סתם- ערה ומשועממת, אז כותבת כאן.

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

04/09/2006 | 03:34 | מאת: ליז

הלכתי לישון מוקדם והתעוררתי מחלום מטופש ועכשיו לא יכולה לחזור לישון. אז מקשקשת כאן בפורום .... חושבת - מה יש לי לספר לכן? אז קודם כל אין לי דברים רעים וזה כבר טוב... אין לי ילד שעולה לכיתה א' או עבודה חדשה, אז מה כן יש לי??? אוווווווווווווווווווווווווווו , אני עושה עבוד נפלאה עם הגוף שלי , אני לומדת להניח לו, לתת לו לחזור לתנוחה הטבעית שלו, אני מצליחה להשתחרר לאט לאט מהכאב הזה שליוה אותי מאז אותו היום בטיפול, שהתחלתי להרגיש- להרגיש את המקומות שקפאו באותם רגעים קשים ונוראים. אני מזהה איך ההליכה שלי נעשית יותר נינוחה , פחות מקובעת... האמת זה לא פשוט, אני צריכה כל פעם להזכיר לעצמי לשחרר , אבל זה מתקדם יפה ,וגיליתי- שכשאני מצליחה לשחרר, גם התגובות שלי לסביבה הרבה יותר מאוזנות. אם בבמצב הקפוא , כשכולי שריון - כל עימות מורגש גם בגוף , גיליתי- שכשאני רפויה , העימות הוא רק עימות ,שנשאר ברמה המילולית ולא נדבק לגוף שעות אחר כך .וזו תגלית מדהימה שנוסחת מין רוגע מסויים על היום יום. ונותנת תחושה טובה של התקדמות, ותובנה שאכן זה עומד לקרות.... זה יקרה, לאט אבל בטוח - אפשר לצאת מזה. אז בנימה אופטימית זו אפרד מכן . שיהיה בוקר טוב ושבוע טוב ליז.

04/09/2006 | 10:05 | מאת: ליזי מתוקה

ליזי מתוקה, גם שנתי נדדה. אם הייתי יודעת שאת כאן, היתי מדליקה את המחשב. מקווה שהצלחת לישון מעט. לי הראש מפוצץ מחוסר בשעות שינה. בזמן האחרון לא מצליחה לישון רצוף. מקווה שיעבור... ומה שלומך בגדול? שמחה לשמוע על העבודה העצמית שלך. מאחלת לך מכל ליבי שתמשיכי ותאהבי את עצמך...את ראויה לכל הטוב שבעולם יקרה. יום מקסים ליאור

04/09/2006 | 10:06 | מאת: ליאור

04/09/2006 | 12:09 | מאת: שדה ניר

מקווה כי המודעות שלך לגופך רק תגבר ותלך.. ותמשיכי בעבודה המופלאה שלך ובטיפול מואץ בעצמך... חזקי ואמצי נשמה טובה, שדה ניר.

04/09/2006 | 20:18 | מאת: ליז

תודה תודה יקרה, גורמת לי להרגיש מזה מיוחדת!!!!!!!! על כל השירשורים שמתחת , ועל בכלל - שאת כאן, לשורר לי - לשורר לכולנו. מתכוונת להמשיך בעבודה ומקווה לחזור עם עוד מיליון תגליות מרעישות.... מצחיק - כי מתעסקת עם דברים שאמורים לעשות בגיל 16 (מי אמר שאין יתרונות) אפילו יוצאים לי חיצ'קונים .... מאמינה - כאלה קטנים בודדים ומציקים, אך בן זוגי היקר מסתכל ואומר.... בואי'נה את בת 16 בחיבה ואהבה. ונהנה מכל השינויים שקורים אצלי. איך את? בסדר??? מקווה שגם אצלך קורים דברים טובים!!!! הרבה חום ואהבה , ליז.

04/09/2006 | 20:13 | מאת: חתולה

ליזוש נשמה טובה איזה כייף לשמוע דברים כאלה מדהימים עליך , סליחה שאני אומרת יקירתי אבל מה היה קורה אם היית יושנת לילה שלם ולא מתעוררת לך ככה פתאום מחלום ? מה אז לא היית מספרת לנו על התהליך הנפלא שאת עוברת ועובדת על הגוף הזה שהחליט פתאום לתפוס מקום נכבד בתוך הטיפול הזה ? ואוווו חבל על הזמן , רוצה לומר לך , אני לא יודעת אם את שמה לב לענין שאת עובדת על שני מישורים בבת אחת , גם על שיחות עם המטפל שזה החלק הנפשי של הענין , וגם על הצד הגופני שבך שנפגע , זה פשוט פנטסטי , כל הכבוד לך ,את עושה עבודה משובחת יקירתי , מחבקת המון חתולה

04/09/2006 | 20:25 | מאת: ליז

חתולתי, היתה לי כנראה השראה - ויצאו כמה אמיתות , ואני שמחה שכך . ואני שמחה יותר שיש לי עם מי לחלוק. כי התגובות כאן נותנות הרבה כח. לעשות את העבודה בחלל ריק ,בלי הפידבק נראה לי הרבה יותר קשה. ואין ספק שיש פה השראה ואנרגיה שיכולה להניע ... ואת , את חתולתי - אחד ממקורות האנרגיה האלו. מודה , מודה, מודה... ומחבקת חזרה . ליז

08/09/2006 | 08:26 | מאת:

חבל שהתעוררת והיה קשה להרדם....מקווה שבהמשך היה יותר טוב והשינה הייתה טובה , מריעה וכמובן עם חלומות טובים! אבל זה גם פשוט נפלא לשמוע את העבודה שאת עושה עם עצמך בטיפול ועוד יותר כשאת מיישמת .... המודעות שלך לעצמך....לגוף ולנפש שלך...שקשורים ומושפעים אחד מהשני... כל הכבוד ליז נשמח גם תשתפי אך מצליחים לעשות זאת.... גאים בך... אידה