מסיכות מסיכות...
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
מסיכות כל הזמן...הבנות שלי צריכות אותי חזקה...המטפלת של הבת האנורקסית שלי ביקשה שאהיה חזקה בשביל הילדה ואני משתדלת אז בבית כשהיא נמצאת אני עם שכבות של מסיכות...ושהגדולה חוזרת מהצבא עם הקשיים שלה אני שוב עם המסיכות...ומול החברות שלי אני גם עם שכבות של מסיכות כי גם להן קשה אז אני אעמיס עליהן גם את הכאב שלי?? מה פתאום! ובטיפול המטפלת נוסעת לחו"ל בעוד שבוע אז עכשיו אני אשבר בטיפול? לא יכולה כי אשאר עם כל מה שיעלה לבד...ואפילו כאן מרגישה לא בנוח בלי המסיכות כי כמה כבר אפשר לשמוע אותי זועקת?? ואפילו כשאני לבד לבד בבית ואני בוכה הכלבה נבהלת ומתחילה לרעוד ועושה פיפי על הרצפה אז מה? גם מול הכלבה אני צריכה לשים מסיכות???? נמאס לי כל כך!!!!!!!!!! מה הטעם???? http://www.starcostumes.com/prodimages/F55381.jpg דמעה
המסכות הזחוחות יקירתי מגנות עלינו מפני מפגעים ושאר מרעין בישין... אך ללא הסרתן מידי פעם באופן מבוקר לא נוכל להשתמש בהן בזמן הנכון! הן לא ישרתו אותנו אלא אנחנו אותן! כאשר השימוש במסכות הוא רצוף ותמידי זה הופך את המשחק לשוחק ואת בבת הצחוק לריצת אמוק...ובעיקר הופך את החיים למשימה בלתי אפשרית.! כאן יקירה בשונה עם בנותיך את יכולה חופשי לכאוב, לזעוק, לפרוק וכן לבכות בקולי קולות ולהיות את באמת ובתמים!!! מחבקת ומחזקת ומאחלת לך ימים יפים יותר. שדה ניר.
הי דמעה יקרה, תנסי להסתכל על זה אחרת.... לדמעה יש הרבה פנים, היא אמא , היא אישה עובדת, היא מגדלת כלב שכפי הנראה מאוד קשור אליה.ובודאי יש עוד המון דברים נהדרים עלייך שאני לא יודעת. וכל אחת מהפונקציות דורשת מיומנויות אחרות. ולדמעה יש את הכישורים לזה לזה וגם לזה... את הכוח והמאבק תשמרי לטיפול וגם שם, וגם לאמא, וגם לכל הדמעות האחרות באשר הן - מותר לפעמים להתפרק...לבכות... ולשוב ולמלא את תפקידן - אז מה את אומרת יקרה??? שולחת חום ואהבה... ליז
דמעה יקרה שלי, בוקר טוב. מסכות? ספרי לי..... אולי יש מקום שכן אפשר להוריד אותן? בטיפול? עם חברה נאמנה שאת סומכת עליה? יקרה שלי, מעייף להיות כל החיים עם מסכה. זה דורש המון אנרגיה...תאפשרי לעצמך להסיר אותה במקומות בטוחים. אל תחששי להסירה בפני חברות טובות. אני בטוחה שיש לך חברות טובות אשר מרשות לעצמן להסיר את מסכת האושר בפנייך. עשי זאת גם את. יכולה להגיד לך שאני תמיד שמחה להיות לצידך....ומעולם לא הכבדת עלי יקרה...להיפך.... אוהבת אותך, ומעריכה את יכולת הנתינה שלך.... יום מקסים ונהדר אהובה. ליאור
אבל את יודעת איך זה......... לא כל יום מוצאים את המילים ואת הכוחות הפנימיים להגיב...... בכל אופן..... אני מאמינה שבחלק מהמקומות המשכות זה דבר הכרחי, דבר שמגן עלינו.... אבל אנחנו חייבות למצוא לעצמינו מקומות שבהם כן אפשר להוריד את המשכות, על מנת שנוכל לנוח ולצבור כוחות להמשך המלחמה....... שנקראת חיים ואני מניחה שכדאי להתחיל ממקום אחד מקום בו את מרגישה הכי בטוחה ומוגנת ולאחר מכן, כשתצברי קצת יותר אומץ, תוכלי בהדרגה להתחיל להוריד משחות גם במקומות אחרים
