שבת שלום

שבת בקרוב.... שתיהיה שבת נפלאה שמש ,ציפורים....קצת ירוק... ומה שבנהם שיהיה עם אנרגיות ואופטימיות ובכלל תחושה טובה אידה

הפסקתי טיפול. לא בא לי על כלום. הולכת לעבודה רק כדי שיהיה מה להאכיל את הילדים. בא לי לתלות את עצמי. אבל יש ארבעה ילדים שאי אפשר לעשות להם עוול כזה. לא רואה בינתיים את האור. אלוהים תיקח אותי עכשיו!!!

שונאת חגים. שונאת סופי שבוע. שונאת את הבני .....ת שהביאו אותי לעולם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ליאורי נשמה למה את מפסיקה טיפול עכשיו ?? מה קורה איתך ? עד שכבר את עושה משהו קטן בשבילך , משהו שאף אחד לא יכול לעשות בשבילך את עוזבת טיפול ? אולי יש אפשרות שהמטפלת שלך תשנה לך שעת קבלה לשיחה ? אני מאוד מבינה שאת חייבת לעבוד כדי לדאוג לילדים , אין כמו דאגה לפרנסת הבית אבל גם הדאגה לשלומך ולרווחתך לא חשובה פחות מזה , אז מאוד קשה לך עכשיו, הלוואי שיכולתי לעזור במשהו , אבל מכאן ועד לייחל למותך ,,,,,,, ומה יעשו אז ארבעה מלאכים יתומים בלעדייך ? את רוצה שהם יפלו לידיים של אביהם ? שהוא יגדל אותם? יקירתי , את חייבת להתעשת בכל מחיר , לא הכל שחור ,צריך המון כוח נפשי ורצון של ברזל כדי להתמודד עם הכל , ואני מאמינה שבזכות המלאכים את תתמלאי בכוח הזה , מחזקת את ידייך יקירה ,מחבקת אותך חזק , ואת לא לבד , את יודעת נכון ? כאן , תמיד בשבילך- חתולה

הכל קשה עכשיו...אין בעצם אור שנראה ויש לך רק חשק לבעוט בהכל...כולל הטיפול וכל דבר אחר שיכול לעשות טוב.... בעצם הילדים כרגע הם אלה שמנעים אותך לקום לעבוד...(אולי הם האור???) ובשבילם את עובדת....אבל לא רק... אולי בין כל המיעוס...והתקופת החגים המתקרבת יש בך משהו שכן נע קדימה....(גם בנפילה??!!) בזכותו את גם כאן איתנו.... אז לפעמים צריך להרפות ובכדי להתחזק...בכדי לעלות.... אני יודעת שקשה....וזו תקופה כזו...ותבוא גם אחרץ טובה יותר ואחרת שגם פחות.... נסי להתחזק מהדברים הטובים...מהימים הטובים... ותזכרי תמיד שאנחנו כאן בשבילך שבת שלום אידה

שבת שלום גם לך אידה כבר מזמן לא בוקר או צהרים אצלי עד שנזכרתי לענות לך על ברכת השבת שלום ולכן גם לא זוכרת את זריחת השמש , ולא ראיתי את הירוק , הייתי כל היום עסוקה בהכנות של לפני השבת , ולאחר הארוחה ישבנו לצפות כולנו יחד בתוכניות הטלויזיה , בני האמצעי וחברה שלו היו בארוחה , ונוצרה בינינו ממש אווירה טובה של כייף , ומתרקמים להם בעדינות קשרים של אמון , חברות ,יחסי קרבה כמו של חברות , משהו די נחמד וקליל עדיין , וזה מצא חן בעיני ,אני חושבת שאחרי חמישה חודשים שהם ביחד מאוד סביר סוג כזה של קשר בינינו ,אני מאוד נזהרת שלא לגלוש לפסים אישיים מידי , עדיף לאט ובטוח , במיוחד אחרי המערכת הכושלת והכואבת הקודמת של בני ,אני חושבת שזה עוד אחד מהדברים הטובים שיצאו לי מהטיפול שעברתי ,ואני די מרוצה מעצמי ומהתגובות שלי בענין ,מה דעתך ? שבת נהדרת ושקטה , שבת נפלאה , אין ספק מחתולה

חתולה יקרה אני חושבת שאת צודקת מאוד. כמה דברים עולים בראשי: זה עניין של גבולות.... יתכן שבעבר היית מתפתה לפתח יחסים קרובים, אולי מהר מדי, אולי עם פחות גבולות.... האישיות החמה, הרצון לעזור, האמהיות , הצורך לשמור ולגנון, באו לידי ביטוי במהירות בפתיחות וללא גבולות.... אני בטוחה שגם עם החברה הנוכחית היא מרגישה את האישיות החמה והנעימה של וחשה עימך בנוח....אבל עם גבול...עדיין לא בת נוספת..... או הגדרה של קרבה אחרת... יתכן שיחסי הקרבה גרמו לאכזבה ואף פגעו בך ובבנך ....בזמן הקשר וכשהקשר הסתיים?? אז בהחלט....גבולות הם ביחסים ובכל דבר כמעט.... אידה

תודה אידה על כל האור האפטימיות והברכות שאת שולחת. תודה על תגובתך לשירשור שלי... וכן , אני עושה עבודה נפלאה וגאה על כך. קצת קשה להסביר איך אני עושה את זה - נראה לי שהתהליך הוא מאוד אישי ותלוי במבנה האישיות , בהסטוריה, גיל ועוד מיליון גורמים אך בעיקר בזמן בחיים שעושים את הטיפול. ואני עכשיו הגעתי מוכנה ומזומנה לעשות עבודה.לאחת זה יקרה בגיל 18 ולאחרת בגילי ( לא לגלות-45) . אני מאמינה שמוכנות נפשית, מודעות וצורך מאוד עמוק להפתר מהעול הזה ,הם התנאים ההכרחיים ליצור מצב של התקדמות בטיפול. גם משתמשת המון בדימיון ובכלים של דמיון מודרך, מדיטציה, יוגה ותרגילי נשימה - כל אלו כלים שרכשתי בשנים האחרונות , ונותנים ערך מוסף לתהליך הטפולי. שיהיה שבוע טוב - ליז