תודה עמוקה לכל מי שהגיבה לי בשירשור הקודם,

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

14/08/2006 | 02:38 | מאת: גל של כאבבבבבבבבבבבב

לפעמים החוקים מופרים, הגיוני יותר לתפיסה גם לא קל שילדים קוברים הורים ולא להיפך שנה וקצת אחרי שהוא נולד התפרצה המחלה הארורה הזאת כבר בגיל כזה הוא למד מהו סבל וזה כל כך לא פייר זה כל כך לא הגיוני ליויתי אותו ביחד עם החברה שלי בכל התהליכים עקבתי אחרי כל חדשה לגביו גם פיזית גם רגשית והוא נלחם כל הזמן בדרכו שלו ויכל למחלה הזאת ובפעם הרביעית הוא כבר התעייף חברה שלי סיפרה שכמה ימים לפני שהחידק הארור צמח וזיהם את דמו וגרם לקריסת מערכות הוא התאושש ולקחו אותו לכל מיני מקומות ודברים שאהב ורצה וביום חמישי חלה התדרדרות עד מותו בשבת לפנות בוקר אמרו שהוא לא סובל יותר נכון הוא לא סובל ועכשיו הוא עם המלאכים אבל הכאב שנשאר אחריו האנשים החיים שמנסים להתמודד עם אובדן עם חלל עצום שנפער פתאום מארבעה ילדים הם שלושה וזה שבר בתוך השלם השלישית עכשיו הקטנה הוא היה אחריה זה נורא זה לא מסתדר בראש בשבעה מדברים עליו על הסוף על ההתחלה בכי וחיוך, מתערבבים להם זכרונות והלב מסרב לקלוט וזה כל כך קשה לי לראות אותה עם כדורי הרגעה נאחזת בכל כוחה והמחשבה רגע אחרי שיקומו מהשבעה והיום יום שהתרגלו אליו כבר לא יהיה אותו דבר וזה מצמרר והתמונה הזאת שנראית כמו הזויה בית קברות בלילה כלב צעצוע וכובע שאהב על הרגבים מונחים נחרטו לי חזק

לקריאה נוספת והעמקה
14/08/2006 | 06:10 | מאת:

14/08/2006 | 13:21 | מאת: שדה ניר

את מטיבה לתאר ולצמרר.. ואני רוחשת לך אמפאטיה וסימפטיה גוברת והולכת בשל כך... מחזיקה את ידך ומטי את כתפי למענך... (((((((((((((((((((((((((((((גל))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) ומצפה עמך בצוותא לימים יפים יותר. שדה ניר.

14/08/2006 | 15:48 | מאת: תום

אני קוראת את ההודעות שלך על המקרה הנורא הזה וזה משאיר אותי ללא מילים, מבחינתי זה הדבר הכי קשה שיכול לקרות... קוראת את השיר שכתבת ואת ההודעה הזו וזה כלכך עצוב וכואב... בכלל לא יודעת מה יכול לנחם ברגעים כאלו... הדבר היחיד שיכולה לחשוב עליו זה לא להשאר לבד... מצטערת שבלי הרבה מילים.. שולחת חיזוקים....

15/08/2006 | 01:25 | מאת: גל של כאבבבבבבבבבבבבבבב

ליד חברה שלי אני מנסה להיות חזקה לנחם לחבק לעטוף שמרגישה שאני רוצה לבכות אני הולכת החוצה לעשות סיבוב הבית הקודם שלי שנאלצתי לעזוב נמצא גם שם אז זה טעון גם אחר כך אני מתפרקת בבית היום הבת שלה רק בת 11 עד עכשיו היתה חזקה ליד חברה שלי והיום שחברה שלי טיפה התאוששה היא הרשתה לעצמה לבכות הלב שלי נקרע לגזרים וחברה שלי חיבקה וליטפה אותה דיברה אליה והרגיעה אותה לאט לאט ופשוט לא היו לי יותר מילים מדהים כמה נפש האדם יכולה להכל אייך ברגע אחד מתחזקים שרואים את האחר מתפרק ונשבר תודה על שליחת החיזוקים