פרידה..

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

30/06/2006 | 19:27 | מאת: בובה על במה

התקופה במקום שאני עובדת, קשה עבורי. נאלצתי במפתיע, להיפרד מילדה חמודה שעזבה את הגן היום.. ומזל שהייתי שם.. כדי לתת לה חיבוק ונשיקה ... ועוד חודש, (בערך) אצטרך להפרד מ - 80 ילד שאת כולם הכרתי .. ואת כולם אהבתי ומכולם קיבלתי הרבה אהבה... חיבוקים וכל מה שמסביב... אומנם את חלקם אני אראה שנה הבאה (כשאבוא לבקר..כי אני לא מתכוונת להישאר שם, אני מחפשת עבודה) אז היה לי קצת עצוב היום שוב פרידה והפעם באופן מפתיע... ומזל שהגעתי לעבודה היום... זה מפליא אותי, עד כמה הלב גדל... ויכול להכיל כמות עצומה של אהבה... לילדים הקטנטנים הללו... וכמה הוא מתפורר ... ונותר ריק, כשאחד מהם.. או כשכולם עוזבים. יש לי עוד חודש ..לעוד פרידה. וזהו. חתולית אהובה, נשמח לשמוע חוויות מיום הפינוק.. וממה שעבר עלייך במשך כל היום.............. מקווה שרק חוויות טובות ונעימות..... אוהבת ולכולכן..... מאחלת שבת טובה ושקטה, ושהשבוע הקרוב.. יהיה פחות עמוס וקשה .................. ולהמשיך הלאה.. לא להתייאש... הרימו את עצמיכן... רק בשבילכן.. שלכן יהיה ט-ו-ב..... למרות שקשה עכשיו! (ליזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז... סימני חיים.. או לפחות עדכון במצב הראש. . .) ושבת שלום לכולכן......................... !

30/06/2006 | 19:30 | מאת: בובה על במה

תיקון טעות.. *במצב הראש= במצב הרוח... (אךךךך ..גם כן השגיאות האלה... )

30/06/2006 | 21:58 | מאת: שחף

עדיין אאחל לך שהשבת תהיה נעימה ורגועה והפרדות........ לא ממש מסוגלת לשמוע את המילה הזאת............ :((((((( זאת מילה שלא עושה לי טוב בכלל למרות שיודעת שהפרדות הן חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו אבל יקח לי עוד כמה שנים טובות להפנים את עובדת החיים המזעזעת הזאת

01/07/2006 | 22:04 | מאת: בובה על במה

חיבוקקקקקק אני.

01/07/2006 | 01:43 | מאת: תום

באמת נשמע קשה הפרידה הקבוצתית הזו... וכן, תמיד זה מפתיע מחדש עד כמה יש עוד ועוד מקום בלב לקטנטנים ובכלל (נראה לי) אני איתך בקטע הזה... ילדים נותנים לי המון כוח ותמיד משפרים את המצב רוח... אין עליהם!!!!!!!! מה שבטוח שהמקום שלהם בלב שלך כבר נתפס והוא ישאר שם תמיד... מה שכן, בשנה הבאה הוא יתרחב יותר כי יתווספו עוד ילדים... אז זה אפילו רווח... שבת שלום!

01/07/2006 | 22:06 | מאת: בובה על במה

בשנה הבאה, אני מקווה לא להשאר באותה עבודה.. אחרי שיש לי תעודת מקצוע במשהו אחר! אבל זה להפרד גם מילדים, שליוויתי אותם מאז היותם תינוקות.. משהו כמו 3 שנים! לא פשוט לי הדבר. ואין ספק, שהמקום שלהם שמור בליבי... שבוע טוב אני.

01/07/2006 | 14:25 | מאת: כנפיים...

בובה יקרה... פרידות זה בהחלט חוויה לא פשוטה.. במיוחד כשהן מגיעות כמה ביחד... הן לוקחות מאיתנו כוחות רבים. וכמו שכתבו לך, הן גם פתח להזדמנויות חדשות. והלב רק מתרחב... לא מחליף את האנשים שנפרדים מהם... ילדים זה בהחלט אחד הדברים שגורמים לנו להרגיש טוב... אני רואה שאת גם מאלו שמקיפות את עצמן בילדים ולא ממש נפרדות מהם.. אלא רק מוסיפות לעצמן.. מכירה עוד כמה כאלו... אז אני מבינה שלא יהיה קל להיפרד מהם ולעבור למקום חדש... את שמה לב שאת עושה הרבה שינויים לאחרונה? הרבה החלטות חשובות שמקדמות אותך? שמה לב איך את דואגת לעצמך? זה בכלל לא מובן מאליו בתקופה הלא פשוטה שעוברת עליך... כבר כתבו כאן לפני כמה ימים שברגעים הקשים אנחנו מגלים את הכוחות הטמונים בנו עמוק ואף פעם לא הצלחנו לראות... נראה לי שזה קורה להרבה מאיתנו לאחרונה... אני מאוד גאה בך!!! איתך....

01/07/2006 | 22:08 | מאת: בובה על במה

כן, מרגישה שיש המון שינויים לאחרונה בחיי... שינויים קשים, שפותחים דלתות טובות אחריהם..... אני מקווה שמהשינויים הללו אני יעלה ויצמח.. ויהיה לי כבר טוב. כמה המקום הרע והכואב לוקח ממני את כל הכוח שעוד נותר בי . תודה לך שבוע טוב אני.

01/07/2006 | 20:13 | מאת: חתולה

בובל 'ה יקרה שלי מאוד קוראת אותך ומתרגשת מאוד , ילדים , כמה הם נפלאים , כמה כוח הם נותנים , כמה הם משנים את החיים , כמה הם לפעמים הכל בחיים , הם נוגעים בתמימיות ומעבירים לנו מסר שכך הם רוצים לראות גם אותנו לצידם ,הם מחייכים במלא הפה , ורוצים שנחזיר להם חיוכים מלאים באושר חזרה , כדי שגם עולמם יהיה יותר בטוח , הם בוכים כי כואב להם , וכך גם אנחנו , לא יכולים לראות אותם בחולשתם , בוכים איתם , ובוכים גם למען עצמנו ,מזדהים איתם לא ??? מחבקים אותם , מחבקים גם אותנו , ככה , כזה קצת , כמו שלא שמנו לב שגם אנחנו שם , אבל אנחנו תמיד איתם שם , בכל מצב , כי גם אנחנו עוד קצת ילדים מבפנים , ואיתם אנחנו הכי הכי הכי אמיתיים , תמיד כשיש פרידה , זה עושה לנו משהו מבפנים , משהו מאיתנו נשאר קצת שם , ורק השאר הולך איתנו ,ככה הם הדברים , רוצה לומר לך יקרה שלי שכל תקופה האחרונה שהיתה מאוד קשה בשבילך , ונמצאת כעת מאחוריךךךךךךךךךךךך נמצאת שם רק משום שאת היא זו שעברה את התהליך החיובי והמאוד קשה הזה ושרק את חייבת לעצמך תפיחת שכם אמיצה , גאה בך על כל השינויים שאת עושה לאחרונה למען עצמך , האם את מצליחה לראות אותם ???? וכן , אספר על כל הפינוקים שקיבלתי , למה לא , אבל בכותרת אחרת , זו שייכת רק לך ולהישיגים שלך בלבד , מגיע לך התיחסות לעצמך עם כל הערכתי אליך על השגייך , שבוע מבורך חתולה

01/07/2006 | 22:13 | מאת: בובה על במה

איזו אהבה תמיד קיבלתי מהם.. ועדיין מקבלת. אהבה אמיתית.. אהבה שהם מעניקים לאנשים, שהם רואים.. שבאמת אוהבים אותם.. ילדים אף פעם לא משקרים באהבה שלהם כלפי האחר.. ואני קיבלתי מכל ילד וילד שם..אהבה עצומה. מספיק רק לפתוח את דלת הכיתה בבוקר.. ולראות שאלפי צ'וצ'יקים קטנטנים רצים.. ומחבקים אותי וכמה ילדים נוספים אומרים "..... , אני מתה עלייך".. אךךךךךךך , תענוג אמיתי !!! לגבי התקופ .. לא יודעת אם היא נמצאת ממש מאחוריי... אולי אותם ימים קשים כן, אך הכאב בלב ... לאור הפרידות הקשות שעברתי ושעוד אעבור.. עדיין נותר עדיין יושב ומעיק לי בלב.. לא נשכח... יהיה בסדר מתישהו! שבוע טוב לך יקירתי. שמחה לשמוע שהיה לך יום פינוקים שהוא רק שלך... ומחכה להודעה שתספרי על כך.... אני.

01/07/2006 | 22:19 | מאת: בובה על במה

http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommunaMsges.asp?Communaid=20445&smsMsg= למרות שהנושא שם - לא ממש מדובר לכן, אשמח אם תעזרו לי להקים את הפורום שפתחתי... תודה