קשה- הדאגה האין סופית הזו...

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

25/07/2006 | 07:46 | מאת: ליז

לבן הלוחם, ומדי פעם כשמתגנבת מחשבה על הטיפול שבגלל המצב לא התקיים כבר שבועיים והדברים האחרונים שנאמרו בו שהיו מאוד משמעותיים באותו הזמן... וכרגע, מה עושים איתם עכשיו ? עם אותם דברים שרק לפני שבועיים מילאו כמעט את כל עולמי, הרי עכשיו כל עולמי הוא בני ... שרק ישאר בחיים, שרק לא יפצע .... שרק יחזור כבר הביתה.... אז מה באמת עם כל אותם הדברים? האם נתתי להם יותר מדי משקל ? האם השאלה שתמיד מבצבצת - למה להתעסק עם העבר ? למה לא פשוט לחיות , להמשיך הלאה , האם עכשיו אני מקבלת תשובה ? האם זה אפשרי???????????? עצובה ודואגת, מאוד מאוד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

25/07/2006 | 07:58 | מאת: חתולה

ליזוש - נשמה טובה ויקרה אין שום קשר בין שני הדברים , הדאגה לבן שמשרת במלחמה תמיד נמצאת בעדיפות עליונה על כל רגש אחר וכל טיפול שעמד על הפרק , אני רק לא מבינה למה הפסקת את הטיפול , שבועיים הם המון זמן , ויכולת לדבר עם המטפל שלך על כל הפחדים וכל החרדות שמלוות אותך דווקא עכשיו , יכולת כן להעזר בו במצב שבו את נמצאת , את הולכת לטיפול לא רק כדי לדבר על העבר אלה גם על ההווה , ואין דבר כזה של לתת יותר מידי משקל לדברים שלך , זה עולמך הפרטי שסוף סוף את נותנת לו מקום וביטוי מה שלא עשית מעולם , אולי תחדשי את השיחות שלך עם המטפל , ודברי איתו על כל מה שעובר עליך , זה אומנם לא העבר שלך , אבל זו בהחלט את , כן את זו שצריכה תמיכה נפשית ועזרה , אז אל תתבישי וטפלי בעצמך יקירתי ,אל תשכחי שליז היא לא רק עבר , היא גם הווה וגם בעזרת השם עתיד , מחבקת המון חתולה

25/07/2006 | 08:02 | מאת: ליז

הי יקרה, פשוט הקליניקה נסגרה כי היא באיזור המתווח. והאלטרנטיבה דורשת ממני נסיעה ארוכה מדי ועדיין תחת האיום.כך שוויתרתי על התענוג. מה שמוזר שאני ממש לא מרגישה צורך לחזור לטיפול זה פשוט לא בראש שלי.

25/07/2006 | 10:08 | מאת: ליז

דבריך נוגעים ללבי.... אנצור אותם ואשמרם , על נייר המדפסת שלי ובתקווה שיצליחו לחלחל טוב טוב לראש. תודה חתולה יקרה מקסימה וחכמה על שהארת את עניי. ליז

25/07/2006 | 17:03 | מאת:

הדאגה האין ספית מתעצמת במצב של עכשיו... במקום שבנייך מוצב... האם הוא מדבר איתך? מעדכן? אני חושבת שיש בהחלט מקום להיות בטיפול כיום דוקא בגלל כל מה שקורה... יש מקום להתמודד עם דברים שאת מתארת גם במצב הנוכחי... מחזקת ומתפללת שבנייך יחזור הבייתה בשלום יחד עם כל חיילי צהל אמן אידה

25/07/2006 | 22:56 | מאת: שדה ניר

אין מלכות נוגעת בחברתה! חזקי ואמצי ותאמצי את בנך - בריא ושלם בקרוב ממש אל חיקך! אור ואהבה, שדה ניר

25/07/2006 | 23:00 | מאת: ליז

25/07/2006 | 22:58 | מאת: ליז

תודה על החיזוקים, בינתיים מאז יום ראשון בערב לא היה איתו קשר .. אבל עלי להתחזק מהאמירה NO NEWS IS GOOD NEWS ולנסות להרגע. בזכותכן יצרתי קשר עם המטפל ויש מצב שנפגש בשבוע הבא גם אם המצב לא ישתפר במקום זמני מחוץ לתווח הרקטות ויותר קרוב אליי מהמקום בו הוא מקבל כרגע. תודה יקרות מחבקת , ליז.

26/07/2006 | 00:28 | מאת: שחף

הז כל כך ברור וטבעי הדאגה שלך לבנך אני מאוד שמחה שיצרת קשר עם המטפל המצב עכשיו מאוד לא פשוט ומאוד חשוב שתהיה לך תמיכה שלא תרגישי לבד עם הכל תשמרי על עצמך שחף

26/07/2006 | 00:29 | מאת: שחף

הז כל כך ברור וטבעי הדאגה שלך לבנך אני מאוד שמחה שיצרת קשר עם המטפל המצב עכשיו מאוד לא פשוט ומאוד חשוב שתהיה לך תמיכה שלא תרגישי לבד עם הכל תשמרי על עצמך שחף

01/08/2006 | 23:33 | מאת:

מה שלום הבן שלך? מקווה שיש לך קשר איתו והכל בסדר אידה