נופל וקם

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

06/08/2006 | 03:33 | מאת: כנפיים...

הדרך ארוכה ומפותלת אני נופל וקם נופל וקם אף פעם לא מספיק ללכת אני נופל וקם עובר גשר ועוד גשר אני נופל וקם נופל וקם כמה ארוכה היא הדרך אני עומד איתן עם ראש מורם. (נופל וקם/ שבק ס') ושיר שאני מאוד אוהבת- ביום שמש יפה/ עברי לידר. ביום שמש יפה אני פותח חלון שיכנס קצת אור לדירה ביום שמש יפה מסתכל מסביב ומבין מה שרציתי קרה ויש שמש בחוץ העולם מחייך אלי זה חיוך אמיתי האהבה שלי שקשה בשבילכם היא טובה בשבילי היא טובה בשבילי, אז היום אני לא נותן לה ללכת בדיוק כשרציתי לקבור את הכל ולקפל את הדגל ועד שמצאתי אמת אמיתית והיא שמה לי רגל תחזיק במוטות שתקעו אנשים ותקשיב זה נגד הרוח מעיפה בניינים ונותנת לי כוח ביום שמש יפה אני קם מאוחר ופותח חלון לרחוב יש מיליון אנשים שעוברים לפני קצת רחוק וקצת קרוב ויש יופי של ים והאוויר כבר נקי מהגשם שהיה כאן אתמול האהבה שלי, אם זה חיוך אמיתי אני הפסקתי לשאול אני הפסקתי לשאול, אז עכשיו אני לא נותן לה ללכת ועד שמצאתי אמת אמיתית והיא שמה לי רגל.............. לקח לי הרבה זמן והרבה עבודה להאמין לעצמי.. לסמוך על עצמי.. להבין שאני לא מדמיינת ולא ממציאה.. אז איך הוא (אבא) תמיד מצליח לערער לי את הבטחון? תמיד הוא גורם לסערת רגשות אצלי... לא יכולה אפילו לומר או להגדיר בדיוק את התחושה... אבל תמיד כשאני נרגעת ממנה אני לומדת משהו חדש.. יוצאת מחוזקת.. תמיד אמרתי שלכל דבר יש סיבה.. רק קצת קשה לזכור את זה לפעמים... מה שבטוח, הרבה עבודה עוד לפני... אבל יהיה בסדר בסוף, נכון??? טיפה טיפה אני חוזרת לעצמי טיפה טיפה אני אוספת את השקט שלי אולי אפילו מתייפה טיפה טיפה (טיפה טיפה/ מירי מסיקה) (וואוו כמה שירים אופטימים בהודעה אחת... כנראה שאני ממש מנסה לעודד את עצמי...)

06/08/2006 | 07:47 | מאת: בובה על במה

כנפיים, אשמח להזכיר לך מידיי פעם... וכן, כששחור מידיי אנחנו שוכחים ... שמחתי לקרא אותך, גאה בך על העבודה העצמית שאת עושה, זה לא מובן מאליו ולא פשוט כלל. המשיכי כך בוקר נפלא בובע

06/08/2006 | 07:48 | מאת: בובה על במה

כנפיים, אשמח להזכיר לך מידיי פעם... וכן, כששחור מידיי אנחנו שוכחים ... שמחתי לקרא אותך, גאה בך על העבודה העצמית שאת עושה, זה לא מובן מאליו ולא פשוט כלל. המשיכי כך בוקר נפלא בובע

11/08/2006 | 07:13 | מאת:

כנפיים יקרה מה שלומך? הצלחת להתעודד? (נורא קשה לשחזר הודעה אחרי שנמחקה....וזה מה שקרה...) כמה קשה להאמין בעצמך...וכמה קל לערער את האמון בעצמך..... לא תמיד ישנה הכוונה לערער או לחבל וזה נעשה מתוך כוונה לעזור לכוון...לתת תשובות....אבל תשובות מתאימות רק לאותו האדם.... הטוב ביותר להתרחק ממי שלוקח מאיתנו את הארגיות את האמונה שלנו מעצמנו....אך לא תמיד זה נכון ולא תמיד זה אפשרי....במיוחד מול הורה... הדרך היא לדבר....לגשר או לסנן.....את מכירה את הסיפור על הצפרדע החירשת? בזכות החרשות שלה...ניצלה..... אז לפעמים צריך לסנן לשמוע רק את הדברים המחזקים.... זה לא קל אני יודעת.... אבל בהחלט אפשרי.... מחזקת אותך אידה