הופכת את עצמי ליעד מבוצר....
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
עוטפת את עצמי בחומות...מתנתקת מהכל ומכולם כי אחרת לא רואה איך אשרוד את התקופה הזאת...לא רוצה להרגיש...לא רוצה לחשוב..ולא רוצה לדבר...מודיעה שנעלמת ונאלמת לפחות לבינתיים..מודיעה כדי שלא תדאגו... תשמרו על עצמכן דמעה
מצטערת לשמוע דמעה יקרה מחכה לך שתחזרי מחוזקת יותר
למעשה זה אומר - מונעת מעצמך כל אפשרות של תמיכה......... האם זה מה שבאמת יעזור? אני בספק.....
אני חושבת שלפעמים את זקוקה להתבצרות.... בכדי לחזור ולהיות מסוגלת לקבל את התמיכה... ואת יודעת... שאנחנו כאן בשבילך... נכון?!!! אז מחכים לך אידה
לעיתים התבצרות של תקופת מה במבצר מפיקה מעמנו את המיטב ומוציאה אותנו מן המיצר.... אז לכי אחר נטיית לבך ותחושתך...כפי שאת מסוגלת... וחזרי אלינו מחוזקת, מחובקת מחושלת ומחשמלת:-) ממתינה לך בכיליון עיניים... שדה ניר.
אנחנו איננו שותקים! השותק הוא רק אתה. המצא מנוחה נכונה לזעקה ולתקוה. שהרי אין לנו הרבה ברירות אלא הסיכוי האחד להגיע ככלות הכל עד היפה, למלא מהדם כוס שמורה כדי להגמיא בה את הנפש ולחזקה ללכת בקו ישר חזרה לעולם. דמעה יקרה ואהובה מאחלת שבשנה החדשה תמצאי את הדרך להגמיא את הנפש ולחזור חזרה חזקה לעולם. לא חייבת לדבר, ולא לחשוב, קחי את הזמן והמנוחה והשקט כבר יאפשר את הצלילות ובהירות המחשבה . איתך - ליז
