הכעס
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אני שונאת אותו אוגרת אותו בתוכי כאילו היה זהב לפחות חנוקה עד אפס מקום חנוקה מהכל ומכל הכיוונים מותשת בועטת בורחת מתרחקת פוגעת הכל בעוצמות (מסתבר) לא יכולהלהכיל כלום ואז מגיעה שיחת "פיוס" הבהרה לא יודעת מה ואני מגלה שהכעס הואלא רק עליה , הוא שייך לעוד כמה חורים מהעבר נוגעים טיפה במקום אחר והכל מתפרץ מתוכי במקומוץת הלא נכןנים מרגישה כמו הר געש שצריך לסתום את הפתח שלו עם חול כל הזמן והוא רק מבעבע יותר ויותר אומרים לי שכשאני כועסת אני מוחקת הכל הכל נהיה שחור ואין כלום חוץ מכעס עצום מאבדת שליטה ושונאת את זהההה איך שיחה אחת קטנה (גדולה) יכולה להפוך את הכל שוב פעם החוםפ עולה מרגישה כמו כבשן
שונאת את עצמי על זהה נגעלת מעצמי על הכתיבה הזו בעעעע
מותשת יקרה - חייבת לוותר על השנאה העצמית , מותר לכעוס, מותר לשנוא , מותר ואף חובה להרגיש במלא העוצמה את מה שהלב אומר, וברגע שתרשי לעצמך - תיראי איזו הקלה . והתשישות תוחלף ברגיעה מצטערת שכל כך קשה עכשיו ,אם את מוכנה לקבל... אז שולחת לך חיבוק חם ואוהב שיקל על הכאב. ליז
אין לך ממה להיגעל זו את זה מש שיוצא ממך זה מה שמשחרר את הכאב ..את הכעס... ואת כל הרגשות שיש בתוכך.. כל כך מבינה ומצטערת שאין לי הרבה מה לאמר היום כי היום זה לא היום שלי אבל איתך ושולחת חיבוקים
מותשת יקרה... קודם כל טוב שהכעס יוצא... ולא נאגר(תראי מה קורה שהכעס נאגר אצלי 20 שנה בבטן) אז את אומרת שאת מאבדת שליטה ושונאת את זה, אולי צריך למצוא איך לשחרר את הכעס בשליטה... למצוא את האיזון.. אני יודעת שכל להגיד, אבל אין תשובות... גם לי אין, כל אחת צריכה למצוא את האיזון שלה... בעקבות כל ההודעות האחרונות על הכעס, על הכאב... נראה לי שצריכות ללכת לסדנא לשיחרור כעסים ולשיחרור בכלל... ו... אל תכסי את הר הגעש בחול... תני לו להתפרץ הרבה ואולי כך ההתפרצויות היא קטנות ומבוקרות ... איתך
תום היקרה תודה... אני יודעץת שכולכן צודקות קשה לי ליישם אני אשתדל ברגע האמת אני תמיד בורחת לפינה המוכרת והמשתבללת קל ונוח, רק חבל שאח"כ אני משלמת מחיר יקר... ומה שלומך?
מותשת יקירתי מה הפלא שאת מותשת , את מנהלת מלחמת כעסים עצמית עם עצמך , כועסת שאת כועסת , כועסת שאת מתפרצת , שונאת להרגיש את הכעס , רבה עם מה שאת מרגישה , ולא נותר לך מקום לפיוס עצמי ,לא חשוב מה תעשי עם כל הכעסים האלה , אם תבעטי ,תברחי , תתרחקי ,למה שלא תתני לעצמך מקום לביטוי עצמי ? לשם מה את אוגרת את כל הכעסים ולא משחררת אותם ? זה מה שקורה כשאוגרים , מרגישים כמו הר געש שמבעבע , מאבדים שליטה , ואז כמובן שרואים רק שחור בעיניים , יקרה שלי , מה דעתך לנסות לשנות את כללי התקטיקה ? במקום לצבור המון רגשות שיגרמו לך להתפוצצות , פשוט כנסי לכאן , ותתפוצצי כאן , תצעקי את עצמך בכל הכוח , תכעסי את עצמך בכל רגש אפשרי שרק עולה על דעתך , אני אפילו הלכתי פעם לים בלילה כשידעתי שאין שם אף אחד , ופשוט התחלתי לצעוק בכל הכוח אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאה ושוב ושוב עד שהרגשתי שאני נופלת על החולות , בכיתי מרוב הקלה , לא יודעת אם מתאים לך , אבל שווה לנסות ,,,,,,, מה את אומרת בכל מקרה אני מבינה שבנוסף את גם חולה עם חום גבוהה אז,,,, איחולי החלמה מהירה , ואני כאן תמיד בשבילך , ואם בא לך לצעוק , הבמה לרשותך
חתולנות המדהימה תודה על העצה, אני אנסה למרות שלא רואה איך אני מצליחה.. :-) את צודקת זה באמת יותר מידי צבירה יותר מידי זמן לא פלא שהכל בוער לי מבפנים אמןן שירד כבר גשם ויכבה את הכל...
מצוין שאת צועקת ואינך שותקת! מצוין שאת צועקת ולא חונקת! מצוין שאת נאבקת ואינך נשנקת מצוין שאת מפרקת ולא מתפרקת!!!!!!!!!!!!!!!!! תשחררי ותשתחררי מתוקה שלי! זה המקום הנכון והנבון לעשות זאת... עוצמת הכעס המבעבעת בך מעידה על היותך אשה מאד אמוציונלית מאד אמפטית, מאד עוצמתית, מאד נשית ומאד אנושית! ואם תתני לעצמך לשחרר טיפין טיפין בכל פעם לא תאבדי את השליטה לנוכח עוצמת הרגשות הגועשות בך במצב צבירה ובעירה... והחום החיצוני שמטפס וקודח יפשיר לבטח את החום הפנימי ואף הוא כשלעצמו ירד בדרסטיות ובפתאומיות מעצמו וזאת אני אומרת לך כאחות לצרה הארורה של החום והשפעת... תחזיקי מעמד יקרה שלי ותשאבי מעמנו את הכח הדרוש לך... כאן למענך שולחת לך קומפרסים קרים להורדת החום והעליהום... וכמובן שולחת לך חיבוקים קרירים ונעימים:-) שדה ניר.
תודה... איך את מרגישה? תודה על איחולי ההחלמה, שולחת לך איחולי החלמה חמים בחזרה שרק תרגישי טוב ~אייקון של כוס תה חם + זר פרחים ריחני ונעים~ אני לא סובלת את עצמי ברגעים האלה מוכנה לא להיות בכלל ורק לא להיות ברגעים כאלה עם עצמי אבל זה לא שיש לי הרבה ברירה... תודה מקסימה ותרגישי טוב
ואיך אפשר לא להרגיש מותשת כאשר הצטבר בתוכנו כל כך הרבה כעס?! שמחה שנתת לו ביטוי זו אחת הדרכים הלואי והיה לי מטה קסמים להפוך את הכעס למשהו אחר.... התחברתי למשפט שכתבת : "איך שיחה אחת קטנה (גדולה) יכולה להפוך את הכל" וחשבתי כמה אנו עושות את זה טוב בדבירם הקשים, הכואבים, המציקים, הפוגעים והמכעיסים.... אולי הגיע הזמן שנצליח לעשות את זה גם במשפטים הטובים, החמים, התומכים והמעצימים. הלואי וכולנו נצליח לתת למילים הטובות והמחממות לפחות אותו מידה של כוח ועוצמה כמו שאנו נותנות למילים האחרות!!!! מחזבקת (מחבקת ומחזקת)
תודה... כ"כ קשה לי עם הכעס של עצמי (גם עם של אחרים) וכ"כ לא יכולה לסבול את עצמי איתו , להכיל אותו שזה מגיע להתפוצצות בלתי נמנעת אחרי שנים של צבירה- גם בהתפוצצות אני כל הזמן בורחת ומנסה להשתיק. לא מצליחה יותר להשתיק אז נעלמת ונאלמת ואז כועסים עלי ומשם הדרך שוב להתפוצץ קצרה... מעגל קסמים נוראי לגבי המשפט ההוא , צודקת צריכה לקחת גם את הטוב כשהוא בא אני משתדלת @->--- אני