לילדה שבתוכי

את בוכה בתוכי את מציקה לי את צורחת וקולך לא נשמע דברי אליי ילדה דברי כדי שאשמע דברי ואל תלחשי תוציאי את כאבי את בוכה וקולך ולא נשמע ועוד את מבקשת עזרה! איך זה שאת לא משתפת פעולה. אז את נחנקת, אני מבינה אבל לפחות תנסי להוציא מילה רק מילה לא ביקשתי יותר רק מילה ולאט לאט המשפט יצא מילים ועוד מילים שהתחברו למשפטים שיבטאו את מה שכואב שירוקנו את מה שיושב על הלב.. אז למה את עקשנית, למה את סוגרת את עצמך את לא מבינה שאת מזיקה לי? את לא מבינה שאת מפילה אותי? שוב את רוצה שניפול? רק לפני יום היית בסדר איתי וכבר עכשיו, שוב בוגדת? שוב מאכזבת? את לא מבינה שכבר נמאס לשמוע שכואב לך... את לא מבינה שהתייאשתי מהשתיקות שלך? אז כואב לך......... ? ת ו צ י א י ת ש פ כ י .. את הכאב אל תשארי איתו לבד. זה יעשה לך רק רע לא טוב בכלל... ושוב את מאכזבת ושוב פוצעת את עצמך רק דם את אוהבת לראות רק חתכים את רוצה שיהיה לא מספיק לך הסימנים שעל היד? לא מספיק הרסו את חייך, את ממשיכה לעשות זאת? תדברי או שאעזוב אותך או שיעזבו את שתינו.. ונשאר לבד במערכה כמו פעם.. כמו תמיד.. תדברי או שהתנטשו אותנו כי בגללך, שונאים אותי כי בגללך, יתרחקו ממני. כי בגללך רק בגללך. ילדה, לפעמים אני רוצה לסלוח לך לקבל אותך אליי כמו עכשיו שאני נותנת לך את הבמה שתדברי.. שתוציאי... מתי בפעם האחרונה דברתי אלייך יפה? מזמן לא... ואפילו הרגתי אותך, ועכשיו.. הבמה שלך ילדה, רק תדברי.... אל תשמרי בלב כי הדמעות העצרות מרות מכל כאב... רק תדברי... רק... ותפסיקי להיות חנוקה בתוכי. כי זה הורג אותי זה גורם לי לקריסה.....שוב! תפסיקי כבר לשתוק בתוכי ! כי הלב לא עומד בזה והגוף מתמוטט והלב נמחץ ואני נעשית חלשה מכדי לטפל בך ילדה. מחבקת למרות שאת מעצבנת! ומקווה שכבר תקשיבי לי את, כן.. את הילדה שבתוכי

הלב נחמץ מהמילים הכל כך כואבת. מקווה ומאחלת לך שיבוא יום ותוכלי לקבל את הילדה הזאת...לאהוב אותה...להשלים איתה... מזכירה לי שיום אחד בטיפול אמרתי למטפלת שלי שבא לי לרצוח את הילדה שבי....והרגשתי בדיוק מה שאת מרגישה עכשיו. כך שאני ממש מבינה אותך. מקווה שתתחברי אליה יום אחד. הלוואי. שולחת לך חיבוק של ניחומים. לילה טוב מתוקה. ליאור

בובה לי בובה לי יקרה...... נסי לדבר בשבילה , נסי להגיד את הדברים בגוף ראשון, תתחילי לאט לאט ואולי תתאחדנה הגיבורה והאמיצה שאת היום וחסרת האונים של פעם אותו האדם הבנוי משלל רגשות, יכולות, תכונות. אותה בת אדם שהתפתחה וגדלה והתעצמה מאוד מאוד. נשיקות לילה טוב , נסי להזכר ברגעי ההתעלות שם בקבר הצדיק... עצמי עניים , נשמי עמוק וחיזרי לשם לכמה שניות שיתנו לך המון כח. מחבקת ליז

בובה יקרה... לא יכולתי להתעלם מההודעה השאת, כי כלכך מבינה אותך... זה תמיד היא... היא אשמה! היא רוצה לראות דם! היא רוצה חתכים! והאמת שהיא רק רוצה מקום... היא רוצה להיות חלק ממך, היא רוצה שתקבלי אותה שתהיי איתה, שתאהבי אותה... יש תרגיל נחמד שאת יכולה לנסות כדי ליצור איתה קשר ובאמת לתת לה מקום... תנסי להתכתב איתה... את כותבת ביד ימין והיא כותבת ביד שמאל... שיהיה בהצלחה .. איתך..

בובה - נשמה טובה קוראת אותך ועיני מתמלאות דמעות , הכאב המוכר של ,,,,",תדברי כבר , את חונקת גם אותי" "כי בגללך, שונאים אותי " " כי בגללך , יתרחקו ממני ", יקירתי , זה לא יקרה נכון שהדמעות העצורות מרות מכל כאב , ואת ,,,,,,, בובונת , איפה זה שם אותך ??? הפחדים שלך ממה שאת עשויה להרגיש מה זה עושה לך ??? ספרי הכל , אל תשאירי בפנים , לבד ,,, את אמיצה ולוחמת , את לא תוותרי לה נכון ??? את לא באמת תתני לגוף להתמוטט נכון ??? תעזרי לה לצאת החוצה ולדבר יקירתי , רק את יכולה , רק את מסוגלת , את רק צריכה להחליט שזה מה שאת הולכת לעשות , לא לוותר לה בכלל , הושיטי לה יד חזקה תומכת ובוטחת בלי פחד , את מסוגלת ולא חשוב כמה זה קשה , ואני יודעת כמה קשה ,קשה אבל לא בלתי אפשרי יקירתי , לילדה קשה כל-כך ואת תהיי לה אם ואחות ,את תהיי לה משענת ומקפצה , את תהיי לה כל מה שהיא זקוקה כי לה משהי אחרת כדי להציל אותה ואת הנשמה הכואבת שלה -שלך , מחבקת המונים - חתולה

על תגובות המחממות ת'לב! על התמיכה האדירה. מקווה לא לאכזב בעיקר את עצמי מקווה להמשיך ולהילחם להשיג את הטוב שמגיע לי שקיים איי שם.. אבל, הילדה הקטנה שבי חונקת אותי ובאמת שאין כבר אוויר. ואין יותר כוחות.. אין לי כוחות אליה ולאחרים אין כוחות גם בשביל שתינו. שיגענו את כל העולם... ומידיי פעם אני שוקלת לחזור לשתיקה. אבל ממנה לא יצא לי כלום רק יותר ויותר סבל.. אבל גם לדבר אני לא יכולה לא מסוגלת מרגישה לבד מרגישה חשופה מידיי והנה שוב, הילדה צועקת לעזרה אבל לא מדברת אף מילה והכל כואב ואני מנסה.. באמת שאני מנסה אבל נחנקת ושותקת. מה עושים? איך ממשיכים? איך מרגישים טוב יותר? איך מתקדמים הלאה בחיים? איך?????????????? ואגב, תום, בטיפול הקודם שלי, התכתבתי עם הילדה הקטנה שבתוכי. וזה היה קשה ומציף. פוחדת לעשות זאת עכשיו.. מרגישה שעוד לא מוכנה לעוד פעם כזו. ואגב, אני שמאלית.... ! (סתם לידע כללי). וזהו. הולכת לנסות לישון מחר בבוקר ..על הבוקר טיפול - ואז עבודה! ואין לי חשק! עצוב לי. רוצה מי שיחבק.. ואין! לבד.

אומנם יכולה לחבק רק וירטואלית כרגע, ובכל זאת....... זה גם סוג של חיבוק אז מחבקת חזק חזק יודעת כמה קשה כשהכל כואב ומציף והמילים נתקעות איפשהו שם בפנים אם מילים, אולי אפשר להוציא את הדברים החוצה בדרך אחרת אולי אפשר למשל לצייר ביטוי עצמי לא חייב להיות רק דרך המילים גם דרכים אחרות יכולות מאוד לשחרר איתך שחף