ושוב שמעתי את השיר הזה
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אני כל כך מתחברת למילים.... אמצע בלוז \ ריקי גל "אם יש ירידה עד לתהום אני הראשונה שיורדת ואם אראה סולם לשומקום אני אטפס לא רועדת. למעלה או למטה דיכאון או שיגעון רגע חגיגה ורגע פצע. למעלה או למטה ילדה אבודה לעולם לא תדע להיות באמצע אני צריכה לצאת מזה לבד קשה לי אליך לגשת מחכה שתושיט לי יד מבלי שאני מבקשת. לא בטח שאתה אינך אשם אני קרוסלה משוגעת שיורדת מהר וקשה ועולה ויוצאת מהדעת. למעלה או למטה דיכאון או שיגעון רגע חגיגה ורגע פצע. ילדה אבודה שאף פעם לא למדה אף פעם לא למדה להיות באמצע. אם יש ירידה עד לתהום אני הראשונה שיורדת" דמעה
דמעה יקרה... לא זוכרת שמעתי את השיר הזה, אבל הוא נראה מוכר. של ריקי גל? בכל מקרה, אני בהחלט יכולה להבין למה את מתחברת אליו... הוא לא פשוט בכלל... אבל יש בו איזה אלמנט של בחירה לא? היא בוחרת לרדת בתהום במקום לחלוף לידה בראש מורם ולהמשיך הלאה.. את יכולה לבחור אחרת!! ואולי אפשר גם לנסות לשנות לו את המילים קצת? מה את אומרת על: אם יש עלייה עד לאור אני הראשונה שעולה בה.? נכון, עליות הן קשות יותר... אבל איזה הרגשה טובה זה כשמגיעים לפסגה? רוצה לנסות להמשיך להחליף את המילים למה שמתאים לך? בכל מקרה... מקווה שעובר עלייך לילה שקט...
לא רואה הרבה בחירה...אני בכל מקרה נשאבת לגבהים...אין לי ממש שליטה על זה...כל דבר קטן יכול לזרוק אותי למעלה פתאום...מילה טובה...חיוך..הרגשה שאכפת למישהו ממני...ואז מהמקום הגבוה הזה הנפילה כל כך כואבת..והבעיה היא שתמיד אבל תמיד באה נפילה... אהבתי את הרעיון לשנות את המילים...אחשוב על זה... דמעה
השיר מבטא אותי נאמנה!!!!!!!!! ותודה לך על הציטוט המדויק....
