הגיע היום שלי הגדול

רוצה לשתף אתכן כמו שהבטחתי רק רוצה לומר לכן מראש שזה הולך להיות ארוך , אז מי שלא רוצה לקרא גם בסדר ,הגעתי לטיפול כשאני כבר אמא ל-3-ילדים ובעל מאוד תומך,לא ידעתי לקראת מה אני הולכת ,"טיפול", "מטפלת פרטנית" ,נשמעו לי כמשהו זר ומפחיד , מה היא תשאל אותי ? על מה אני יענה לה ועל מה לא ?הרי יש דברים שאני בחיים לא אספר לנפש חיה , יש "סודות" שהולכים איתם לקבר !!! האומנם ???שום דבר מכל מה שחשבתי לא יצא לפועל ,התחלנו מדברים קטנים ויומיומיים , חיים , משפחה , ילדים , הורים ,,,,בום ,המוקש הראשון מתפוצץ ,היה מאוד קשה ללמוד לתת אמון באדם שלא מכירים וזה לוקח זמן כמו שאתן יודעות ,אייך אני אדבר על אמי , על אבי זו בגידה לשמה לא ?אייך מדברים על הדברים הכי "מקודשים " שיש לנו בחיים ? אייך חושפים את כל הכיעור והכאב הזה החוצה ? מהדברים הקטנים והיומיומיים בלי להרגיש , לאט לאט נפתחת לה תיבת פנדורה רוחשת קוצפת ושוצפת בשרצים ,ובלי להרגיש איך המתח עולה ,מתחילות חרדות קטנות , החרדות מתדפקות על נימי הלב והנשמה ,יש אי וודאות מוחלטת בכל מילה שמוציאים מהפה , וואי אמרתי את זה ,,,,זה יצא מתוכי ,,,,,,, ומתחיל עידן של התקפי חרדה , לא בגלל שסיפרתי אלה בגלל שמתחיל שלב ההתמודדות הקשה עם העבר האפל , העבר הקשה ,אותו עבר שמעולם לא עלה על דל שפתי , שמעולם לא שיתפתי בו נפש חיה ,כל נושא שעולה מעביר אותי -7- מדורי גהינום המון כאב נפשי , סבל נפשי , כאב גופני ,כן , לגוף יש שפה משלו ,אני לא מוכנה לשמוע דברים שהמטפלת אומרת , לא יכולה לקבל אותם , לא , זה לא נכון מה שהיא אומרת , זה לא יתכן שהיא צודקת ,מה היא כבר יודעת האא? היא לא היתה שם , אין לה בכלל מושג ,,,,,,, ???? אבל היא צדקה לאורך כל הדרך , אני זו שסרבתי להאמין לה ,כניתי עצמי בכל סוגי כינויי הגנאי האפשריים , מלקה את עצמי , פוגעת בעצמי גופנית , הורסת והורגת את הילדה הקטנה , כן זו המסכנה שהתעללו בה , שהשתמשו בה , שאנסו אותה, שפרצו לה את כל הגבולות האפשריים , כן זו הקטנה שסבלה כל השנים האלה בשקט, אסרו עליה לדבר , אסרו עליה לספר , יש המון סודות בתוכה ,והפחד משתק ,כך עובד מנגנון של ילד שלא מסוגל להתמודד , ואז באים סיוטי הלילה , והלילות הלבנים , ושימוש בכדורי הרגעה כי אם לא אז אני אצא מדעתי , כן כי אני מרגישה שאני משתגעת ,וכן , החלומות שמספרים מה שאני לא מסוגלת להגיד במילים , הכל שם , שום דבר לא נשכח , הקולות , הצבעים , פרצופים , מראות ,והבכי לא בא ,הוא מתעקש להגיע רק עד העייניים ולא לתת לדמעות לרדת , זה יוצר גוש מחנק בנשמה , בגרון , יושב בדיוק על מפתח הלב , אותו הלב שרק סופג וסופג את כל הפגיעות , את כל העלבונות , את כל הרמיסות , את הזלזול , את ההשפלות ,אין בטחון עצמי , אין דימוי עצמי , אין אני , אני רובוט , רק כלי לשימוש אחרים ,אפילו עשיתי חיפוש עצמי אחר זהות אחרת חזקה יותר, לא ידעתי שהיא נצאת בתוכי , היא פשוט התחזקה עם התהליך , כי זה תהליך ארוך מאוד , מפרך מאוד ,תהליך שבתוכו הרגשתי לא פעם איך הלב והנשמה הולכים לאיבוד , התרסקתי כל פעם מחדש , ולפעמים לא יכולתי לאסוף את עצמי מחדש ,ושוב התרסקתי ורציתי למות ,, הרגשתי שזהו זה ,כאן זה נגמר , אין אוויר , לא יכולה יותר ,מרימה ידיים סוף הדרך , סוף החיים , ואז הגיע יום אחד האישור שלי , קבלתי אישור לבכות מהאדם שגזל ממני את הזכות הזו כשהייתי בגיל -5- ,בכיתי את עצמי נהר של דמעות על חיים אבודים שנזלו ממני , בכיתי את הכאב שלי , את ההשפלות והעלבונות , את כל מה שלקחו וגזלו ממני ,את כל מה שעשו לי ונצלו אותי ,והבכי נתן לי מקום לאוויר , לנשימה , הכל השתחרר החוצה , הכל צף ושחה בים הדמעות,כמו ספינה בים סוער עולה ויורדת, כך גם אני , כשאני מצליחה לדבר אני עולה , כשאני תקועה ולא יכולה לדבר , יורדת ושוקעת ,נופלת כי כואב , כל-כך כואב , אבל כאב טוב ,כן , כאב משחרר , כי אי אפשר לעבור את התהליך בלי לעבור דרך הרגש , ורק שם כואב ,ובסופו של התהליך מגיעים לנמל מבטחים כשכל העליות והירידות כבר מאחור , וכן , צריך המון אומץ כדי לעבור את כל התהליך , תארו לעצמיכן שבמקום הזה שהיה רק כאב בלתי פוסק פתאום יש מקום ריק לגמרי , מקום שצריך לחשוב עכשיו איך למלא אותו מחדש ברגשות חדשים, בדברים טובים ,כל הלכלוך שהיה נעלם ,זה פשוט כך , אם תעיזו להסתכל במראה תראו את עצמכם , כל השאר זה מה שאתם חושבים על עצמכם ,תמיד אמרים לנו , תלמדו לאהוב את עצמכן לפני שתוכלו לאהוב משהו ,אבל הנסיון שלי אומר שזה לא נכון , אי אפשר לחכות וללמוד לאהוב את עצמינו לבד , לבד זה נורא עצוב וקשה , אנחנו צרכים שמשהו יאהב אותנו כדי שנרגיש שגם אנחנו יכולות לאהוב את עצמנו , ככה אנחנו בנויים , קבלתי כלים שלא היו לי , אחד מהחשובים היה להפסיק לשתות אלכוהול ( אבי אלכוהוליסט לצערי ) הבנתי שהשכרות לא יוצרת פגמים ( לצורך דחיה ) אלה רק חושפת אותם , למדתי להציב גבולות , לומדת ( עדיין ) איך להתמודד עם הפרעות אכילה , ז"א , להרגיש כן , ולא לרוץ לאכול , להילחם על המקום של הרגש , לתת לו מקום ולא לפחד ,המודעות העצמית שלי השתפרה מאוד , אני לא נגררת ולא נסחפת אחרי כעסים , קודם בודקת בשטח מאיפה זה בא ,,,,,,מטפלת בזה , לומדת להיות יותר אסרטיבית , וכל אלה גורמים לדימוי העצמי שלי להשתפר מיום ליום , הטיפול הזה גרם לי להוציא המון כאב , בכי , כעסים , פחדים וסבל שלא חשבתי שיהיה , ובכל זאת אני אומרת אני אומרת שזה היה תהליך נפלא ,תהליך מדהים , למה ??? בשביל הכלים שקיבלתי , כלים שעוזרים ויעזרו לי בהמשך הדרך כדי שלעולם שוב לא אהיה באף אחד מהמקומות הקשים בהם הייתי ,כדי שכלים אלה יעזרו לי להתמודד ולא להתמוטט , האמת ,,,,,שמאוד מרגש אותי לחשוב על סופו של התהליך הזה , חשוב,,,, תמיד חשבתי שזה לעולם לא ייגמר ,ושהכל ימשיך כמו פעם ,,,,וזה נגמר , וזה נפלא , היום אני מרגישה הרבה יותר חזקה מאי פעם , תמיד חשבתי שהחיים האלה הם רק נסיון כי כדי להצליח צריך מתכון ,,,,, טיפים , יש לי רק אחד , לא להפסיק לדבר עד שייגמרו כל המילים זה לגמרי לא ברור וזה גם לא מובן מאליו תודה לכל מי שקראה עד כאן , בהמון אהבה לכולכן מייאווווווו-בהצלחה לכן

ממש כך. קיבלת את חייך במתנה, חתולה יקרה שלי! אני קוראת אותך... בנשימה אחת... ומתארת לעצמי, באיזה מקום קשה וכואב הייתי בתחילת דרכך... ורק לפני 4 שנים.. ואת כבר אמא לילדים... עברת כל כך הרבה שנים של סבל.. של ייסורים.. של שתיקות ע"ג שתיקות.. והנה עכשיו, תודה לאל, את עומדת במקום אחר. כאילו... "נולדת מחדש... "!!!!! עם נפש ונשמה טהורים וזכים... כל מה שהיה בליבך... שזה המון סלעים כבדים .. וכואבים, הלכו ממך.. בזכות עצמך... חתולונת שלי, אני כל כך גאה בך. אין לך מושג עד כמה... אני בתחילתו של תהליך קשה וכואב... ורק בתחילתו.. אז, אני כ"כ מבינה את גודל הכאב שהיה לך.. במשך כל כל הרבה שנים.. וגם בטיפולים ה-כל-כך קשים האלה. שלאט לאט... ובזהירות בטחת במטפלת שלך, ואחרי שקיבלת "אישור" אז זרמו דמעות מעינייך... והוצאת את ים הכאב שהיה בתוכך.. כל הכבוד לך יקרה הרבה כוחות יוצאים מההודעה שלך. הרבה תקווה להמשך החיים שלי / של כולנו ! לא להתייאש ולדבר .. תודה על הטיפ -אני מאמצת... (ואעשה כל מאמץ ליישם אותו בקרוב). לפני כמה זמן כתבת, ש"מגיע לך..." (כשהיה לך יומולדת). וכן, בהחלט מגיע לאישה ... שהתגברה על כל כך הרבה דברים בחיים... ועברה 7 מדורים גהנום..קשים ביותר ועומדת על שתי רגליים יציבות שנולדה מחדש. אז מזל טוב אישה יקרה, מאחלת לך שהשנים שיעברו עלייך ..יהיו בטוב ושתשתמשי בכלים שקיבלת... - הם חשובים מאוד! כאן ותמיד ..אבל תמיד איתך! (בעערור?!). מחבקת חזעעעקקקקקקקקקקקקק בובה.

גאה בך כל כך יקרה. גאה ומחזקת...ולומדת מה מחכה לי.... ומתחזקת כמובן...איזו דרך חתחתים, ולא ויתרת, ובכל הכח נלחמת ובטוחה שהצלחת. גאה בך המון, אוהבת ומחזיקה אצבעות. רק טוב יקירתי. היי גאה בעצמך. אני כבר גאה בך.... שבת שלום חתולה פרוותית. אוהבת ומשיקה גביע שמנת לחיי החתולה הכי יפה בעיר. שבת מקסימה ליאור

גאה בך בכל רמ"ח איברי ושס"ה גידי! במונולוג החושפני והכן- העוצר נשימה שלך, את זורעת בכולנו תקווה נדיבה כי לאחר כל דרך החתחתים שאנו עוברות בדרך להשגת יעדנו ולאחר שנות התבוססות בביצה הטובענית והתובענית הטמונה במסגרת טיפולית ובתכניה. ולאחר הוצאת כל המוץ מן הפרי התוצאה המקווה לא תתבושש מלהופיע ויתגלה בפנינו ונגלה בתוכנו: פרי הילולים- כדוגמתך!!!! אשריך מה טוב חלקך ומה נעים גורלך כי הגעת כבר אל המנוחה והנחלה שלך! גאה בך ומעריצה אותך אוהבת אותך בכל מאודי ומחזקת את ידך, שבת שלום ומבורך, שדה ניר.

היום הגדול שלך אכן הגיע ובגדול וכ"כ מגיע לך! את זאת שנלחמה את זאת שלא וויתרה לאף אחד , לא לעצמך ולא לאלה שפגעו בך. עברת תהליך ארוך ולא קל , למען האמת קשה מאוד......זה לא קל לדבר על העבר הקשה שלנו ואת לא וויתרת לעצמך , דברת ובכית ונלחמת ועבדת!! מי שעשתה את העבודה זאת רק את , ותראי איפה את היום........רק מלקרוא אותך רואים כמה שהטיפול עזר , עצם זה שאת מדברת על זה ומוציאה את הדברים זה רק מראה שאם רוצים יש תוצאות. כיום את מתחיל יובל חדש , היובל הטוב שלך , יותר בטוחה, יותר אסרטיבית ,אישה שמאמינה וסומכת על עצמה וזה פשוט נהדר. אני מאחלת לך מכל ליבי שהשנים הבאות יפצו על הקודמות ואני מאמינה שכך יהיה את אישה מדהימה , טובת לב, רגישה , תמיד שם למען כולם - פשוט ברכה. אני גאה בך ושמחה בשבילך מאוד , אני מאמינה בך עד אינסוף ויודעת שאת תצליחי. אוהבת מאוד מאוד כאב הלב

איזה יופי לקרא אותך - להתרגש,להתעצב, להפנים, ולשמוח איתך - כל כך שמחה בשבילך. ואת כותבת ומתארת את כל התהליך בשפה שותפת ומרגשת כל כך. והטיפים... אלקט אותם אחד, אחד. ואנסה לזרעם בליבי, להשקותם, ולאפשר להם לצמוח משם. איזה מזל שהגיע היום שלך. ואיזה מזל שאת כאן בפורום לספר לנו... כי אם לא היית כאן, איך היתי יודעות שזה אפשרי? ואיך היתי יודעת שמה שעובר עלי זה תהליך נורמלי ... ואיך היתי יודעת שאני בדרך הנכונה.... ושקשה וכואב זה בסדר , שאי אפשר בלי זה להתקדם וכשהמטפל אומר לי תשארי שם-וזה כואב נורא ואני רוצה להפסיק והוא מתעקש-תרגישי, הוא עושה בשבילי את הדבר הנכון. איזה מזל..... ברכות לרוב.,המון אהבה בחזרה גם לך חתולה יקרה מאוד. ושבת שלום.

בנות יקרות רוצה לומר שלא היה קשה להוציא את הכל החוצה רק בגלל שהתהליך כבר מאחורי , תהיינה מספיק אמיצות כדי להודות סוף סוף שמגיע לכן כל הטוב שיש בעולם הזה , מגיע לכן רק טוב !!!!!!!! ועם התחושה הזו תעשו הכל כדי שבאמת תרגישו טוב עד כמה שרק אפשר , למה לא ??? רע כבר היה לכן מספיק , מעכשיו רק טוב , תודה רבה לכולכן על התגובות החמות של כל אחת ואחת מכן , אהבתי כל מה שכתבתן , ואני מייחלת ליום שבו אני אהיה זו שמברכת אתכן בסוף טיפול כזה קשה וכזה מתיש , שאחריו החיים רק מתחילים , מתפללת מכל הלב שכל אחת מכן תגיע ליום הזה ,תנסו לשאוב כוח מהמילים , כל מילה שלי (כמו שאומרת שדה פורח) חקוקה באבן , תתמלאו בתקווה כי היא קיימת , הכל רק בידיים שלכן נשמות טובות , ואני כאן תמיד תמיד בשבילכן אוהבת המון את כולכן חתולה

אין לי מילים.. פשוט כך.. קודם כל, כשקראתי ממש יכולתי להרגיש את ההתרגשות שלך כשאת כתבת את המילים (תקני אותי אם אני טועה) ממש נסחפתי עם הכתיבה.. ואני כל כך גאה ושמחה לקרוא אותך.. אני לא מכירה אותך כל כך וגם לא נמצאת כאן הרבה.. אבל בכל הודעה שלך יכולתי להבחין באומץ ובכוח שלך.. את צודקת בהחלט... זה בכלל לא מובן מאליו!! כל התהליך הקשה והכואב הזה שעברת... זה רק בזכותך!! ואני עוד יותר שמחה לקרוא שאת גם גאה בעצמך על כך... חזקי ואמצי! תודה ששיתפת אותנו...

חתולה יקרה!!!!!!!! מאוד מרגש לקרוא את ההודעה שלך, וכמו תמיד הסבלנות משתלמת (היה שווה לחכות עד שתכתבי אותה) קודם כל גאה בך המוווווווווווווווווווווווון!!! מאוד מאוד לא פשוט התהליך שאת מתארת ואת הצלחת בו ובגדול, כל הכבוד לך והמו ח"חתים. מאחלת לך שאף פעם לא תשכחי את התהליך שעברת ואיך שהתגברת על המכשולים, שאף לא תפסיק להעריך את הדרך שעברת ובעיקר את עצמך על מי שאת ומה שאת עושה למענך. ושמחסן הכלים שלך רק ילך ויגדל.... מאמינה שסיימת חלק גדוווווול ומשמעותי מאוד בדרך שלך, אך לאורך כל החיים אנחנו עוברים תהליך, הוא ממשיך עד הסוף, אך עכשיו בגאווה גדולה את יכולה להמשיך אותו עם עצמך (וכמובן להעזר בקרובים לך). עכשיו את יודעת ומאמינה שאת מסוגלת... ועכשיו שגילית לנו גם אנחנו יודעות ונהיה פה תמיד להזכיר לך את זה, בעיקר ברגעים הקשים.... ההודעה שלך תורמת המון, והמונהמונהמונהמון תודה על השיתוף... מעריכה המון, ומחזקת... (((איתך)))

תודה לכן בנות מחמם את הלב לקרא את התגובות שלכן , נכון שהתהליך הראשמי הסתיים אבל כמו שכבר נאמר , מעכשיו אני לעצמי , ונכון שהתהליך יימשך למשך כל החיים , עם הכלים שקיבלתי ועם אלה שארכוש במשך הזמן , אני מאמינה שיהיה הכל בסדר , מקווה להיות כאן גם בשבילכן כשהטיפול שלכן ייסתיים , או שמישהי מכן כבר אחרי טיפול ?? אוהבת המון חתולה

חתולה יקרה כל כך נרגשת ושמחה לקרוא אותך... כל כך גאה בעבודה העמיצה שלך..... וזה מתחיל מכך שאת כבר חתולה.....ולא בכנוי הישן... בכך שאת מרגישה היום שמגיע לך... שאת מסוגלת לתת לעצמך.. להעניק לעצמך... להיות במקומות קשים וגם טובים... כי הכל תהליך.... והיום היגעת לנקודה נפלאה בזכות החלטה אחת.... לקחת עצמך בידיים ולהגיע לטיפול.... העבודה לעולם כנראה לא מסתיימת כל חיינו אנו לומדים משכילים ועובדים על עצמנו.. יש לך ארגז כלים מכובד ... יש לך את עצמך...הכי חשוב!!! נצלי זאת....למען עצמך... מגיע לך הטוב ביותר.. מחזקת וגאה בך על הכל... אידה

תודה אידה באמת מרגישה מחוזקת מכל התהליך שעברתי מרגישה אחרת , שונה צריך המון כוח רצון ונחישות כדי לעבור את התהליך הקשה ,המון אומץ צריך המון כוח נפשי להסתכל לאמת בעיניים ולהתמודד עם כל מה שקרה בעבר, מודה לך על המילים המחזקות שלך , ובאמת שהתהליך הצליח להשכיח ממני שפעם הייתי חתולת אשפתות , חתולה