דמעות זולגות ללא הודעה מראש

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

05/07/2006 | 05:31 | מאת: פרח

תודה לכולם על ההבנה והרצון לחבק זה מאוד מעודד בזמן האחרון כשאני לבד הדמעות זולגות והכאב מתעורר חזק אני בת 35 אמא לילד מקסים בן 13 בן זוג אוהב ומפרגן ואנחנו חיים אהבה גדולה המון שנים [מגיל 17] בזמן האחרון אני לא סבלנית אליהם פוגעת בהם וזה כואב יותר אני מתפקדת רק במשחייבת ישנם ימים שלמים שאני מעדיפה לחיות במציאות אחרת ששם אותה ילדה לא נפגעה אני לא רוצה לתת לאותה ילדה לשלוט לי בחיים זאת הפעם הראשונה שאני פונה לעזרה [או מודה בפני עצמי על שעברתי] קשה לי כל כך אני אדם שמשדר חוזק כלפי חוץ ובפנים אני חלשה וכואבת אבל איך עושים את זה?

לקריאה נוספת והעמקה
05/07/2006 | 05:54 | מאת: ליז

בוקר חמודה, האם שיתפת את בן זוגך? את לא רק משדרת חוזק , זו באמת את ,אישה חזקה שהצליחה לשרוד בזכות אותו החוזק .זה שאת מתפרקת לא אומר שאותה אישה נעלמה אלא שעכשיו הזמן לתת לאותה אשה חזקה כוחות חדשים.מבלי לפרק ומבלי להעלים את הכוחות שעזרו עד היום לשרוד... וזה בסדר להחלש לפעמים . מה שחשוב זה לשתף את הסובבים, לשחרר את הסוד. כמובן לבחור רק את האנשים שאת מרגישה בטוחה בסביבתם ואותם לשתף. כך גם תהיה הבנה למה שעובר עלייך וגם האנרגיה שמושקעת בהסתרה תחסך ולמצא את המטפלת המתאימה שם תוכלי לפרוק את המתח במקום על המשפחה היקרה שצימחת. מאחלת לך יום קצת יותר טוב, המון כח לעשות את הדבר הנכון והיום הדבר הנכון בשביל עצמך, שימי עצמך במקום הראשון. נשתמע - ליז

05/07/2006 | 14:39 | מאת: תום

פרחיקרה.. קודם כל, כל הכבוד לך על זה שאת פונה לעזרה.. יודעת שזה לא פשוט בכלל מה שאת מרגישה עכשיו זה מאוד מובן ולגיטימי, קשה להשאר עם כל זה לבד כלכך הרבה זמן ... אין לי ספק שאם עד עכשיו ששרדת, את אישה מאוד חזקה ואמיצה.. עכשיו נתבי את הכוחות שלך למציאת העזרה הנכונה.. לאט לאט בקצב שלך, גם זה חלק לא פשוט, אבל מאמינה בך שתמצאי את האנשים המתאימים, הטיפול? או כל דבר שתחליטי שיעזור לך... איתך

05/07/2006 | 17:45 | מאת:

פרח יקרה ברוכה הבאה לפורום, מוזמנת להיות חלק לשתף ולקבל תמיכה....ו אני שמחה לשמוע על הבן זוג התומך והילד שנותן אור... אני מבינה שזו פנייתך הראשונה לקבל עזרה ואני מחזקת אותך על כך...זה לא קל להודות ולהכיר בעובדה כל כך קשה: אני נפגעת תקיפה מינית.... זה לא קל ויש צורך בהרבה הרבה אומץ וכוח לכך. האם בן זוגך מודע למה שעברת? האם הוא יודע מדוע את חסרת סבלנות בתקופה זו? זה חלק חשוב בכדי להקל על עצמך... אני מקווה וממליצה גם יחד שזה יהיה הצעד הראשון לקבל עזרה מקצועית. אני חושבת ויודעת שלהיות בטיפול זה לא ל אך הרבה יותר קשה לא לטפל ולא לפרוק מול אדם שמבין ויודע במה דברים אמורים... אדם מקצועי שיכול להכיל להבין לתמוך ולהיות שם בשבילך בנתיים אנחנו כאן בשבילך מחזקת אידה

06/07/2006 | 00:27 | מאת: חתולה

פרח יקרה דמעות שזולגות ללא הודעה מראש אומרות שרע לך מאוד , את חייבת לעבור טיפול על ידי בעל / ת מקצוע כדי שיוכלו לעזור לך לעבור את השלבים הקשים האלה שאת עוברת , זה לגמרי לא קל ולא פשוט , כבר כתבתי לך בהודעתי הקודמת , חייבת לתת מקום לכאב , שזה אומר מקום לילדה , למה את מתכוונת שהילדה לא נפגעה ??? ולמה את לא רוצה לתת לה מקום ??? היא לא רוצה לשלוט לך בחיים , היא רוצה שתטפלי בה , ולא לחינם , אין לך ממה לפחד ,בטיפול הכל יוצא ונכנס לפרופורציות נכונות , אומרת לך מתוך נסיון טיפולי של 4 שנים , כולנו משדרים חוזק וחוסן חיצוני , לזה קוראים מסכה , כשמתחתיה אנחנו שבריריות וחלשות , כך הם הדברים , מקווה שתחליטי כן ללכת לטיפול , ועם תמיכה כזו נפלאה של בעלך , אל תהססי , חתולה

06/07/2006 | 00:46 | מאת: בובה על במה

ברוכה הבאה לך, פרח יקרה... אני מאוד מבינה את המצב אותו את מתארת... הכל חדש לך, הכל עולה ומציף פתאום.... כאילו נחת משום מקום! יכולה לאמר לך, שכדי לפנות לטיפול... קשה בהתחלה, אבל לאט לאט תתרגלי לשינוי הזה.. למצב הזה .. למרות כל הקושי, את תיהיי חייבת את זה - קודם כל בשבילך! אנחנו כאן, איתך......................... ובכי, בכי זה תמיד טוב! זה כל כך משחרר.... תרגישי טוב בובה.

06/07/2006 | 23:07 | מאת: שדה ניר

לאחר שהכחשת לעצמך והדחקת שנים כמנגנון הגנה- 'דיסוציאטיבי' את כל עברך "האפל" וטיפחת את קינך המקסים והחמים. הגיע העת של רגע האמת- השלב הבשל להודות בכך שאת נפגעת תקיפה מינית! הידע המחלחל וההבנה שתתקבל תוביל אותך לשלב המתבקש הבא והוא: לטפל!!!!!!! תני לכל השלבים להתעכל!להכרה לא להתערפל ולסטטוס החדש להסתגל! ועם בן זוג תומך הדרך תהא קלה יותר- לבלי הכר. חזקי ואמצי, שדה ניר.