טעם הבדידות

טעם מר, טעם כואב, שגרתי, מעצבן. כיצד חייה של בחורה בשנות ה- 20 צריכים להראות? יציאות, בתי קפה, פאבים, יציאות עם בחורים, כיף, הנאה, טיולים.....עוד ריב עם החבר וואו שאלה יהיו הצרות שלי.... את שנותיי היפות כבר איבדתי. לא ילדות, לא בגרות ולא נעורים. במקום זה כאב הציף אותי ואת חיי. בגרות מהירה, התנסות בכל נושא והיום? היום ליבי ריק. פשוט ריק. אושר? האם קיים דבר כזה? חיי כבדים עלי. הכל גדול עלי. ברזל ענק נעוץ בליבי ובנשמתי. רוצה לחיות! רוצה להנות! רוצה לשמוח! אך לא.......לא זוהי המציאות.קמה בבוקר לעוד יום שגרתי וטעון...... רוצה שהכל יעבור, שהכל יהיה בגדר של זיכרון מר!!!! נשמתי שוות ערך לחיי אישה בשנות ה 40+ לחייה ואני בסה"כ בת 23 !!!!!!!!!!!!!!!!!! דייי! רוצה חיים רגילים, חיים נורמאלים! מה אני בסה"כ מבקשת??? לא הרבה - מעט שלווה, מעט שמחה בלי בדידות!! מילה רעה!

כאב הלב.... מצטערת לשמוע שכך את מרגישה... הבדידות היא הרגשה מאוד קשה... אי אפשר לחיות בתוך זה כלכך הרבה זמן... לפני הכל את צריכה להיות חברה של עצמך, ולרצות לעשות עם זה משהו... גם אם זה דורש ממך הרבה כרגע, קצת להתאמץ וליצור מפגשים עם חברות, להכיר אנשים.. יודעת שזה דורש המווווווווווון וזה לא פשוט אבל עוד יותר קשה זה לחיות בבדידות הזו וכן הגיע הזמן לחיות!!!!!!!!!!!!!!!!!!! (ולא רק לשרוד) איתך...

תום, זה מאוד מורכב. אני מבינה את כוונתך, אך במקרה שלי זה ממש בעייתי..... כמו שאמרת אי אפשר לחיות עם זה הרבה זמן - אין ספק שאת צודקת. נראה כמה זמן אני אחזיק. תודה שאת פה.

ראשית לכל: את בחורה מדהימה ונראת צעירה מכפי גילה! לגבי התחושה הקשה האופפת אותך זכרי כי היא ברת חלוף... והאמיני לי בילויים ופאבים כשיגרה וסחררה של בחורים חרמנים מחזרים- הכל בלוף... אני מאמינה בך ובתעצומות הנפש העצומות שלך כי לאחר טיפול העשרת אלפים (תרתי משמע) שאת משקיעה בעצמך את תהיי במקום אחר ותחושי אחרת לחלוטין... ניסיון החיים העשיר שלך יהווה לך יתרון והבגרות העצומה שלך אף הוא יהא בבחינת כישרון וכרונולוגית תהיי עדיין צעירה ויפה שכוחותיה במותניה לחיות חיים מלאים, מאושרים ונורמטיבים. חיי שגרה מספקים לצד הנאות ובילויים מדודים. אני מאמינה בך. הגיע העת שתאמיני בעצמך. (((((((((((((((((((((((((((כאב הלב))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) מיחלת ליום שתשאי בכנפיך בשורות טובות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אוהבת וחושבת עליך, שדה ניר.

כמה יפה מצידך. תודה רבה, גרמת לי לחייך על הבוקר! ( איזה כיף לי ) שבת שלום יפתי. אוהבת

לבבית יקרה שלי, כל כך מבינה.. מרגישה שהוצאת לי את המילים מהפה... לקחו הכל ילדות, בגרות... ועכשיו את שנות הפריחה.. הכל נגזל. אבל לא עוד בובית, תזכרי שזה זמני את חייבת לזכור ! לבדידות אכן יש טעם מר וכל כך רוצה שיהיה לך טוב.. שלא תיהיי לבד. שתחזרי לחייך. לחיות ולפרוח כמו שבת בגילך עושה! ..........כל כך מבינה אותך, אין לך מושג עד כמה ! איתך, בכל מצב! את ל-א === לבדדדדדדדד ! ! ! ! ! ! ועוד יהיה טוב יהיה! מחבקת המון, אני.

כאב לב יקרה, נסי כמו שכבר אמרו לפני ,קודם כל להיות החברה של עצמך, פנקי אותך, עשי משהוא מיוחד למענך, הרשי לעצמך לאהוב ולחבק אותך, ותגלי חברה אמיתית- אולי החברה הכי טובה שאת יכולה למצוא..... אחר כך - זה כבר יקרין החוצה , האהבה העצמית תאפשר לך להכניס גם אנשים אחרים פנימה. אל תהיי עצובה ... זה באמת מאוד מאוד מכאיב בלב ... את חייבת להוריד קצת מהעול הזה . בבקשה ממך ... תני לך קצת אויר יקרה . מחבקת חזק חזק ... אולי זה יעבור דרך המסך. כאן איתך, ליז

תודה שאתן פה, תומכות....עשיתן לי טוב! שבת שלום ושקטה

כאב הלב יקרה... כל כך מבינה אותך... המון פעמים עברנ בראשי המחשבה שהתחושה הזו שאת מתארת... חשוב לזכור שזה ביידים שלנו עכשיו... עכשיו זה כבר תלוי בנו... אנחנו מחליטות מה אנחנו עושות אם הדברים ולאן אנחנו לוקחות אותם.. איך אנחנו מתמודדות איתם... את רוצה להנות? לשמוח? ל ח י ו ת ? תחליטי שלשם את תגיעי! ותפעלי לשם כך... השקיעי הרבה מכוחותייך העצומים כדי להתמודד עם הדברים ולהגיע למקום הזה שאת מייחלת לו... אני יודעת שלפעמים זה ממש מעצבן לשמוע וקשה להאמין, אבל עכשיו זה באמת ביידיים שלנו... ויש לך כוחות גדולים... נצלי אותם לטובה! אנחנו איתך...