). אז מה איתכם? ספרו מה אתם עושים.... יש תוכניות? בבדיחותא:(בדיחה מעיתון דתי) שיחה בן שתי אמהות. אם יהודיה בבית כנסת: אז מה שלומך כמה ילדים יש לך? החברה: שלוש ילדים שיהיו בריאים. וכמה לך? האם היהודיה: אני mp3.

אהלן! מה נשמע? קודם כל- אהבתי את הבדיחה... (= דבר שני- אני חייבת לך התנצלות. היום באמצע שדיברנו פשוט נעלמתי "סתם כך"... בטח תהית מה קרה... ובכן- מייד אסביר. בקרבת מקום משרדי הקט שבנו"ש, מסתובב לו איזה "טיפוס" די מפוקפק... לפי הליכתו וסימני החורים בידיים אפשר לנחש במה הוא עוסק כל היום... בקיצור, הבנאדם כנראה "עלה" על כך שלא תמיד הקפידו לנעול את הכניסה לבניין- וניצל את המקום בכדי שיוכל לשהות בו בלילות. עלינו על זה כשבוקר אחד הגענו, ונראו סימני פריצה בתוך הבניין. מאז כל אחת נזהרת לנעול את הדלת כשהיא נכנסת ויוצאת מ/לבניין והמשרד. לפני כמה ימים הייתי בודדה בכל הבניין כולו... כמו כל בנאדם נורמאלי, הייתי צריכה לשירותים באמצע יום. נעלתי את דלת המשרד והלכתי לשירותים. פתאום אני שומעת את הדלת של הכניסה הראשית נפתחת, ולאחר מכן צעדים (ובבניין השומם כל צעד משאיר אחריו הד מבהיל...) פחדתי ולא העזתי לצאת. אחרי התמהמהות קלה, כשהגעתי למסקנה שהבניין שוב ריק, רצתי חזרה למשרד ונעלתי אחרי. המשכתי בעבודתי: שלחתי פקסים/הקלדתי והדפסתי וכו'. פתאום שמעתי שוב את הצעדים. הפסקתי את כל פעילותי והייתי דרוכה לשמוע מי מגיע. הצעדים עלו לקומה של המשרד. ידעתי בוודאות שהוא נמצא או מאחורי דלת המשרד שלי- או מאחורי הדלת של המשרד שליד. ואז- כמו נאכס צלצל הטלפון... הלב שלי הפסיק לפעום... הבנאדם מן העבר השני כנראה שמע. הוא הקיש על הדלת ואני לא עניתי. הוא המשיך לדפוק, וככל שהזמן עובר הדפיקות נעשו יותר ויותר עצבניות... ידעתי שאין עוד טעם להעמיד פנים שאין אף אחד במשרד אז צעקתי מעבר לדלת "מי זה?". ענה לי קול עצבני. לא הבנתי מה הוא אומר... שאלתי שוב ושוב "מה? אני לא מבינה" והוא צועק וממשיך לדפוק חזק על הדלת... אני במקביל התקשרתי לחברה שלי ובכיתי לה שאני לא יודעת מה לעשות ושאני מפחדת... היא רצתה להזמין משטרה אבל לא הסכמתי... פשוט רציתי שהבנאדם ילך וזהו. אחרי בערך רבע שעה מלאת עצבים ודמעות הדפיקות הפסיקו. שמעתי את הצעדים יורדים לכיוון הקומה התחתונה והיה רעש של מתכת... עצם העובדה שהוא פתאום הלך בלי שום התראה בתוספת הרעש הלחיצה אותי מאוד כי לא ידעתי מה הוא מתכוון לעשות עכשיו. הצצתי דרך החלון בתקווה לראות דמות יוצאת. צפיתי וכלום לא קרה. ידעתי שהוא עדיין בבניין למרות השקט. אחרי כמה דקות שנראו נצח, ראיתי אותו עוזב. חיכיתי מעט ואחרי כך עפתי כל עוד נפשי בי... היום הסיפור חזר על עצמו... וזאת הסיבה שאמרתי לך "מירי... אם יקרה לי משהו..." רק שהפעם זאת הייתה חברה שלי הדס... עכשיו כל רעש מקפיץ אותי... מירי, תזכור שאמרת שתבוא לעזור לי לקליד...

חסר לאותו בחור אם אני אתפוס אותו מתקרב אליך מבטיח לך שהוא לא יזכה לראות את האור של יום המחר. מילה שלי.(זה תקף לגבי כל מי שייתחיל איתך) ממליץ לך לדווח למשטרה על מנת שיתפסו אותו שלא חלילה. הוא יפגע בנערה,, ילדה קטנה או ילד קטן אחר. בלי קשר לדווח לאחראיי על המבנה, ולגורם המפעיל אותך (שלא יקרה מצב שגוף שבו את פעילה נגיד "קו לחיים" שולח אותך למוסד בו את נמצאת בסכנת נפשות ממשית) ואסיים בבדיחה נוספת(מקוה שלא קלקלתי). טיסת בואינג748 מישראל לניו יורק במטוס מדגם חדיש בעל 4 מנועים של חברת "איר פראנס" המריאה מ"נמל תעופה בן גוריון", במהלך הטיסה מעל הים התיכון, הפסיק לפעול מנוע מספר 2, הטיס המבוהל הודיע על כך לפיקוח והודיעו לו "יש לך עוד 3 מנועים תמשיך כרגיל". כעבור חמש שעות כאשר היה מעל האוקיונוס פסק לפתע מנוע מספר 1 הטייס הודיע על כך למגדל הפיקוח אך אלו הודיעו לו "תמשיך כרגיל עם שני המנועים...." כאשר הגיע לאזור משולש ברמודה פסק מנוע מספר 3 והוא נותר עם מנוע מספר 4 הנציג של מגדל הפיקוח אמר לו "אל תדאג זה מטוס חדש יהיה בסדר, הוא יכול לטוס גם עם מנוע אחד". לא סיים את דבריו וגם המנוע הרביעי שווק חיים. הטיס המבוהל שואל את הפקח "מה לעשות" "כל המנועים שווקו" אז הפקח ענה לו "תחזור אחרי "יתגדל ויתקדש שמיא רבה"(קדיש)