יש כאן מישהי?
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
מבובלת..קופצת מדיכאון לאופטימיות ושוב לדיכאון..רגע מרגישה שיהיה בסדר ושניה אחרי מרגישה שכל העולם חרב עלי...רגע רואה תקוה באופק ומיד מרגישה אבודה וחסרת אונים....ושוב השירים מדברים אותי טוב יותר מעצמי... כמה פעמים \ שירי מימון "כמה פעמים עוד אצטרך להסתובב ולגלות שאני בכלל לא מתקרבת לסיבוב האחרון אז תן לי רק סימן קטן לטוות לי דרך בה ללכת אני לא מבטיחה הרבה אבל רוצה רק לנסות אז תן לי עוד סיבה ללכת תן לי עוד סיבה לינשום ..., תן לי מנוחה כמה פעמים אני עוד אסתכל סביב ואגלה שזה לא המקום אותו זכרתי בחלום הכל סביב היה שונה הכל היה עטוף בסרט אני לא מתקדמת אני כאן צועדת במקום כמה פעמים עוד אצטרך ליפול לפני שאתקדם שוב ולפעמים נמאס לי כבר להסתובב סתם סביב עצמי רוצה כיוון ברור להסתפק במה שיש לי רוצה כל כך רחוק אבל בינתיים פה רק לבדי " אוףףףףףףףףףףף נמאס לי.... דמעה
זה באמת מאוד מבלבל ומתסכל כשהרגשות משתנים ללא הרף....... אבל אם יש רגעים של אופטימיות ותקווה ולא הכל שחור זה כבר מצויין לדעתי!!!!!!!!!! כי אפשר להיאחז ברגשות האלה ואפשר לשאוף מהם כוחות!!!!
