כותבת או לפחות מנסה..
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
תיהיו חזקים כולם אומרים כולם מחבקים תומכים מאמינים גם אנחנו מאמינים בצבא גם אנחנו מנסים להתחזק לחזק ויש רגעים שהכוחות אוזלים והגוף רועד למרות שמשדרים שהכל בסדר והכל מתפרק והבית זה לא הבית והשכנים הופכים להיות משפחה אחת ולשניות שבהם לוקחים אויר בחוץ מעשנים עוד סיגריה מסתכלים לשמיים ומנסים לחשוב על דברים אחרים ואז.. מתפכחים ומחכים למטח הבא להזעקה הבאה לבום הבא לישיבה החוזרת בממד המחניק הזה ואין לזה סוף ומפחדים ללכת להתקלח כדי שזה לא יתפוס אותנו לא מוכנים ושוכחים שלפני שהכל התחיל עוד הרגשנו רע ורציתי למות ולא רציתי לראות איש.... ועכשיו מקווה שאראה את כולם לעד... ויודעת יודעת שבסוף זה יסתיים ואנחנו ננצח... אבל עוד כמה קורבנות נקבור? ועוד כמה החיים יכולים להשתבש? וה' עדי זה באמת באמת מפחיד וכשזה נוחת ליד הבית שלך והכל סביבך רועד רק אז מבינים עד כמה זה מפחיד ושהמשפט לי זה לא יקרה לא תופס כי אין חסינות לאיש.. שיבוא כבר השקט...
ה י ילדונת, מחזיקה מעמד? דוקא הצלחת לכתוב יפה ולהעביר את המצוקה, ואת הדבר הזה שעוזר לנו לשרוד-פורפרציות, "ועכשיו מקווה שאראה את כלם לעד" מחבקת ומחזקת ומתפללת שיעבור בשלום לך ולכל אהובייך . ליז
ילדונת יקרה כל כך קשה.. ואני מתארת לעצמי עד כמהההה.... לא מקנאה.. באף אחד שצריך להיות שם תחת לחץ ההזעקה הקטיושות.. זה נורא.. קשה לתאר את ההרגשה שמתחוללת.. מקווה שיבוא השקט הזה. שמרי על עצמך מחבקת בובה.
זה נשמע ממש מפחיד להיות בתוך כל זה אפילו מרחוק זה מפחיד....... ולהיות ממש שם....... רק שהכל יגמר כבר ויהיה שקטטטטטטטטטטטטטטט איתך שחף
ילדונת יקרה טוב לראותך כאן... המצב אצלך מאוד בוער... אין שקט ושלווה... וזה לא קל... הפחד מלווה ... מחכים שיגמר.. מחזקת ומחבקת מקווה ומייחלת לימים שקטים יותר אידה
ילדונת יקרה טוב לראותך כאן... המצב אצלך מאוד בוער... אין שקט ושלווה... וזה לא קל... הפחד מלווה ... מחכים שיגמר.. מחזקת ומחבקת מקווה ומייחלת לימים שקטים יותר אידה
תודה על המילים האהבה החיבוק והאמונה תודה זה כל כך מחזק בימים אלו שימרו על עצמכן
