....

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

28/09/2006 | 21:15 | מאת: דמעה

משהו שמצאית באינטרנט..... Chapters of Life I. I walk down the street There is a deep hole in the sidewalk. I fall in I am lost...I am helpless It isn't my fault It takes forever to find a way out. II. I walk down the same steet There is a hole in the sidewalk I pretend I don't see it I fall in, again I can't believe I'm in the same place But it isn't my fault It still takes a long time to get out III. I walk down the same street There is a deep hole in the sidewalk I see it is there I still fall in...Its a habit...but, My eyes are open, I know where I am It is my fault I get out immediately IV. I walk down the same street There is a deep hole in the sidewalk I walk around it V. I walk down another street. ולתרגום: פרקים בחיים 1. אני הולכת בדרך יש בור עמוק במדרכה אני נופלת פנימה אני אבודה..אני חסרת עונים זו לא אשמתי לוקח נצח נצחים למצוא את הדרך החוצה 2 אני הולכת באותה הדרך יש בור במדרכה אני עושה את עצמי לא רואה אותו אני שוב נופלת פנימה אני לא מאמינה שאני באותו המקום אבל זו לא אשמתי עדיין לוקח לי הרבה זמן לצאת 3 אני הולכת באותה הדרך יש בור עמוק במדרכה אני רואה אותו אני עדיין נופלת פנימה...זה הרגל...אבל עיניי פקוחות אני יודעת איפה אני נמצאת זו אשמתי אני יוצאת מיד 4 אני הולכת באותה הדרך יש בור עמוק במדרכה אני עוקפת אותו 5 אני הולכת בדרך אחרת דמעה

28/09/2006 | 21:22 | מאת:

תודה דמעה אידה

28/09/2006 | 21:26 | מאת: תום

רק אחרי הרבה מאמצים לקרוא באנגלית, גיליתי שיש תרגום בסוף... לא נורא קצת אימון... קטע ממש יפה... ממש מדגים איך נוצר תהליך.. איך הדברים מחלחלים אצלנו... איך הדברים עוברים למודעות ולאט לאט אנחנו אוגרים את הכוחות ואפילו משנים אותם.. אפילו אם בהתחלה לא רוצים לשנות, כבר מודעים לזה שזה באחריותנו, שזו היתה הבחירה שלנו ללכת באותו רחוב וליפול לאותו בור... ובסופו של דבר איך אנחנו לוקחות אחריות על החיים שלנו ומשנות... אהבתי מאוד...

28/09/2006 | 21:42 | מאת: שדה ניר- בהתמוטטות עצבים...

הפרקים בחיים שציטטת נפלאים אך פתטים ואוטופים לפרקים.... מסתבר שאני כעת איבדתי לגמרי את הדרך....ולא סתם בערך..... ולחיי אין כבר כל ערך....... מתה מהלכת.......חולה ודועכת.....

28/09/2006 | 23:18 | מאת: ליז

מה קורה משוררת שלי???? האם זה קשור למשפט??? זוכרת את הכוחות האלו שלך ??? מה כבר שכחת??? אני כאן להזכיר לך כמה חזקה ונפלאה את תני לכל הארס לצאת שחררי את כל המוגלה אבל זיכרי - יש גם דרך חזרה ואנחנו כאן בשבילך תמיד ובכל מצב זקוקות לפניניך, זקוקות לעידוד שלך ,זקוקות לך שתהיי זקוקה לנו . ברור???????????????????????????????????????? אוהבת מחבקת בשעותיך הקשות . ליז

28/09/2006 | 23:20 | מאת: בובה על במה

אהבתי את זה מאוד תודה דמעה

28/09/2006 | 23:25 | מאת: ליז

האמת... עדיין לא במקום שמוכנה להודות שאני הולכת באותו השביל נקודה רצינית למחשבה - האם זו הבחירה שלי? האם זו אשמתי ? לא יודעת .... קצת קשה לי עם זה. ליז

28/09/2006 | 23:34 | מאת: תום

כדי שזו תהיה בחירה שלך, את קודם צריכה להיות מודעת שיש לך אפשרות בחירה... ואני לא יודעת אם המילה "אשמתי" היא המתאימה... אני חושבת שברגע שאת עושה משהו מבחירה שלך, את לוקחת אחריות ושוקלת את המחיר שאת משלמת... לכן אין אשמים... ו.. קחי את הזמן, תני לעצמך להשאר קצת עם השאלות האלו, תני לתשובות להגיע ... איתך