מעצבןןןן!!!!!

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

30/09/2006 | 21:39 | מאת: תום

מה נראה לה????? שהיא יכולה להחליט שהיא עוזבת את הבית ואחרי כמה ימים פשוט להכנס כאילו כלום... ועוד שכולם יעמדו לרשותה, ידביקו חיוכים על הפנים ויעשו מה שהיא מבקשת... עם כל הכבוד לה, מה היא חושבת שהיא?! משחקת בנו וכולם צריכים לחיות לפי החליל שלה... לא יכולה לראות אותה בכלל, לא יכולה להיות איתה באותו בית... חייבת לצאת מפה, לברוח מפה!!!! היא הופכת אותי למשוגעת... למה כלכך קשה להתנתק? למה היא כלכך משפיעה? פשוט נמאס.... <אמא>

30/09/2006 | 21:51 | מאת: שחף

כל כך מבינה אותך גם אני היום במצב דומה משהו לא יכולה לראות יותר את היצור הנבזי הזה לא רוצה להמשיך להיות בקשר איתו וגם אני שואלת את עצמי למה? למה כל כך קשה לנתק את הקשר הזה? למה אני מתעקשת ונלחמת על הקשר? ולמה אני כל כך מושפעת ממנו? (במקרה הזה זה אבא) אז.... אומרים צרת רבים חצי נחמה :( ובאמת תצאי משם תצאי משם כמה שיותר מהר!!!! יש לך מספיק דברים להילחם עליהם את לא צריכה להימצא באווירה כל כך לא בריאה תחסחי את זה מעצמך תמצאי את החופש שלך את המקום שיעשה לך טוב איתך שחף

30/09/2006 | 23:10 | מאת: שדה ניר

אולי תכונת הסבלנות המופלאה שלך במקרה דנן בעוכריך? שהרי ללא הסבלנות שהנה תכונה מאד מאד חיובית כשלעצמה לא היית מעניקה לה, לאמא, כל כך הרבה צאנסים? יתכן ולא היית שותקת עד כה ונלחמת על הקשר עמה ובטוחה שהיא תשתנה בעבורך פעם אחר פעם? אולי לא היית רוקדת באופן חוזר ונשנה על פי החליל שלה, ומוציאה את שאת חשה זה מכבר כלפיה, ולא מגיעה למצב שבו את נתונה כעת -פקעת עצבים בעטיה? חשבי על כך יקרה וחוץ מזה לכולנו נשמה קשה מאד להתנתק מדמויות מפתח בחיינו ואינך בגפך בסירה. גם אם אותן דמויות מפתח בחיינו אינן מעניקות לנו הגנה ותמיכה ואינן בשבילנו וגורמות לנו רק לתסכול וחסך נורא. נתק רגשי ופרידה מעשית מאמא אלו צעדים מאד קשים ומורכבים. אני מאד מקווה שבמסגרת הטיפולית שלך תצליחי להתנתק ממנה ריגשית לכל הפחות על מנת למזער את הנזק שהיא יוצרת בך ולחוות חוויה מתקנת על פני החוויה הקשה עמה. מצוין ששיחררת את הקיטור. שולחת לך קרן של אור. שבוע טוב ומבורך וגמר חתימה טובה. שדה ניר

01/10/2006 | 00:58 | מאת: .חתולה

תום יקירה מבינה מאוד את כאבך הרב , אבל ככל הנראה התשובה שלך נמצאת בתוך כל הכאב הזה , " עם כל הכבוד לה " וזה אומר שאנחנו עם כל הכאב הגדול , ועם כל ההשלכות שיש להורים שלנו על החיים שלנו , אנחנו לא יכולים להמנע מלרחוש להם " כבוד ," הם מצפים מאיתנו לרכוש להם כבוד וזה אומר שלא חשוב כמה שהם פוגעים בנו , והם פוגעים בנו ואני ממשיכים לרכוש להם כבוד , זה משהו מולד שאי אפשר ממש להתנתק ממנו ,כשאנחנו נולדים אנחנו מחוברים אליה בחבל הטבור , החבל החיצוני אומנם נחתך אך החבל הפנימי ממשיך להיות קשור לבלתי התר ,כך הטבע ברא אותנו , ככה אנחנו חיים , פעם חשבתי שאפשר להתנתק מהם ברגש אבל נוכחתי לדעת שזה לא כך , לפחות לא לגמרי , שמחה שיכולת לפחות להגיע לכאן ולשפוך את כאבך ,אני מבינה שמצבך די מסובך מכדי לחפש מקום מקלט אצל קרובים ,ומה יקרה אם לא תנגנו לפי החליל שלה ? אם לא תתיחסו אליה בכלל ? מה היא תעשה ? יש מי שיגן עליכם ממנה ? מחבקת אותך ברוך מתוקה

01/10/2006 | 00:42 | מאת: תום

קודם כל תודה על התגובות.. זה באמת היה רגע של פיצוץ שלא ידעתי מה לעשות עם עצמי כי היא עיצבנה אותי... לומדת לא לנגן לפי החליל שלה... לפעמים מרגישה כמו מתבגרת, שמורדת בהורים שלה... והפתרון בשבילי הוא להתרחק פיסית, ככה גם יותר קל להתרחק רגשית... היא פחות משפיעה.. וכנראה שזה מה שיקרה, מקווה שכמה שיותר בקרוב..