אני כל כך מפחדת

מפחדת משני דברים מנוגדים: מפחדת להישאר בלי עבודה ומפחדת להתחיל עבודה חדשה כמעט ולא מרשה לעצמי להרגיש את הפחד מעבודה חדשה, אבל הוא קיים והוא חזק הפחד הגדול ביותר הוא מאנשים שאני לא מכירה ושאיתם אצטרך להיות בקשר אני מרגישה כאילו שיש בי שני אנשים שונים - שחף מלאת ביטחון עצמי, אסרטיבית, חזקה, יודעת לעמוד על שלה, יודעת להציג את עצמה על הצד הטוב ביותר ושחף המפוחדת, השתקנית, לא סומכת על עצמה ועל היכולות שלה את השנייה אני כל הזמן משתדלת להשתיק עד כמה שניתן כי היא יכולה רק להרוס אבל היא קיימת, היא לא רוצה לשתוק ואני ממש ממש לא צריכה אותה כרגע

לא יכולת להגדיר את הרגשתך טוב יותר... אני חושבת שלכל אחד יש את החלקים שאת מתארת... אצלך קיים מאבק....בין השחפיות השונות... יש מלחמה... לדעתי שחף האסרטיבית מנצחת...אבל במלחה כמו במלחמה זה קשה ומפחיד.... טוב שאת מודעת להן... נסי לקיים דיאלוג.... תראי שהיא עם הרבה כוחות אידה

שחף האסרטיבית בכלל לא מנצחת, לפחות לא בהכל אם היא הייתה מנצחת, סביר להניח שהייתי מחפשת עבודה בתור גננת ואני מחפשת לטפל בתינוק אומנם אני מרגישה שזה מה שאני רוצה כרגע, כי אני רוצה לחוות חוויה מתקנת - לטפל בתינוק נורמלי ולא בילדים בני 6 שהתפתחותם כמו של תינוקות והם לא מתקדמים וחלקר רק מתדרדרים אבל חלק גדול מהרצון הזה נובע גם מהפחד לעבוד כגננת עם הרבה ילדים ולנהל צוות עובדים מצד שני השחף האסרטיבית כן מנצחת הרי אני לא יושבת בבית משותקת מהפחד, אלא מחפשת עבודה ואפילו במשרה מלאה וכבר הרבה שנים לא עבדתי יותר מפעמיים בשבוע הייתי אומרת שמצאתי פשרה - כן לעבוד, אבל במשהו שפחות מפחיד אותי למרות שאני מניחה שלא כולם סביבי אוהבים את הרעיון אמא שלי למשל די מאוכזבת מכך שאני לא מחפשת עבודה במקצוע אבל אני מרגישה שזה מה שאני מסוגלת כרגע ואני לא יכולה לקפוץ מעל הראש