מרטון של החיים

שוב פותחת מוזיקה מחרישת אוזניים לכי לא לשמוע את המחשבות של עצמי לא לשמוע את הרגשות נכנסת למרטון שכל הזמן יהיה אוכל במקרר בשביל בעלי שהדירה תהיה תמיד נקיה כל יום לעשות לפחות שעה הליכה על ההליכון במהירות המירבית כפיפות בטן תרגילים לרגליים לרדת ל-50 קילו לסמוך רק על עצמי לא להזדקק לאף אחד לעטום את עצמי - לא להרגיש כלום חוץ מעייפות להמשיך במרטון עד שאפול מהרגליים

התחושה של - אני משתגעת- מאוד מבהילה, אבל אם חושבים על זה -היא מבטאת את היכולת להרגיש, להרגיש את כל מנעד הרגשות . היכולת החשובה הזאת שמכורח הנסיבות נאלצת לשים בהמתנה מאותו הרגע שהותקפת. אז למרות שקשה , נסי לראות את הצד החיובי ונסי להרשות לעצמך להיות שם. והשתמשי בתכניכות של הרפיה תוך כדי , תרגילי נשימה מדיטציה ו/או דימיון. מקווה שעזרתי ולו במעט. מחבקת ,ליז.

שחף יקרה... המרתון לא חייב להיות שלילי, זו יכולה להיות דרך טובה לפרוק את הכעס.. כל דבר הוא טוב, אם זה לא בקיצוניות... אם ספורט עוזר לך, ואין ספק שזה עוזר, זה משחרר, מוציא אנרגיה... אבל הכל במידה.. תנסי לכוון את המרתוןהזה לכיוון החיובי. ואולי דוקא לא לאטום את הרגשות, אולי לאטום את המחשבות ולתת לרגשות קצת לצאת, קצת להשתחרר... בלי הגיון, בלי יסורי מצפון פשוט להשתחרר! (ויודעת שזה בכלל לא פשוט) איתך..

היום אני כבר יותר בסדר יותר רגועה הייתי ממש באטרף בימים האחרונים מוצפת מעל הראש אתמול גם הייתי בטוחה שהיום אני מתקשרת למטפלת החדשה ומעיפה אותה לכל הרוחות רציתי להגיד לה שזה רק בזבוז זמן שלה ושלי שאני לא מוכנה יותר לסמוך על אף אחד לא מוכנה יותר להיות תלויה באף אחד ובטח שלא במטפלת אבל היום לא התקשרתי........ קמתי היום במצב רוח הרבה פחות קרבי הייתי מדוכאת ובכיתי ולא היו לי כוחות לכלום אבל הייתי חייבת ללכת לבנק, אז איכשהו גררתי את עצמי מהבית ב-12 וחצי ואז אמרתי לעצמי שאם אני כבר בחוץ כדאי לי לעשות משהו שיעשה לי טוב אז נפגשתי עם אמא ואחר כך הלכתי לחברה ואז נפגשתי עם עוד חברה ורק לפני חצי שעה חזרתי הביתה כבר לא בוכה.......

המרתון מסיח את הדעת ומתעל את האנרגיות השליליות- האגרסיות האצורות והעצורות בנו לאפיק הנכון והנבון! ספורט גם ידוע כמשחרר אינדרופינים וסרטונין- האחראים על שיפור מצב הרוח במוח! אז כאשר הכל במינון הנכון- המשיכי בביטחה ובהצלחה במרתון! מחזבקת, שדה ניר.