אמא...טריגר

אמא אמורה לאהוב...לא? אמא אמורה לגונן...לתמוך..לעזור...אמא אמורה לאהב את ילדיה וזה לא אמור להיות תלוי בכלום...אמא לא אמורה לנטוש...אמא לא אמורה לברוח...אמא לא אמורה להעלים עין ממה שקורה מתחת לאף שלה...ושהבת שלה צורחת מכאב אמא לא אמורה לאטום את אוזניה..אז למה אמא שלי לא הייתה כזאת????? http://static.flickr.com/25/66944367_6208eec19e_m.jpg דמעה

לצערי הרב מידת היכולת שלה היתה מועטה , בדיוק כמו אמא שלי שמעולם לא ראתה אותי ואת הכאב שלי. את יודעת הגעתי לא מזמן למסקנה שזה לא מרוע פשוט לא היתה לה את היכולת להכיל אותי ולכן היא לא טיפלה בי , יכול להיות שזה בדיוק מה שקרה לאימך. אבל את צריכה להביט על עצמך ולראות שאת לא כמוה , את אמא טובה , אני כל הזמן קוראת כמה שאת דואגת לבנותייך. את מצליחה במשימה שהיא נכשלה ואת עושה זאת לבדך. אני כל הזמן שואלת את עצמי למה היא לא היתה שם לצידי , והיום אני רואה שהיכולת שלה כ"כ קטנות , היא לא רואה נכון את הדברים ורק היום אני מבינה איך היא גידלה אותי.......היא הרסה אותי.....

אמא... נראה לי שזה הנושא הכי מורכב שקיים... יחסי אם ובת.. קראתי קודם שסופסוף את מרשה לעצמך לכעוס עליה.. אז אני רוצה לומר לך... שאני מאוד גאה בך... זה כלל לא פשוט או מובן מאליו... ואני יודעת כמה אמבילנטי זה יכול להיות, הנושא הזה.. וכנראה שיש לך הרבה על מה לכעוס, והגיע הזמן להפנות את זה למקומות הנכונים ולעבוד על זה..

תחושת הנטישה, הפגיעה וההזנחה מצד אמא היא אם כל הפגיעות וההשפלות!!! לשמחתי אינני מכירה זאת ברמה האישית מאחר וזכיתי באמא מדהימה ומקסימה! אך יכולה בנקל לתאר ולשער את מימדי האסון בחיסרון דמות של אם אוהבת, דואגת, מגוננת ותומכת... תשמחי יקירה כי את האנטי תזה של אמא שלך עבור בנותייך!מודל לחיקוי ושיקוי עבורן! וכי חרף החסך הבלתי נדלה שלך את מכילה את בנותיך ומעניקה להם מעל ומעבר ליכולותיך ומשאביך!!! נכון שתחליפים לאמא אף אלו הנאמנים למקור עדיין הנם בחזקת חיקויים! אך בכורח הנסיבות תתנחמי בחברותיך ובקרוביך האוהבים ומצויים לצדך, במקום אמך... חיבוק מחמם ומנחם.. שדה ניר.

בהמשך לתגובתי מעלה... מבינה אותכן... את הקושי... האכזבה... תחושת הנטישה... את הכאב הבלתי נגמר מול אמא.... איתכן אידה

דמעה יקרה למה ??? שאלת המליון דולר , גם אני שאלתי אותה לא פעם ולא אלף , יקירתי הסובלת , לצערי אין למה , יש רק נסיבות כאלה או אחרות ביום שתעיזי להילחם על הרגשות הכואבים האלה ביום שתעיזי לתת לעצמך אישור לכעוס עליה ואל הנטישה שלך באותו היום תתחילי להעריך את עצמך את היותך אמא ואת כל ההקרבות שאת כן עשית למען הבנות שלך תביני שלא כל אחת מסוגלת להיות חזקה ואמיצה כמוך ואני יודעת שאת לא רואה כך את הדברים , האמיני לי , זה עוד יגיע אל תוותרי , המשיכי להילחם , כל הכבוד לך שאת מעיזה לגעת בכאב ןלעבור דרכו , להרגיש אותו , אחר כך זה יכאב הרבה פחות , מבטיחה מחבקת המון חתולה