מתחילה לזהות את התחלת שארית חיי החדשים

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

26/09/2006 | 23:24 | מאת: ליז

חזרתי עכשיו מארוע.... בד"כ מוצאת את כל התרוצים להתחמק. אז יצאתי, והגעתי , והתחלתי סתם כך להסתובב בין השולחנות.... מאוד לא אופייני לי - מעדיפה תמיד למצא את הכיסא הכי קרוב, הכי פינתי, הכי מוסווה. אבל לא הפעם . הפעם התחלתי לפטפט , פגשתי חברות ילדות ואז זיהיתי מישהוא בשולחן אחר ,ונופפתי לשלום -ודילגתי לשולחן הבא ואחרי שקצת דיברנו עיניי נתקלו בזוג חברים ושוב נופפתי לשלום, וצעדתי אליהם בביטחון, וקלטתי - אני מתערה...מה שקוראים בימינו "מינגלינג" וזה הולך לי בטיבעיות... ואני נהנת ומחפשת את השולחן הבא... אכן קורים דברים טובים. סתם כי בא לי לשתף - ברגעים נדירים, בהם אני מתחילה לצאת מהקונכיה. לילה טוב . ליז

26/09/2006 | 23:46 | מאת: בובה על במה

ליז, אני הפכתי בימים אלו, לקוראת שקטה אך לא יכולתי שלא להגיב לך... הרי את מקסימה אותי כל פעם מחדש בתהליכים שאת עוברת בתהליכים שאת עושה עם עצמך.. בשינויים ו...אין עלייך, באמת. מאחלת לך רק התחלות טובות בעז"ה. שנה חדשה וטובה יותר מקודמתה.. ואני בטוחה שתהני מהתוצאות שיהיו לך בסוף התהליך.. את בדרך הנכונה מחבקת חיבוק גדווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווול בובה- חוזרת לשתיקה.(בינתיים)

26/09/2006 | 23:54 | מאת: כנפיים...

הכי חשוב לזכור לעשות מה שטוב עבורך.... שולחת לך חיבוקים... ואנחנו כאן... איתך..

26/09/2006 | 23:56 | מאת: ליז

כבוד הוא לי שלכבודי שברת שתיקה... מקווה שיהיו לי עוד הפתעות כאלו בשבילך. ואולי בעצם לא להתלהב יותר מדי ולהסתפק במה שבא לעת עתה . כמו ששדה כתבה לי מקודם - להנות מהניצחונות הקטנים ולתת להם להאיר את הדרך. התגעגתי - תודה לך יקרה, מקווה שתחזרי בקרוב מחוזקת . אוהבת ,ליז.

27/09/2006 | 07:42 | מאת: .חתולה

את חסרה כאן המון , אבל אחכה לך עד שתחליטי אחרת, מקווה שתמצאי את הכוחות הנפשיים לחזור מתי שטוב לך ואני כאן בשבילך תמיד יפתי חתולה

27/09/2006 | 09:12 | מאת: ליאור

ולמה את שותקת בימים אלו? עובר עלייך משהו? אל תעלמי יקרה שלי..... מ-ת-ג-ע-ג-ע-ת ליאור

26/09/2006 | 23:49 | מאת: .חתולה

מתוקה ונהדרת שלי כל הכבוד לך , את רואה דברים , מזהה שינויים , מבינה שזה חיובי מאוד , אכן כך מתחילים להראות תחילת שארית חייך , ואני מברכת אותך על הכל , זה לא מובן מאליו , זה גם לא פשוט , כל מה שקרה לך לא פשוט , תהני מכל רגע , מגיע לך !!!!! מגיע לך כל הטוב שבעולם , לעולם לא תשכחי זאת גם ברגעי משבר ונפילה , ואני כאן להזכיר לך כדי שלא תשכחי יפתי , חתולה

26/09/2006 | 23:53 | מאת: כנפיים...

כמה שמחתי לקרוא אותך ליז! לקרוא את הדברים הטובים ואיך שאת מצליחה להרשות אותם לעצמך.. אני מאוד שמחה שאת מצליחה לראות ולהבחין בשינויים שחלים בך.. זיכרי שהכל בזכותך! הכל זה תוצאה של העבודה הקשה וההשקעה שלך- בעצמך! כל הכבוד לך ליזזזז :) אנחנו תמיד כאן כדי לשמוע את כל הצדדים של המטבע. איתך...

27/09/2006 | 00:01 | מאת: ליז

איזה מזל ששיתפתי... כי התגובות שלכן כל כך מרגשות מחממות את ליבי ומעצימות את החוויה תודה , תודה , תודה מעמקי נשמתי. ליז

27/09/2006 | 00:30 | מאת: שחף

מצטרפת לקודמותי..... זה כל כך מרגש כשפתאום בהפתעה צץ לך איזה שינוי כזה שאפילו עוד לא ידעת שהוא קיים.... כשאת פתאום יכולה להנות מדברים שבעבר היו מכבידים עליך.... ואז ממש אפשר לחוש כמה משתלמת העבודה הקשה שאת עושה עם עצמך!!!! תודה ששיתפת אותנו.... עשית לי את היום (או את הלילה יותר נכון :)) )!!!! באמת שימחת אותי מאוד!! שחף

27/09/2006 | 09:59 | מאת: תום

קודם כל כל הכבוד לך... ותמיד כייף לשמוע על התוצאות של העבודה הקשה שלנו, שבד"כ הן מפתיעות, אבל כשחושבים על זה, אנחנו עובדות קשה, אז הגיע הזמן שיהיו תוצאות... יש לי הצעה קטנה... לך ובכלל לכל הבנות... לרשום את כל הנצחונות הקטנים, את כל ההשגים שאת/ן מגיעות אליהן וברגעים הקשים, ברגעים שלא מצליחים לראות כלום מלבד שחור... לפנות לרשימות האלה... ומי שתשכח... בשביל זה אנחנו פה, לא???!!! שיהיה יום נעים!

27/09/2006 | 04:07 | מאת: שדה ניר

שימחת וריגשת אותי באופן יוצא מגדר הרגיל... אני טיפוס מאד חם, לבבי, חברותי ופתוח מטבעי ומפתחת קשרים ופותחת סגור לבם של אנשים בקצב מהירות האור בכל אשר אני פונה והולכת... אך בתקופת הדיכאון האקוטי שחוויתי הסתגרתי בביתי, בקונכיתי ובבועתי ובעיקר במיטתי ולא התהלכתי והתערתי חודשים ארוכים בין אנשים לא קרובים ולא זרים ועל כן אני כה מזדהה עם השגך המרשים ועם תחושתך ושימחתך... ולבי מתרונן עמך לרגל הזיהוי והשינוי הפנטסתי החגיגי! הגדלות שבך זוהי יכולת הזיהוי לשינוי כביכול טריויאלי ובנאלי שהתעורר באירוע והעיד בעצם על השינוי האימננטי והמשמעותי שחל בך........ מאד מעריכה את שימת הלב היחודית שלך ואת היכולת שלך לטפוח לעצמך על השכם לרגל הניצחון שכבשת באמצע הדרך... גאה בך יקירה מקסימה שלי. קולהכבוד אפתח לכבוד האירוע המלבב והשינוי המלבלב:-) מחבקת ואוהבת, שדה ניר

27/09/2006 | 07:08 | מאת: ליז

כל כך נפלא שבדברים פשוטים כל כך, (לכאורה) - אני גורמת לאושר ושמחה, וכפי שציינתי בשירשור מוקדם : אחד הדברים המיוחדים שקרו לי השנה הוא שמצאתי את הפורום הזה, ואותכן בנות נהדרות- שיודעות לחבק כשצריך, לעודד כשצריך, לשתוק או לצהול כשצריך, להיות נוכחות בטוב וברע. והצלחתן הפעם לשמח אותי בחזרה - מרגישה שהולך להיות בוקר נפלא . ומאחלת כזה לכולכן . בריאות ושמחה ואהבה. ליז.

27/09/2006 | 09:09 | מאת: ליאור

אולי אשאב ממך מעט אומץ.... בעקרון לא הולכת לשום ארוע. לא יכולה להטמע בין המון אנשים. מרגישה את עצמי הכי קטנה בעולם..... אבל בחודש הבא החברה הכי טובה מתחתנת. ואחד השיקולים שלה בבחירת מקום החתונה, הוא הקירבה אל מקום המגורים שלי....שלא יהיה לי קשה להגיע עם הילדים, ואין מצב שאני אחליט לא ללכת....גם לא יכולה להסביר לה למה..... מקווה שעוד חודש זה הרבה זמן, ויהיה לי מספיק אומץ וכוח, לא לבעס אותה ואותי....