ההודעה של בובה גרמה לי לחשוב.......

לא יודעת מה עדיף...... תלות כזאת במטפלת שקשה לדמיין אפילו שבוע אחד בלי טיפול או..... מצב שאני נמצאת בו עכשיו - טיפול פעם בשבוע, בין לבין בקושי נזכרת בזה שאני בטיפול, לא מרגישה כלום אם זה עובר ליום אחר ולא ארגיש כלום אם זה יתבטל האמת ששני המצבים קשים ומתסכלים :((( וכנראה שאף אחד מהם לא עדיף

שאלה מעניינת...בתור אחת שהייתה בשני המצבים אני חושבת שכמו בכל דבר תמיד האמצע הכי בריא...והרי אנחנו מומחיות בלראות הכל או שחור או לבן אבל אם רק נצליח לראות קצת את גווני האפור נראה לי שזה מאוד ישפר את ההרגשה...מה דעתך? דמעה

את צודקת לגמרי דמעה יקרה לא יכולתי לומר זאת טוב יותר ממך כתבתי לך למטה תגובה שחפית - גמלך כתבתי חתולה

ברור שהאמצע זה הכי טוב הכוחמה היא להגיע לאמצע הזה..... וזה דורש זמן ועבודה רבה וכדי שזה יקרה צריך רצף של טיפול וכשהטיפולים כל פעם נקטעים באמצע וכל פעם עוברים ממטפל למטפל קצת קשה להצליח להגיע לאן שרוצים

תלות כל קצוניות היא קשה... ויש להגיע לאיזון.... אך יש לזכור גם מעין היא מגיעה התלות.... כאשר קיים החסך הבסיסי ביותר אצל נפגעות תקיפה מינית הצורך בתלות הוא בסיסי בכדי לצור ולבנות מערכת יחסים בטוחה, בכדי לגדול ולהתפתח ולהגיע בסופו של דבר לאוטונומיה.... כדאי לקרוא: http://www.macom.org.il/Dependency-in-the-Treatment2.asp אידה

כן אני יודעת, יודעת שהתלות היא הכרחית אבל מה קורה כשלא נוצרת תלות? אין סיכוי גם להיווצרות יחסים טיפוליים טובים? ואז בעצם אין טעם לטיפול כזה?